var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=56567;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("56567","0","נקיטינן","08/05/18 05:58","כג אייר","תשע&quot;ח","05:58","שמואל דוד","גיטין לב: אמר אביי נקיטינן כו'<br />עיין מסורת הש״ס שציין לרש״י עירובין ה. <br />וז״ל רש״י שם מסורת מאבותינו מנהג מרבותינו. <br />וצע״ק בכוונת רש״י - האם היה מסורה מאבותיו או מנהג מרבותיו או שניהם?<br />ויש להעיר על הגרי״ב מדוע לא ציין לרש״י גיטין נט: ד״ה נקטינן - מסורת מאבותינו. <br />ועוד יש להעיר מדוע לא כתב רש״י בגיטין מנהג מרבותינו. <br />עוד יש להעיר מדוע רש״י פירש כן בדף נט ולא לעיל בדף לב:<br />עוד ראיתי בספר אחד שהעיר דהנה אביי היה יתום (רש״י גיטין לד:)וא״כ אי אפשר שהיה לו מסורת מאבותיו וצ״ע בכל זה.<br />ואגב יש להעיר מדוע פעמים כתב הגמרא נקיטינן ופעמים נקטינן.","595","","2183","True","True","False","","861","174.200.15.160","0","0","גיטין|לב ע&quot;ב",""),new Message("56577","56567","הכל חד הוא","08/05/18 13:25","כג אייר","תשע&quot;ח","13:25","דוד כוכב","שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ - זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ (דברים לב, ז).<br />מסורת מאבותינו - לאו דוקא מאביו בלשון יחיד אלא של כלל הקהילה. ומוסרי השמועה הם החכמים, והם הנקראים זקנים, ובידם להנהיג ולברר איזהו מנהג נכון הנקרא מנהג מרבותינו, ואיזהו מנהג של בורים.<br />ודרך רש&quot;י והמפרשים לא לפרש כל הפירוט בכל מקום, אלא &quot;דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר&quot;.<br /><br />הרבה מילים גירסתם שונה ממקום למקום בכתיב חסר ובכתיב מלא כמו נקיטינן, חבירו חברו, איפכא אפכא, ועוד ועוד ועוד.","125","","2183","True","True","False","","206","213.151.43.85","0","56567","גיטין|לב ע&quot;ב",""),new Message("56582","56567","שתי האפשרויות נכונות","08/05/18 14:02","כג אייר","תשע&quot;ח","14:02","אור חדש","בפירוש הביטוי הכללי<br /><br />בהתאם לסוגיה הנדונה לפעמים יש הגיון לדבוק באחד משניהם ע&quot;פ חברו ואז ייתכן שרשי יציין אותו במפורש","458","","2183","True","True","False","","153","94.230.93.180","0","56567","גיטין|לב ע&quot;ב",""),new Message("56583","56567","מסורת מאבותינו==מנהג מרבותינו","08/05/18 16:03","כג אייר","תשע&quot;ח","16:03","Almuaddib","ואין הפרש בין זה לבין זה.<br /><br />ומה שרש&quot;י כתב פעם כך ופעם כך - בדיוק כדי להראות שאין בכך כל רבותא, ואין הפרש בין זה לבין זה.<br /><br />ולגבי הכתיב בגמרא, פעמים רבות שיש כתיב מלא וכתיב חסר, וכן פעמים שהמעתיקים לא דקו בכך. דקדוקית יש הבדל בין שתי הצורות הללו, אך פעמים רבות הן באות בדיוק באותה המשמעות.<br /><br /><br />ומדוע אני מתעקש שפעמים שלא דקו? ראה - והשווה בבלי בגיטין:<br /><br />בדפוס וונציה נכתב כך:<br /><br />א' ליה תנית' שדה שנתקווצה בשביעי' תזרע למוצאי שביעית ניטייבה נידיירה לא תיזרע למוצאי שביעי' ואמר רב אסי בר' חנינ' <b>נקיטינן </b>הטיבה ומת בנו זורע' אלמא לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן<br /><br />ובדפוס וילנא שבידינו הודפס:<br /><br />א&quot;ל תניתוה שדה שנתקווצה בשביעית תזרע למוצאי שביעית ניטייבה נידיירה לא תזרע למוצאי שביעית ואמר (רב אסי) בר' חנינא <b>נקטינן </b>הטיבה ומת בנו זורעה אלמא לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן<br /><br />יש עוד דוגמאות מעין זו כהנה וכהנה, גם בדפוסים וגם בכתבי היד.","107","","2183","True","True","False","","212","209.88.198.77","0","56567","גיטין|לב ע&quot;ב",""),new Message("105827","56567","הקצפה","14/07/23 00:59","כה תמוז","תשפ&quot;ג","00:59","שמואל דוד","","595","","290","False","True","False","","69","192.157.90.65","0","56567","גיטין|לב ע&quot;ב",""),new Message("105844","56567","לכבוד יומא דהילולא של רש&quot;י - תירוץ","19/07/23 02:25","א אב","תשפ&quot;ג","02:25","אלף בית רשי","בעירובין אומר את הדברים <b>רב נחמן</b> שקיבל ג&quot;כ מאביו כדאיתא בזבחים נו. הכי אמר לי אבא, וקיבל מרבותיו שמואל ועוד. במסכת עירובין יש משמעות &quot;למנהג&quot; (דף סב:) אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב ורב הונא אמר <b>מנהג</b> כרבי אליעזר בן יעקב ור' יוחנן אמר <b>נהגו </b>העם כר' אליעזר בן יעקב (דף עב.)אמר רב גידל אמר רב ה''ק או מערבין בחצר בפת ומותרין כאן וכאן או משתתפין במבוי בפת ומותרין כאן וכאן אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי מאיר ורב הונא אמר מנהג כר''מ ורבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי מאיר (קד.) ומבאר הקר: מאי באר הקר אמר שמואל בור שהקרו עליה דברים והתירוה מיתיבי לא כל הבורות הקרות התירו אלא זו בלבד ואי אמרת שהקרו דברים עליה מאי זו בלבד אלא אמר רב נחמן בר יצחק באר מים חיים שנאמר {ירמיה ו-ז} כהקיר ביר מימיה וגו' גופא לא כל הבורות הקרות התירו אלא זו בלבד וכשעלו בני הגולה חנו עליה ונביאים שביניהן התירו להן ולא נביאים שביניהן אלא <b>מנהג אבותם </b>בידיהם:<br />הציטוטים האלו בענין דיני עירובין, ע&quot;כ מובן תוספת הלשון &quot;מנהג&quot; (במסכת גיטין לא מופיע הלשון &quot;מנהג&quot; אלא בהקשר שלילי מנהג הפקר נהגו בה.<br />במסכת גיטין רש&quot;י מתעכב עד לדף נ&quot;ט ושם זה בדברי אביי בענין עליות &quot;הכהן&quot; ואכן יש משמעות מיוחדת דווקא לומר מסורת מאבותינו כי הרי &quot;אביי&quot; היה כהן מבית עלי (ראש השנה יח)  וכן רבו המובהק היה דודו שגדל אצלו רבה בר נחמני וכמו שקרא לאמו החורגת אמרה לי אם, שהיא לכאורה הייתה דודתו , בוודאי לדודו שגידלו גם בתורה קרא אבא, וזה מוזכר במסכתינו (דף לד:) ברש&quot;י והלכתא כנחמני. אביי דאמר גלוי דעתיה בגיטא לאו מלתא היא וזו היא אחת מהלכות של סימן יע''ל קג''ם דהלכתא כאביי ונראה בעיני דעל שם שרבה בר נחמני גידל אביי בביתו ולמדו תורה שהיה יתום השיאו את שם אביו נחמני רבה סתם הוא רבה בר נחמני:<br />על פי זה אפשר לומר שדווקא בשני מקומות אלו שפירש רש&quot;י מה הוא נקטינן הם כאמור מפני הסיבה שיש משמעות מיוחדת למסורה בעניני עירובין כפי שצוטט מהגמרא, וכן בגיטין בעניני עליות לכהן שלא יאמרו פסול וכו'<br />בשולי הדברים אחר שראינו שתמיד אפשר למצוא נקודות המראות את עוצמת דיקדוקו של רש&quot;י ומטמוניותיו נשליך מכך על כל מקום שנמצא איזו סתירה תמיהה שינוי לא נפטור הדברים במה בכך לא דק היינו הך, (לגבי ההערות על <b>מסורת</b> הש&quot;ס אין לי הסבר)<br />מומלץ לשמוע את הסיפור המבהיל שאירע בילדותו של בעל המשך חכמה, 20 דקות ראשונות בקול הלשון <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=35898830&Video=True&Lang=Idish'>הרב מנשה רייזמאן</a>","278","","285","True","True","False","","54","108.46.20.222","0","56567","גיטין|לב ע&quot;ב",""),new Message("56589","56583","יישר כח לכולם","08/05/18 18:46","כג אייר","תשע&quot;ח","18:46","שמואל דוד","אולם ראיתי בספר הלכתא רבתא לשבתא שמחלק בין נקיטינן לנקטינן ולא הבנתי כוונתו","595","","2183","True","True","False","","173","174.200.5.176","0","56567","גיטין|לב ע&quot;ב",""),new Message("105845","105844","נפלא ביותר - יישר כח!","19/07/23 02:28","א אב","תשפ&quot;ג","02:28","שמואל דוד","אגב, הלינק לא עובד.","595","","285","True","True","False","","59","192.157.90.85","0","56567","גיטין|לב ע&quot;ב",""),new Message("105849","105845","העליתי לאתרינו בהרחבה גדולה","23/07/23 19:24","ה אב","תשפ&quot;ג","19:24","אלף בית רשי","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=32647'>כאן</a>","278","","281","True","True","False","","40","108.46.20.222","0","56567","גיטין|לב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);