הלומד את דף לו' ע"ב אצלינו ובמיוחד אם עושה זאת קצת בעיון (תוס') לא יכול להמלט מהתחושה ש'העסק לא זורם', הקושיות רק הולכות ומתרבות וכל תרוץ קשה מקודמו.
בד"כ זה סימן לכך שהדרך בה הולכים איננה מתיישבת באמת עם ההנחות הקודמות אותן באים לתרץ.

לכן אציע כאן הצעה שתתבסס על כמה הנחות יסוד שונות משל בעלי סוגייתנו ובכך נראה שמיושבות אל נכון כל הקושיות והעקוב הופך למישור, אקדים כבר כעת שבסוף אבהיר למה האמוראים לא הלכו בדרך זו ומה החשיבות בדרכם...

השאלות הן:
א: כיצד ייתכן להעלות על הדעת שחתונה עם נכרית לא נאסרה מהתורה?
ב: כיצד ייתכן שזנות עם נכרית לא נאסרה מהתורה?
ב*: כיצד ייתכן שהאיסור גם אם קיים אינו עצמי אלא רק כהרחקה מע"ז?
ג: אנו מקובלים ב4 מיתות ב"ד ומלקות, זה מערכת העונשים מדאו' כאשר ברור שהעונש אף על העברה החמורה ביותר נעשה רק לאחר ברור בפני דיינים ע"י עדים, מניין צץ לו הגדר המוזר, החד פעמי והכ"כ יוצא דופן של 'קנאים פוגעים בו'?
ד: למה אין איזכור בתורה ובנ"ך לכך שאבותינו ונביאנו שנישאו לנשים נכריות גיורן לפני כן?
ה: למה אין כלל איזכור לדיני גויר בכל הנ"ך???
ה*: מה היה מעמדם של האבות, נכרים, ישראל, באמצע?
ה**: לפי ההבנה שהיו ישראל או לא נכרים כיצד נלמד מהם דיני גיור?
ו: איזו שייכות יש לדיני נשג"ז עם נכרית שהיא כ'בהמה'?
ז: כיצד נאסרת גיורת לכהונה מדין זונה?
ח: כיצד מתגיירת נכרית ללא 'ברית'?
ט: כיצד ניתן לגייר נכרי קטן? (לאחר שמגדיל נחשב מגוייר למפרע)
י: כיצד למדנו כמה דינים מהנהגות אבותנו שלפני מתן תורה?
יא: כיצד ייתכן 'נכרי שהתגייר בין הגויים ולא יודע דיני תורה'?
יב: מה היה מעמדם הגרותי של אנטונינוס והמוציא להורג של ר"ח?

כל השאלות הנ"ל (שהתרוצים עליהן חלושים מאד) מתחילות ולמעשה אפשריות רק אם מניחים כהנחת בסיס את ההנחה הבאה:
לפי התורה, ההבדל בין ישראל לעכו"ם הינו תהומי ולא שייך שום חיבור של אישות איתם (כמו עם בהמה למשל) והפלא הגדול של הפיכת נכרי לישראל וודאי מצריך מעשה משמעותי במיוחד שהרי היפוך מאד גדול צריך להעשות כאן.

אומנם כפי שהקדמתי, ההנחה הזו יוצרת קשיים מרובים מאד.
ע"כ במקום לנסות לתת תרוצים מקומיים לכל קושיה חדשה שצצה היותר מסתבר הינו להבין שהנחת המוצא של התורה עצמה שונה היתה, לפי התורה כל בני האדם הינם למעשה 'בני אדם' במידה שווה וכולם אכן צאצאים של אותם אדם וחווה!!!!
זה אולי מאד מפתיע וסותר את ההנחה המאד מקובלת שיש הבדל תהומי בין ישראל לעמים אך למעשה הדבר מתבקש אם לומדים את ספר בראשית כראוי.
בכ"ז הרי יש הבדל בין ישראל לעמים, הרי התורה ציוותה את ישראל במצוות רבות שבני נח 'סתם' לא נצטוו?
לדעתי צ"ל כך:
ודאי שיש הבדל בין ישראל לשאר העמים אלא שאינו מצד שהם "פחות אדם" חלילה אלא מצד שאנו יותר 'אלוקיים'
בלש' חז"ל ההבדל הינו ש'ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתם' והגם שחזרה חלקית אחר חטא העגל נחלשה מאד ולכן הנשמה האל' מאירה יותר בבהירות.
אצל העכו"ם לעומת זאת יש זוהמה שמסתירה את אותו האור ולכן קשה להם יותר לגלות את המדרגה האלוקית שלהם.
אך לא כי אינה קיימת, (שהרי אם כן לא היה שייך בהם גיור) אלא כי מכוסה יותר
כלומר ההבדל אינו בעצם הנשמה שהינה חלק אלוקי בלתי סופי אצל כולנו אלא רק בגילוי שלו.
מה הנ"מ?
להבנה זו ברור שהבעיה בגויים אינה מצד יצירתם או נשמתם אלא מצד הנהגתם הפגומה וחמור במיוחד אם עלולים בהנהגתם לקלקל את ישראל.
מצד שני נכרי הנוהג כישראל ואף נישא לו/לה זה מסגרת אפשרית בעיני התורה אם אכן לא מובילה לסכנת קלקול לישראל. ועל זו הדרך נעלמות כל שאר הקושיות שלעיל.
מדוע בכ"ז חז"ל לא לימדו כך העניין?
א: וודאי שהמחפש ימצא גם בחז"ל ביטויים 'אנושיים' ביחס לנכרים ואף ר"מ עצמו המחימיר מאד אצלינו בדיני ההרחקה מהם קבע 'נכרי העוסק בתורה גדול מכה"ג'!!
ב: הסבר לעניין, ביאור מעשה פנחס.