ה"שיטה" הבריסקאית מעולם לא היתה שיטה. מי שיעיין בהקדמה לשו"ת בית הלוי, יגלה שה"שיטה" היתה לצורך חידוד התלמידים בלבד. ולא דרך כשלעצמה, וכפי שאומר השל"ה:

"והנה יש כת משוגעים האומרים: החילוק מחדד. האומר כן ראוי לנזיפה. חדא אף אם היה כן, וכי אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירו, קל וחומר חטא גדול ונורא כזה. ועוד, כשנעשה מחודד מה עושה בחידודו, הלא אין חידודו אלא שמבלה ימיו בדבר הזה ומדבר סרה על תורת אמת. ועוד, איך נעשו רבינו תם ור"י וכל בעלי תוס' מחודדים, רק ע"י לימוד תורת אמת, ובקיאות מסכתות והתמדה, וחוזרים תמיד" (תורה אור שבועות).

זה מנוגד למהותה של התורה. התורה היא תורה שנוגעת לחיינו, ולא תורה מופשטת - "וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת דבר אשר תוכל לקיימו" (אגרת הרמב"ן). גישת חכמי ישראל לדורותיהם, היתה ברורה: "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", ואם אינו מביא לידי מעשה - גם התלמוד אינו גדול.

לימוד אמיתי אליבא דהילכתא, בניגוד למקובל, אינו סיכום הלכתי יבש חסר מחשבה ומעוף, אלא להיפך, ההכרעה מגיעה מתוך הניתוח המעמיק:

"ובדרך דרישת ההלכה ראוי ג"כ לסול כעת מסלה עתיקה - ישנה, דהיינו שלא להתגדר בפלפולים כי-אם לכתב ערכים בצורתם של הערכים אשר בספרי הכללים, אבל לא בדרך פלפול וחפוש בפרטים כ"א בהארה כללית על כלל הסוגיות, ומתוך ההארה הכללית יסתעפו הפרטים, והכל בדרך פשוט וישר. ואפילו אם לא יהיו שם חידושים, ג"כ הוא טוב מאד. וזהו דרך הראשונים' ובפרט כי "א"א לבהמ"ד בלא חידוש". והחידושים היותר טובים באים כשאין מכוונים לחדש ולפלפל כ"א להאיר ולברר את הפשוט והכללות" (אגרות ראי"ה).

בנוגע לדבריך, "האם זה לא אבסורדי"? ראה מה אומרים חז"ל:

"בהתהלכך תנחה אותך וגו' (משלי ו), בהתהלכך תנחה אותך - זה העוה"ז, בשכבך תשמור עליך - זו מיתה, והקיצות היא תשיחך - לעתיד לבא; משל, לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה, ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הלסטין, ואינו יודע באיזה דרך מהלך, נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך, כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין, ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך, הגיע לפרשת דרכים ניצל מכולם; ... מאי פרשת דרכים? ... מר זוטרא אמר: זה ת"ח דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא" (סוטה כא.).

"ולמר זוטרא זה תלמיד חכם דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא, פירוש ההלכה שהוא האמת והישר, ואף ששאר התורה גם כן נקראת תורה ויש עליה שכר גם כן, מכל מקום יש לו קצת נטיה מן דרך האמת, אבל תלמיד חכם דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא זה הדרך נקרא פרשת דרכים שהוא נבדל ומיוחד משאר דרכים. וכל זה מורה כי התורה היא שמביאה האדם אל השם יתברך ולהיות זוכה לעולם הבא וביותר כאשר מכוין הלכה" (נתיבות עולם למהר"ל נתיב התורה פ"א).

כנראה חז"ל היו קצת אבסורדיים, ולא ידעו שהעולם זמני ... הם עסקו בזוטות כגון "גויל גזית", במקום להתעסק ברעיונות הנשגבים העומדים מאחוריהם ...

ודאי שישנה חשיבות גם ללימוד שאינו מביא לידי הלכה, כגון: תנ"ך, קבלה, אמונה ומוסר, אך בלימוד גמרא העיקר הוא הדיון ההלכתי.