var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8592;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8592","0","מדרס ומגע מדרס בבת אחת","03/04/11 00:17","כח אדר ב","תשע&quot;א","00:17","המכריע","א. הגמרא אומרת שלעולם אמרינן שבע ליה טומאה ושאני הכא בשני סדינין דהמדרס ומגע מדרס באין בבת אחת.<br /><br />לכאורה הדבר צריך ביאור שהרי כדי שהסדין העליון יטמא את התחתון במגע מדרס עליו להיות קודם טמא מדרס. וא&quot;כ אף שברור שזה לא זמן הניתן למדידה, זה פחות מכהרף עין, אבל בהכרח יש כאן תהליך, קודם הסדין העליון נעשה מדרס ו&quot;אחר כך&quot; הוא מטמא במגע את התחתון, ומדוע זה בבת אחת?<br /><br />כעין זה קשה גם על מה שהקשו התוס' דישאל מתנא קמא דיש מגע מדרס ולא אמרינן שבע ליה טומאה, והתוס' מדגישים בשאלתם שזה בבת אחת, וקושייתם למאי דס&quot;ד דבת אחת כמו בזאח&quot;ז. ותמוה דהרי קודם נהיה מדרס ואחר כך (כמה שהאחר כך הזה קצר) נוגע בעצמו.<br /><br />ב. הערה נוספת באותה סוגיא. מדוע אמר ר' יוסי שהתחתון טמא מדרס ומגע. לכאורה גם העליון טמא מדרס, ומגע מדרס שנוגע בתחתון שטמא מדרס בעצמותו.<br /><br />אמנם נראה שהתוס' בעמ' א' נוגעים בזה, אבל דבריהם לכ' צ&quot;ב.","199","","4776","True","True","False","","1095","95.86.108.200","0","0","מנחות|כד ע&quot;ב",""),new Message("8595","8592","גדולה מזו מצינו","03/04/11 01:00","כח אדר ב","תשע&quot;א","01:00","דוד כוכב","במסכת יבמות דף לג ע&quot;א:<br />&quot;דהויא ליה בעל מום וטומאה בהדי הדדי... שחתך אצבעו בסכין טמאה&quot;.<br /><br />ובתוספות במסכת כתובות דף ל ע&quot;ב:<br />&quot;וריצב&quot;א פירש... וכיון דתחב לו בבית הבליעה ובלע ונהנה מיד, חשוב בָּאִין כאחת, אף על פי שאין כאחד ממש.<br />כדאשכחן בסוף פרק ד' אחין (יבמות דף לג. ושם) דמפרש בעל מום ששמש בטומאה דאתו בהדי הדדי כגון שחתך אצבעו בסכין טמאה אף על פי שאי אפשר שלא יגע בסכין קודם שיחתוך&quot;.<br /><br />ומדובר בהפרש זמן גדול הרבה יותר מאשר הפרש סיבה ומסובב בלבד.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8718'>בביאור העניין ראה כאן</a>.","125","","4776","True","True","False","","126","212.76.104.30","0","8592","מנחות|כד ע&quot;ב",""),new Message("8655","8592","כמו גיטה וידה באין כאחת","06/04/11 09:08","ב ניסן","תשע&quot;א","09:08","מתפעל","גם כאן לכאורה ברגע שהזב ישב על העליונה, באותה שניה היא מקבלת דין אב הטומאה ובאותה שניה היא גם נוגעת בתחתונה.<br /><br />לגבי שאלה ב', אתמול בשיעור אצלינו התעוררה קושיא זו ואכן נשארנו בצע&quot;ג.<br /><br />מעניין אם יש מי מהמפרשים ששואל את זה. זה באמת פלא.","148","","4773","True","True","False","","223","94.188.248.67","0","8592","מנחות|כד ע&quot;ב",""),new Message("8659","8655","גיטה וידה","06/04/11 10:15","ב ניסן","תשע&quot;א","10:15","המכריע","יש הבדל מסויים. בגיטה וידה, כל אחד יכול להיות סיבה לחבירו. בחינת ביצה ותרנגולת. אם יש לה יד, הרי היא יכולה לקבל גט. אם קיבלה גט הרי מעתה יש לה יד. ובזה יש גיטה וידה. זה עדיין צ&quot;ב גדול כידוע. ישנו הסבר ידוע ועמוק של ר' שמעון (שקופ) שאכ&quot;מ, אבל הוא בנוי על זה שהסיבה והמסובב הם דו סטריים. אבל כאן זה חד כיווני. צריך להיות מדרס, ואז מגעו מעביר את הטומאה הלאה. בכגון זה לא מצינו גיטה וידה.<br />הרב כוכב הביא דוגמה ממקום יותר דומה. אבל לענ&quot;ד עדיין יש לחלק, ודי בזה.<br /><br />לגבי שאלה ב' כדאי לבדוק את התוס' בעמ' א'.","199","","4773","True","True","False","","175","95.86.92.195","0","8592","מנחות|כד ע&quot;ב",""),new Message("8668","8659","יישר כח, ראיתי את הסברו של תוס'","06/04/11 15:26","ב ניסן","תשע&quot;א","15:26","מתפעל","אמנם לא בגמרא עצמה, אלא בש&quot;ס לובלין בהערה למטה.<br /><br />ההסבר מאד יפה.<br /><br />מדובר שהיה רווח בין העליון לתחתון, העליון קיבל טומאת מדרס לפני העליון, נגיד בהפרש של שניה, ובמגע קל של העליון בתחתון, התחתון עדיין לא טמא מדרס שעדיין לא נלחץ ונדרס כראוי ע&quot;י הזב. ממילא בשניה הראשונה העליון טמא מדרס, נוגע קלות בתחתון ומטמאו מגע, שניה אחרי זה כובד הזב לוחץ יותר חזק על התחתון ואז הוא נטמא מדרס והרי מדרס תופס לאחר מגע. בעליון לעומת זאת שכבר נטמא מדרס, לא נתפס מגע לאחריו.<br /><br />הבעיה עם התירוץ הזה, הרי קיימא לן שגם עשר מצעות ויותר כולם נטמאים. בודאי קשה לומר שהמצע התחתון כשיש 100 מצעות מקבל איזה כובד מהזב. <br />ואולי כן. <br />מה היה לך קשה על תירוץ תוס'?","148","","4773","True","True","False","","229","94.188.248.67","0","8592","מנחות|כד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);