var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55993;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55993","0","איך יכול להיות פסח שלא לשמו?","15/04/18 22:06","ל ניסן","תשע&quot;ח","22:06","אליצפן","המשנה בתחילת המסכת אומרת: &quot;כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן - כשרים, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, חוץ מן <span class='bordeaux'><b>הפסח </b></span>והחטאת,&quot;<br /><br />הפסח נשחט לאחר הקרבת תמיד של בין ערביים. שום קרבן אחר לא נשחט באותה שעה <span class='bordeaux'><b>חוץ מקרבן פסח</b></span>. איך קורה שהכהן מתבלבל ושוחט לשם קרבן אחר?","502","","2206","True","True","False","","823","77.126.4.219","0","0","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("55995","55993","מי אמר שזה קרה?","15/04/18 22:10","ל ניסן","תשע&quot;ח","22:10","אור חדש","כבמקרים רבים (ובטח אחרי שלמדנו הוריות...) ההלכה מתייחסת גם למקרים לא כ&quot;כ מציאותיים.<br />למה ומדוע זה כבר שאלה אחרת...","458","","2206","True","True","False","","114","213.151.55.26","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56000","55993","הוא לא חייב להתבלבל, אם ראובן המקבל","15/04/18 22:35","ל ניסן","תשע&quot;ח","22:35","יהודי_קדום","משמעון  שה - כדי שישחטו כקרבן פסח - וראובן מוצא בכך הזדמנות לפגוע בכוונה בשכנו שמעון - שלמשל לא השיב לו חוב וכדו' -  הוא יפגע בממונו על ידי שבזמן השחיטה יחשוב את השחיטה לעולה במקום הפסח.  <br /><br />לא נשאל כמה מקרים יש כאלה כמו גם שלא נשאל איך בכלל יודעים מה כוונת השוחט בזמן השחיטה - לכל שאלה בקצה יכולה להיות תשובה בקצה השני והעוסק בשאלות כאלה יבורך באותה מידה בה לומדים הפשט וכו'.","233","","2206","True","True","False","","120","79.182.127.55","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56006","55993","ראה דברי הרב סולובייצ'יק זצ&quot;ל","16/04/18 00:02","א אייר","תשע&quot;ח","00:02","אבי גרינבלט","כלל לא ברור אם בכלל צריך להתעמק האם זה יכול להיות.<br />רק סיימנו את מסכת הוריות ובה הובאו מצבים על גבול התאורטיים בלבד .<br />דף ו,א<br /><b>&quot;אלא לרבי מאיר דאמר בית דין מביאין ולא צבור שנים עשר היכי משכחת ליה כגון דחטאו והדר חטאו והדר חטאו עד תריסר זימני&quot; !!</b><br /><br />מדובר על עיקרון","539","jpg","2205","True","True","False","","239","95.86.72.27","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א","0-jpg"),new Message("56010","55993","משנה פסחים ה, ב, זבחים ז: ועוד...","16/04/18 05:35","א אייר","תשע&quot;ח","05:35","יהודי_קדום","הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְלִשְׁמוֹ, פָּסוּל. כֵּיצַד לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים. שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְלִשְׁמוֹ, לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם פָּסַח: <br /><br /><b> ר&quot;ע מברטנורה </b>:  שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. כְּגוֹן שֶׁשְּׁחָטוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים, אוֹ קִבֵּל הַדָּם בַּמִּזְרָק, אוֹ הוֹלִיךְ הַדָּם לַמִּזְבֵּחַ, אוֹ זָרַק הַדָּם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. שֶׁבְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ הַמַּחֲשָׁבָה <br /><br /><b> זבחים דף ז עמוד ב:</b><br />חוץ מן הפסח והחטאת כו'. פסח מנלן? דכתיב: שמור את חדש האביב ועשית פסח, שיהו כל עשיותיו לשם פסח. אשכחן שינוי קודש, שינוי בעלים מנלן? דכתיב: ואמרתם זבח פסח הוא, <span class='bordeaux'><b>שתהא זביחה לשם פסח</b></span>, אם אינו ענין לשינוי קודש, תניהו ענין לשינוי בעלים. אשכחן למצוה, לעכב מנלן? אמר קרא: וזבחת פסח לה' אלהיך וגו'. <br /><br />אחת האפשרויות בהן עשיית הפסח שלא לשמו <u>בזדון</u> היא כפי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=56000'>שהבאתי כאן</a> .<br /><br />גם אפשר לפסול את הפסח אם שוחטו  שלא לשם אוכליו, או אם נמנו עליו חבורה א' ושחטו עבור חבורה ב' - כי עיקר מצוות הפסח היא לאוכליו.<br /><br /><b>משנה פסחים פרק ה משנה ג:</b><br />שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו, לַעֲרֵלִים וְלִטְמֵאִים, פָּסוּל. לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו, לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו, לְמוּלִים וְלַעֲרֵלִים, לִטְמֵאִים וְלִטְהוֹרִים, כָּשֵׁר. שְׁחָטוֹ קֹדֶם חֲצוֹת, פָּסוּל, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב) בֵּין הָעַרְבָּיִם. שְׁחָטוֹ קֹדֶם לַתָּמִיד, כָּשֵׁר, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אֶחָד מְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַתָּמִיד. וְאִם נִזְרַק, כָּשֵׁר: <br /><br /><b>רמב&quot;ם הלכות קרבן פסח פרק ב הלכה ה:</b><br />שחטו שלא למנוייו או למי שאין כל אחד מהן יכול לאכול כזית או ששחטו לערלים או לטמאים פסול, שחטו למי שיכול לאכול ולמי שאינו יכול לאכול כזית, למנוייו ושלא למנוייו, למולים ולערלים, לטהורים ולטמאין כשר, שאלו הראויין לו אוכלין כהלכה והאחרים כאילו לא חשב עליהם.","233","","2205","True","True","False","","137","79.182.127.55","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56021","55993","דוקא כאשר שינה במזיד","16/04/18 21:49","א אייר","תשע&quot;ח","21:49","אי נמי","הרמב&quot;ם פוסק שעקירה בטעות לא הוי עקירה, ומסביר את המשנה כאשר שינה בזדון. <br /><br />רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין טו הלכה א<br />&quot;כל הזבחים שנשחטו במחשבת שינוי השם בין בקרבנות יחיד בין בקרבנות צבור כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן החטאת והפסח שאם נעשו במחשבת שינוי השם פסולין ואחד המשנה שם הזבח בשעת שחיטה או בשעת קבלה או בשעת הולכה או בזריקה כמו שביארנו כיצד לא עלו לשם חובה כגון ששחט עולה לשם שלמים לא עלתה לבעלים לא משום עולה שהם חייבין בה ולא משום שלמים אלא חייבין להביא זבח אחר וכן אם שחט עולת ראובן לשם שמעון לא עלתה לא לראובן ולא לשמעון <u>בד&quot;א כשעקר שם הזבח בזדון אבל אם טעה ודימה שזו העולה שלמים היא ועשה כל עבודותיה לשם שלמים עלתה לבעלים לשם חובה וכן החטאת והפסח שעשאן במחשבת שינוי השם בטעות כשרים שעקירה בטעות אינה עקירה</u> וכן עולת העוף שמלקה או שמצה דמה במחשבת שינוי השם כשירה ולא עלתה לבעלים וחטאת העוף פסולה&quot;","699","","2205","True","True","False","","98","185.3.147.220","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56027","55993","היכי תימצי","16/04/18 23:59","א אייר","תשע&quot;ח","23:59","קלוגער","מחוסרי כפורים - זב וזבה ויולדת ומצורע (ראה ערך מחוסר כפורים) - ששכחו ולא הביאו כפרתם קודם התמיד, ואסורים לאכול בקדשים עד שיביאו את כפרתם (רש&quot;י פסחים שם ד&quot;ה ומחוסר), מקריבים כפרתם בערב הפסח אחר תמיד של בין הערבים, כדי שיהיו טהורים לאכול פסחיהם לערב (גמ' שם; רמב&quot;ם תמידין א ד), לפי שמצות עשה של אכילת הפסח, שיש בה כרת, דוחה לעשה של השלמה, שאין בה כרת (גמ' שם)","590","","2205","True","True","False","","99","185.24.206.254","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56427","55993","מדובר במזיד ולא בשוגג -","01/05/18 22:33","טז אייר","תשע&quot;ח","22:33","אליצפן","אחרי עיון בפרוש המשניות לרמב&quot;ם מתברר שמדובר <span class='bordeaux'><b>במזיד </b></span>ולא בשוגג -<br /><br />ודע שכל זמן ששחטן שלא לשמן <span class='bordeaux'><b>בשגגה וטעות הרי אלו עלו לבעלים</b></span>, <span class='bordeaux'><b>ואפילו חטאת ופסח </b></span>ששחטן שלא לשמן בטעות כשרין לפי שהכלל אצלינו עקירה בטעות לא שמה עקירה. (פירוש המשנה לרמב&quot;ם מסכת זבחים פרק א משנה א","502","","2190","True","True","False","","171","84.229.95.233","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("55997","55995","חז&quot;ל לא מדברים על בעיות היפוטתיות!!!!","15/04/18 22:17","ל ניסן","תשע&quot;ח","22:17","אליצפן","","502","","2206","False","True","False","","180","77.126.4.219","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("55999","55997","חזור למס' הוריות וסור הסוגיות","15/04/18 22:23","ל ניסן","תשע&quot;ח","22:23","אור חדש","שנבעו מתוך מציאות לעומת אותן שרק דנות במצב היפוטטי, תגלה שם מציאות הפוכה מקביעתך זו","458","","2206","True","True","False","","94","213.151.55.26","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56013","55997","תוס' כתובות ד: ד&quot;ה עד","16/04/18 10:29","א אייר","תשע&quot;ח","10:29","אביגדור","תוספות מסכת כתובות דף ד עמוד ב <br /><br />ולפ&quot;ה וכי דרך לעשות כסוי ארון מבעלי חיים? ויש לומר אף על גב דאין דרך לעשות כסוי ארון מבעלי חיים מכל מקום כמה דברים אשכחן דלא שכיח ומיירי בהן הש&quot;ס לדרוש ולקבל שכר כדאמרינן בפרק המקשה (חולין ע.) בלעתו חולדה והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו הדביק שני רחמים ויצא מזה לזה מהו <b>אף על פי שלא יבא לעולם</b>","571","","2205","True","True","False","","238","213.151.41.217","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56016","55997","&quot;לא ההוראה למעשה, אלא קביעת הלכה עיונית&quot;","16/04/18 11:04","א אייר","תשע&quot;ח","11:04","יהודי_קדום","וראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=56006'>כאן</a> עוד.","233","","2205","True","True","False","","102","79.182.127.55","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56001","56000","אם אתה צודק בזה?","15/04/18 22:51","ל ניסן","תשע&quot;ח","22:51","קלוגער","אז איך רש&quot;י הק' כותב בשיטתו של יוסף בן חוני שכל שאר הזבחים שנזבחין בי&quot;ד לשם פסח ?","590","","2206","True","True","False","","103","185.24.206.254","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56002","56001","נא הבהר שאלתך","15/04/18 23:05","ל ניסן","תשע&quot;ח","23:05","יהודי_קדום","","233","","2206","False","True","False","","122","79.182.127.55","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56003","56002","יוסי בן חוני אומר הנשחטין לשם פסח פסולין","15/04/18 23:07","ל ניסן","תשע&quot;ח","23:07","קלוגער","כותב רש&quot;י שמתי הנשחטין לשם פסח פסולין ביום י&quot;ד בניסין כל שאר הקרבנות הקרבין בו וחשב לשם פסח פסול <br />ואב&quot;א דאין שום קרבנות אז חוץ מפסח איך שייך דבר זה<br />תודה רבה לכם גיבורי חיל","590","","2206","True","True","False","","79","185.24.206.254","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56004","56003","ועל זה השבתי","15/04/18 23:09","ל ניסן","תשע&quot;ח","23:09","יהודי_קדום","","233","","2206","False","True","False","","90","79.182.127.55","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56005","56004","השבת על הפסח שלא לשמה","15/04/18 23:13","ל ניסן","תשע&quot;ח","23:13","קלוגער","ולא על המשהו אחר לשם פסח &quot;בזמנו&quot; שלשיטת הפותח האשכול זה לא שייך","590","","2206","True","True","False","","64","185.24.206.254","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56007","56005","השבתי על השאלה שנשאלה:","16/04/18 05:00","א אייר","תשע&quot;ח","05:00","יהודי_קדום","&quot;איך יכול להיות פסח שלא לשמו&quot;?<br />וע&quot;כ יש מקום לתשובתי שהובאה.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=56010'>וראה עוד כאן</a>.","233","","2205","True","True","False","","116","79.182.127.55","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56009","56006","גברא אגברא קרמית?!","16/04/18 05:27","א אייר","תשע&quot;ח","05:27","דוד כוכב","הבאת מהדברים המובהקים של שיטת בריסק.<br />והצגתם לאליצפן שהוא תלמיד הרבנים זיני המתנגדים נחרצות לשיטה זו. ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=720'>בקישור זה</a>.","125","","2205","True","True","False","","252","95.86.109.144","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56012","56006","ברשותך מפאת חשיבות הדף שצירפת הֵמַרְתִּי","16/04/18 07:46","א אייר","תשע&quot;ח","07:46","יהודי_קדום","אותו להלן לטקסט ממנו אפשר להעתיק ולצטט וכו'.<br />אמנם כל מילה בו חשובה אך הרשיתי לעצמי להדגיש מספר משפטים.<br /><br />וכשהרבה ממושגי ההלכה אינם מקבילים אל התופעות הריאליות, אין<br />איש ההלכה מיצר ודואג כלל. משאת נפשו היא לא הריאליזציה של<br />ההלכה, אלא הקונסטרוקציה האידיאלית שניתנה לה מסיני, וזו קיימת<br />לעולם ועד. ״עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות, ולמה נכתבה?<br />דרוש וקבל שכר! בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב?<br />דרוש וקבל שכר! בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב?<br />דרוש וקבל שכר׳ (סנהדרין עא.). אין איש ההלכה מצטער כלל וכלל על<br />העובדה, שהרבה יצירות אידיאליות אינן מתגשמות כלל וכלל, כי מה הוא<br />ההבדל, אם עיר הנדחת, בית המנוגע ובן סורר ומורה, היו או לא היו,<br />עתידים או אינם עתידים להיות? <b>יסוד היסודות ועמוד המחשבה<br />ההלכתית המה לא ההוראה למעשה, אלא קביעת הלכה עיונית.</b> לפיכך<br />השתמטו ועדיין משתמטים אישי ההלכה היותר גדולים מלכהן בכהונת<br />רבנות בישראל, ונספחים על הסיעה של יראי-הוראה. ואם ההכרח, שלא<br />יגונה, מכריחם לעבור על דעתם ולהורות הלכה למעשה, אין זו אלא<br />תעודה זעירה ומצערה, שאין אישי ההלכה מתמכרים אליה. ההלכה ־ לא<br />המעשה; היצירה האידיאלית - לא הריאלית, מייצגות שאיפת בעל<br />ההלכה. <b>איש ההלכה מפלפל בענייני קדשים וטהרות ומתעמק במושגיהם,<br />דיניהם ובחינותיהם באותה הרצינות שבה הוא חוקר ודורש דיני עגונה,<br />טוען ונטען ומאכלות אסורים.</b> ישיבת וולוז׳ין הנהיגה את לימוד התלמוד<br />כסדרו ־ מברכות עד נידה - בלי לדלג על מסכתות, שאינן עוסקות בדברים<br />הנוהגים בזמן הזה. <b>ר׳ חיים, איש בריסק, הירצה בוולוז׳ין, חוץ משיעורו<br />הקבוע, שיעור מקביל בזבחים ומנחות.</b> כשאמר שיעורו בעירובין, טיפל<br />גם באהלות - דיני טומאת מת. כשלמד ברכות, נזדקק להלכות זרעים, אף<br />שאין מצוות התלויות בארץ נוהגות בחוץ לארץ. <b>חלק חשוב מחידושי<br />תורתו מוקדש לענייני קודשים וטהרות.</b> כך נהגו הנצי״ב ז״ל, והרבה<br />גאונים לפניהם ולאחריהם. עמדה זו היתה מידתם של בעלי הלכה<br />מקדמת דנא. <b>רש״י, בעלי תוספות ושאר חכמי צרפת וספרד הקדישו<br />הרבה מכוחותיהם הענקיים גם לעניינים שאינם נוהגים בזמן הזה.</b><br /><span class='bordeaux'><b>הרמב״ם סידר בספרו הגדול ״יד החזקה״ כל דיני התורה, ממשנה ראשונה<br />בברכות עד האחרונה במסכת עוקצין. ובאותה הדייקנות ובאותה אמת<br />המידה, שבהן השתמש לקבוע הלכה לדורות </b></span>בדין האומר לחברו אל<br />תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני, או המפקיד אצל חברו פירות שאינם<br />מדודים וערבם עם פירותיו וכו׳, או בדין פשיעה בקרקעות וכיוצא בהם,<br />דינים הכרוכים בחיים היום־יומיים של עמנו, <span class='bordeaux'><b>התייחס גם לסדר עבודת<br />כהן גדול ביום הכיפורים, הלכות קרבן פסח, פסול לילה, יוצא, נזירות,<br />פרה אדומה, טומאת מת וצרעת וכו׳. </b></span> (איש ההלכה, הגרי״ד סולובייצ׳יק, עמי 31-32)","233","","2205","True","True","False","","169","79.182.127.55","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56011","56009","ווואאאוווו... הערה חשובה לפני כל תשובה","16/04/18 05:39","א אייר","תשע&quot;ח","05:39","יהודי_קדום","לאליצפן.<br />החכמתני מאוד!","233","","2205","True","True","False","","111","79.182.127.55","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56018","56009","לענ&quot;ד זהו אינו אותו נושא","16/04/18 12:59","א אייר","תשע&quot;ח","12:59","אביגדור","גם מי שלא אוחז כשיטת בריסק, חייב לענ&quot;ד להודות שיש בש&quot;ס שאלות שאינן מעשיות (אא&quot;כ נגדיר סיכוי של 1 למליון כשאלה מעשית):<br />ובוודאי שאין להשליך את תופעה זו על &quot;שיטת בריסק&quot;, שכן כפי שהבאתי לעיל כבר תוס' נקטו בפירוש כשיטה זו (עכ&quot;פ בכתובות, ולדעתי גם ביבמות, כדלעיל).<br />אגב, גם בסוגיית הוצאת רבי ירמיה מבית המדרש על השאלה על גוזל עם רגל אחת תוך 50 אמה, תוס' (ב&quot;ב כג:) מדגישים שלא הוציאוהו על כך ששאל שאלה שלא שכיחה כלל, וששאלות כאלו מצויות גם במשנה.<br /><br />שלוש דוגמאות (הראשונה היא הכי חזקה לענ&quot;ד):<br /><br />תלמוד בבלי מסכת מנחות דף סט עמוד א:<br />פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי, מהו? למאי? אילימא למבטל טומאתה, תנינא: כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה, ואין עולין מטומאתן אלא בשינוי מעשה! לא צריכא, דבלע הוצין ועבדינהו כפיפה מצרית, מי הוה עיכול ...<br />מה הסיכוי שפיל יאכל ענפים ובתוך מעיו יווצר מהם סל, ואנשים ירצו להשתמש בו ורק תהיה להם שאלה לגבי טומאה וטהרה?<br /><br />תלמוד בבלי מסכת בכורות דף ז עמוד ב <br />עור הבא כנגד פניו של אדם, בין חי בין מת - טהור מאי לאו: בין הוא חי ואמו חיה, בין הוא מת ואמו מתה? לא, בין הוא חי ואמו מתה, בין הוא מת ואמו חיה; והתניא: בין הוא חי ואמו חיה, בין הוא מת ואמו מתה! אי תניא, תניא. <br />מה הסיכוי ששאלה זו תהיה מעשית - מי יגע רק בשליא בזמן שהיא עדיין מחוברת לאם וגם לוולד, בזמן שהאם מתה והוולד חי (או להיפך), וגם לא יגע במת (שאל&quot;כ ברור ממילא שהוא נטמא)?<br /><br />תלמוד בבלי מסכת פסחים דף י עמוד ב <br />עכבר נכנס וככר בפיו, וחולדה יוצאה וככר ועכבר בפי חולדה מהו? הכא ודאי איהו הוא, או דילמא: אם איתא דאיהו ניהו - ככר בפי עכבר משתכח הוה בעי אישתכוחי. או דילמא: משום ביעתותא הוא נפל, ושקלתיה? - תיקו. <br />מה הסיכוי להתרחשות הארוע?","571","","2205","True","True","False","","178","213.151.41.217","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56017","56012","כרגיל האמת באמצע","16/04/18 12:43","א אייר","תשע&quot;ח","12:43","אור חדש","הסברתי פעם כיצד הגיעו באשכנז לסוגת לימוד שאיננה עוד מכוונת ל'הלכה' אלא ל'פלפול' ושהיה הדבר סטייה מדרך חז&quot;ל-התנאים והגאונים אם כי אצל האמוראים היתה נפוצה במידה מסוימת ג&quot;כ (&quot;הוויות דאביי ורבא&quot;).<br /><br />לכן הגישה של בריסק כפי שביטא אותה היטב הגרי&quot;ד אומנם יש לה אחיזה במסורת הלימוד אך וודאי שהיא לא יכולה להתיימר להיות 'דרך לימוד התורה האידיאלית והבלעדית'<br /><br />אומנם גם לטעון ש'אין בדברי חז&quot;ל עיסוק בשאלות היפוטטיות' זו אמירה שיכולה להאמר רק ע&quot;י מישהו שמתעלם במכוון מסוגיות רבות מספור בחז&quot;ל (או מבורות גרידא אך בזה וודאי לא חשוד הרב זייני)","458","","2205","True","True","False","","107","213.151.55.26","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56014","56013","זו מחלוקת בין בעלי התוספות עצמם.","16/04/18 10:51","א אייר","תשע&quot;ח","10:51","אליצפן","תוספות מסכת יבמות דף קב עמוד ב <br /><br />ומי איכא כה&quot;ג - וא&quot;ת דבפ' בהמה המקשה (חולין ע. שם) שואל הש&quot;ס בלעתו חולדה בבת אחת וכן הדביק ב' רחמים זה בזה וא&quot;כ מאי קאמר הכא ומי איכא כה&quot;ג <span class='bordeaux'><b>ואר&quot;י דודאי פשיטא ליה שיכול להיות</b></span> אלא מיבעיא ליה ומי הויא חליצה כה&quot;ג הלא אין דרך בני אדם לנעול בו ומשני דדרך הוא דחזיוה רבנן לרב יהודה כו'.","502","","2205","True","True","False","","200","77.126.4.219","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("56015","56014","לענ&quot;ד זו לא מחלוקת תוספותים","16/04/18 10:58","א אייר","תשע&quot;ח","10:58","אביגדור","התוס' שהבאת פותח בהנחה ש&quot;בלעתו חולדה&quot; ו&quot;ב רחמים&quot; לא יכול לקרות (בדיוק כמו תוס' בכתובות שהבאתי). ותוס' לא כותב בתירוץ שהוא משנה את הנחה זו (נראה שתירוץ התוס' מדבר רק על הסוגיא של חליצה), מה גם שהדבר לא כ&quot;כ מסתבר שמישהו חושב שזה מעשי.<br />תוס' רק מתרץ ששאלת הגמרא אינה קשורה בכלל לשאלה אם זה מעשי, והמקרה בחליצה ביבמות בהחלט יכול לקרות, אבל לא זו השאלה בסוגיא. השאלה היא הלכתית (הלא אין דרך בני אדם) והגמרא לא התכוונה בכלל לשאול אם זה מעשי.<br /><br />לעצם העניין, האם עולה בדעת מישהו ש&quot;הדביק שני רחמים&quot; זה מעשי (לפני 1500 שנה)?","571","","2205","True","True","False","","217","213.151.41.217","0","55993","זבחים|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);