בהמשך לדיון קודם על בקשת רב חסדא מרבה בר שמואל ותשובתו של הרב דוד כוכב שליט"א וברוך שכיוון , נראה שיש חיזוק נוסף לדברים מהתבטאות מיוחדת של שמואל כלפי רב חמא בר גוריא - "לעכר מוחך" (והוסיף עוד על תלמיד נוסף) וכמובן חייבים להבין את חריפות הביטוי.

ביאורו של החזו"א על הביטוי

"נראה שהיה מכיר בו שמואל , חסרון ההכנעה וראוי היה לו להאמין שלא היה שמואל מאריך דברים לחינם וראוי היה לו להאמין שלא שכח שמואל ברייתא דפריך ליה מיניה והיה לו לשאול לשמואל מה כוונתו באריכת הדברים או לשאלו אם אפילו לרבנן קאמר וקושייתו היה נרשם כאילו איפריך שמואל בוודאות ופגע בזה בכבוד רבו ונתחייב בנידוי.
וקיללו כדי לעוררו להוספת אמונה לדברי חכמים שלשונם - מרפא והיה מוסיף לו לפרש דבריו כמו שאמר לחבירו 'אמאי לא דייקת מילי' , אלא שבתוך הדברים , שאיל ליה גם חבירו ואמר לשניהם , ומצינו במנחות סח,ב דבשביל דצהבו פניו של ריב"נ , א"ל ר"ע , תמיהני אם תאירך ימים ולא האריך ימים מפרוס הפסח עד עצרת והכא נכנעו דלא פגעה בהן קללת שמואל דלא נאמר בגמרא 'וכן הווא' ונראה דכל הני דמצינו בגמרא , אמוראי דקיללו , היה הדבר חובה (!) להיות כבוד התורה קבועה בלבבות ושלא יתרגלו בזילזול כבוד החכמים וזהו הטעם דמנדין על כבוד הרב".

נפלא

כתובות אינטרנט נלוות:
רב חסדא