var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=57583;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","52"),new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("57583","0","האם למזבח הנחושת במדבר, היה בסיס אבן?","15/07/18 16:38","ג אב","תשע&quot;ח","16:38","Almuaddib",".<br /><br /><span class='bordeaux'><b>חידוד חסידי ישן וידוע, מוכיח כי יעקב אבינו הלך עם שטריימל:<br /><br />כתוב בתורה - &quot;וילך יעקב&quot;.<br />וכי יעלה על הדעת שיעקב אבינו הלך בלי שטריימל?!?!?!<br /><br />מכאן ברור כי כבר אבותינו הלכו עם שטריימל, וכל ליטוואק הכופר במנהג זה, אינו אלא פורש מן האמת ואכמ&quot;ל.</b></span><br /><br /><br /><br />מאחר וה&quot;ה עלי קבל על כך שהוא טרח וחיבר מאמר, אבל אף אחד לא מתייחס לכך, הנה התייחסות נוספת שלי, לנקודה מסויימת.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=57571'>כבר כתבתי אתמול</a> כי לדעתי, המאמר לא טוב, ונתתי שלוש דוגמאות. הכשל החוזר שוב ושוב במאמר, אכנה אותו &quot;כשל השטריימל&quot;. כלומר, קביעות הבאות להוכיח טענות באמצעות טיעון מהסוג שהובא כאן בראש.<br /><br />ארחיב ואתייחס לנקודה אחת, החוזרת בדבריו של בעל המאמר גם בהודעותיו כאן.<br /><br />האם חלקו התחתון של מזבח הנחושת שבמדבר, היה עשוי אבנים?<br /><br />המחבר כתב טענה זו כעובדה בכמה מקומות בהודעותיו כאן, וכן במאמרו זה מופיע (החל בע' 18), כאשר ה&quot;עובדה&quot; מובאת לפני הקורא בהתחלה בלי כל הסתייגות:<br /><br />&quot;&quot;<i>כדי לקחת את המזבח למסע היה צריך להרים אותו תחילה מעל בסיס האבן עליו &quot;ישב&quot;, ורק לאחר מכן לשאתו בבדיו. חלקו העליון של המזבח היה חלול ולא מלא באבנים או אדמה, ורק חלקו התחתון נעשה מאבנים ואדמה והיה אטום ( חוץ מהקרנות שהיו חלולות ), וכך הונח המזבח נבוב הלוחות ( שהוא חלקו העליון של המזבח ), על גבי בסיסו עשוי האבן שבגובה חמש אמות, והסובב התחתון מנע תזוזה שלו ממקומו. ...<br />אין זה סביר שגובה מזבח הנחושת הנבוב היה עשר אמות, שכן אילו כך היה, הוא היה כבד ומגושם, ולא היה ניתן לשאתו, כאשר בגובה שש אמות או יותר מצויים בדיו ( שם מצוי המכבר שאליו מחוברים הבדים ), שכן גובה כתפי הלויים מהקרקע לא היה אלא כשלוש אמות לכל היותר . יש להניח שלקראת המסעות נעמדו הלויים על גבי העגלות שנעשו למשא חלקי המשכן קודם שהעמיסו עליהן את משאן, בגובה 5 אמות, וכך הרימוהו מבסיסו ונשאוהו והורידוהו לקרקע ואח&quot;כ נשאוהו בכתף .</i>&quot;<br /><br /><br />האם למותר לצין כי בתורה לא מוזכר בסיס האבן הזה בשום מקום? האם למותר לציין כי גם בדברי חז&quot;ל, החולקים על גודלו ומבנהו של אותו המזבח, אין אפילו לא דעה אחת הקובעת בסיס אבן כמו זה שמוצג במאמר?<br /><br />אף לא דעה אחת.<br /><br />המחבר המכובד תולה את דבריו ברס&quot;ג - למרות שרס&quot;ג לא כתב זאת בשום מקום, לא בתרגומו ולא בפירושו. המחבר לא טוען שרס&quot;ג כתב כך, אלא קובע &quot;ברם ברור שלפחות החלק התחתון שלו...נעשה מאדמה ואבנים...&quot;<br /><br />למה צריך מקור כלשהו, אם &quot;ברם ברור&quot; ?<br /><br />אבל זה עוד לא הכל.<br /><br />רס&quot;ג מתייחס למזבח זה כעשוי בגובה של <b>3 אמות</b> - ככתוב במפורש בתורה. האם זה יעצור את המחבר מלטעון שלפי רס&quot;ג יש תימוכין לכך ש-<b>5 האמות התחתונות</b> של מזבח זה היו עשויות אבן?<br /><br /><br />אין שום מקור. <br />למה?<br /><br />אין לי שמץ של מושג.","107","","2115","True","True","False","","809","209.88.198.77","0","0","זבחים|סב ע&quot;ב",""),new Message("57594","57583","יעקב אבינו היה ליטוואק ?","16/07/18 14:25","ד אב","תשע&quot;ח","14:25","הודו_כי_טוב","הוא נולד בכנען","207","","2114","True","True","False","","199","79.182.131.248","0","57583","זבחים|סב ע&quot;ב",""),new Message("57595","57583","אכן ( סליחה על האיחור במענה )","16/07/18 15:07","ד אב","תשע&quot;ח","15:07","עלי","אני ממש מודה לאלמואדיב שמוכן ( יחיד וראשון ) להתייחס למאמרי. תחילה וראש, מפני שבאמת כאשר מישהו מציע הצעה חדשה והוא לא קבל שום תגובה יש לחשוד שמה אין לדבריו בסיס.<br />אולם תשובתי פשוטה :<br />א. גם אלמואדיב קרא את המקורות : <br />הברייתא בירושלמי, שכבר הפסיק לענות על התעקשותי על כך שהמשתמע ממנה שונה מהמשתמע מתיאורו של רש&quot;י בפירושו לתורה ולתלמוד למזבח הנחושת, <br />לפי רש&quot;י המכבר והכרכוב שבדופן הם אמות נפרדות לא בולטות וגם אין בליטת יסוד ( הבאתי במאמר את התרשים המוכר מאתר דעת ) ואילו מהברייתא בירושלמי עולה בפשטות שאמת הסובב ( שהוא לדעת רבי יוסי בר רבי יהודה חלק מהכרכוב ) ואמת היסוד הן אמות בולטות בדיוק כמו במזבח של בית שני.<br />הברייתא דמלה&quot;מ אשר למרות היותה משובשת עולה ממנה שהיה למזבח הנחושת חוט הסיקרא בשונה משיטת רש&quot;י, <br />הפירוש המיוחס לרס&quot;ג ותיאורו תואם לשיטת רבי מאיר ורבי יהודה לפיהם גובה המזבח היה שלוש אמות בלבד וממילא אינו תואם לשיטת רבי יוסי המקובלת להלכה לדעת הרמב&quot;ם, לפיו גובה המזבח היה תמיד עשר אמות, <br />וזה תיאורו של רס&quot;ג כפי שציטטתי בעמ' 19 במאמר :<br /><br />אורך המזבח ורחבו ידועים. אבל נזכיר את הלשונות הנדירים המתארים אותו. המכבר - אולי הוא כפיא ......ופירשתי &quot;מכבר&quot; - סרדא, כי הוא כעין שבכה, ודומה לכברה הגסה של השולחני ולנפה של חיטה, כאומרו &quot;כאשר ינוע בכברה&quot; ( עמוס ט', ט ). ואחר שפירשנו לשונות אלו, נתאר את המזבח לגבי (=מבחינת ) המכבר, ונאמר : גוף המזבח הדור, ( ומבריק [ כלומר נחושתו ]) כאילו עשוי זהב. בתבניתו - ( המזבח ) רבוע (=כקוביה ). גובהו שלוש אמות. במחציתו העליונה מקיפים אותו לוחות נחושת מפוארים מעשה שבכה, דבוקים לגג. והאמה וחצי התחתונים גלויים, אין בהם אלא ארבע רגלים בלבד. וארבע הטבעות ששני הבדים בתוכן הן באמצעיתו בשווה, שם סוף הגלוי ותחילת ההידור כפי שפירשנו...&quot;<br /><br />אני מציע להסביר את מבנה המזבח לשיטת רבי יוסי. אין זה שולל כלל את העובדה שיש התאמה והסכמה בין רבי יהודה ורבי מאיר לרבי יוסי , לגבי העובדה הכתובה בתורה שהמכבר הגיע רק עד חצי גובה המזבח, והכרכוב היה בגג ודופן המזבח מעל המכבר, וממילא לא כתוב שום דבר בתורה על מה שהיה תחת המכבר, כלומר במחצית התחתונה של המזבח, וזה נכון לשיטות כל התנאים. רס&quot;ג לא כתב שבמחצית התחתונה היו לוחות עץ מצופים או לא מצופים נחושת אלא הוא כתב שלא היה שם כלום. האמה וחצי התחתונה לשיטת רבי יהודה ורבי מאיר לא היו בה לוחות כלל. האם חלקו העליון של המזבח לפירושו עמד באויר ? ודאי שלא. האם יתכן שבמזבח הנחושת לא שפכו את שיירי הדם על היסוד כי לא היה יסוד אלא אויר ? ודאי שלא. מה היה שם ? <br />בתורה כתוב כבר בפרשת יתרו לעשות מזבח אדמה ואבנים, וציווי זה נוגע אפוא ודאי לחלק התחתון של כל מזבח ומאז שנבנה המקדש גם לחלק העליון, אלא שהצורך לעשות מזבח נייד  במשכן חייב לעשותו בחלקו העליון חלול ומלוחות עץ מצופי נחושת. <br />יש אפוא מקורות ברורים לשיטתי אלא שאלמואדיב מיתמם ועושה עצמו כאילו אין. <br />יסוד לדבריי ומסרב להבינם  כשלא רוצים להבין - לא מבינים וזו אינה שיטה. יקרא נא אלמואדיב את כל המאמר במעט יותר עיון ויראה שהבאתי את כל המקורות. דבריו בטלים וחסרי רצינות ומוזר שכך הוא מתייחס לדבריי. על כן ביתר תוקף אני מצפה מהקוראים הרציניים בפורטל לקרא היטב ולבחון אם יש דבר מה לא הגיוני בהצעתי או הסותר את המקורות שהבאתי. האם תלמידי החכמים שבכאן חסרי אומץ ועייפים מלקרא את המאמר ולומר את דעתם ? <br />ועוד דבר. כמו כל דבר בארכיאולוגיה ופרשנות. לעתים אין בידינו תמונה שלימה אלא רק פיסות מידע וקצות חוטים. המשימה שנטלתי על עצמי היתה לנסות לבנות מפיסות המידע הקיימות, שאינן תואמות לפירש&quot;י, שחזור אחר מתיאורו של מבנה המזבח. האם השחזור המוצע אכן היה ? כשיתגלו כלי המשכן הגנוזים נדע, ועד אז יעמדו פירש&quot;י שאני מעריץ, והצעתי על מקורותיה - אני הקטן -  לדיון ולימוד.","209","","2114","True","True","False","","166","212.76.98.110","0","57583","זבחים|סב ע&quot;ב",""),new Message("57597","57595","מלים רבות, אך אפילו לא מקור אחד!","16/07/18 17:08","ד אב","תשע&quot;ח","17:08","Almuaddib","אחרי שתסיים לכתוב את דעתך על אופיי הנלוז, בורותי המביכה ופגמי הרבים מספור, אנא - אל תימנע מהוכחת דבריך.<br /><br />כי עד עתה, לא עשית זאת, לא במאמר - וגם לא כאן.<br /><br />אתה טוען כי היה למזבח הנחושת במדבר בסיס אבן. שמתוך גובה 10 האמות, המחצית התחתונה היתה עשויה אבן.<br /><br />היכן הבסיס לדבריך שלך?","107","","2114","True","True","False","","157","82.81.160.69","0","57583","זבחים|סב ע&quot;ב",""),new Message("57600","57595","הערה קטנה, תרגומית, על המאמר","16/07/18 17:17","ד אב","תשע&quot;ח","17:17","Almuaddib","כאשר אתה נתקל במלה ערבית כמו &quot;כפיא&quot;, ואינך יודע מהי, להציע לה תרגום -שינוי הנוסח משלך, מעיד על יומרה ועל בורות.<br /><br />מאז תרגם רצהבי את תרגומו, נוספו כלים רבים לארגזו של הלומד, כולל המילון המונומנטלי של בלאו, ופרוייקט הגניזה של פרידברג.<br /><br />המלה מופיעה בעוד כמה כתבים, וגם אצל רס&quot;ג יש לה מופע נוסף, כך שניתן כבר היום לתרגם אותה, ודאי שאין צורך לסרס ולשבש כפי שהצעתך במאמר.<br /><br />אגב, לו היית שולט בשפת המקור, היית מבין כי הצעתך במאמר מופרכת מבסיסה - תחבירית היא לא יכולה לשכון שם.","107","","2114","True","True","False","","160","82.81.160.69","0","57583","זבחים|סב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);