var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=48154;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("48154","0","כמה הערות לדף ט","01/02/17 02:31","ה שבט","תשע"ז","02:31","המכריע","א. לא אהדר ליה רבא. היינו מפני שכבוד עצמו הוא דורש. ומשתיקתו הבין ר"פ את טעמו.
ב. יצור וימנה. כמדומה שבזה שמוסר לו מנוי וצרור, גורם לגזבר להיזהר טפי, ואף שאין מחשבין כדי לא לפגוע בו או כדי לא להכביד עליו, מ"מ כל מאי דאפשר לעשות בשמירת ממון צדקה והקדש עבדינן.
אגב. מעשה היה בדודתי שתחי' שנשלחה למרן החזו"א לקחת ממנו סכום מסויים שסוכם עמו (אולי זה היה פירעון הלוואה או התחייבות שלו למשהו), היא נכנסה והחזו"א מסר לה המעטפה ואמר לה שיש כאן כך וכך. היא נטלה בלא אומר ודברים והכניסה לתיקה. שאלה החזו"א מדוע אינה סופרת. ענתה "מה יש לספור אם הרב אמר כמה יש". אמר לה שבי נא ותספרי בנחת, שכך דרכו של עולם לספור כסף כשמקבלים למרות שידוע שנספר על ידי הנותן (ורמז רמזו בזה ש-כס"פ ראשית תיבות "כסף סופרים פעמיים"). והוסיף ואמר לה שלא תחוש לפגיעה בכבודו, אדרבא טובה היא לו, שהרי אם יחסר אולי ייבושו לומר לו ונמצא חיסר ממה שהיה עליו ליתן.
ג. בודקין למזונות. לרב הונא. פשוט דהיינו כשאינו סכנה. ועובדא דאיש גמזו תוכיח. ואם יש חשש פיקו"נ יתנו לו מיד, ויבדקו רק לגבי נתינה גדולה יותר להמשך.
ד. העמדנו עלינו מצוות. ראה בתוס' דהיה פשוט להם דצדקה לעניים גדולה מתרומה לבדק הבית. ומי שקשה לו לפעמים לפתוח את כיסו, יוכל להעיר עצמו בכך כמה היה תורם בשמחה אילו הודיעוהו שבית המקדש נסדק וצריך תיקון, אולי ייקל עליו.
ה. סימן גדול מקדש משה. היינו ג' מימרות של רבי אלעזר בענייני צדקה. ולא הכניסו מימרא דעולא משמיה רק אלו שיוחסו ישירות לו. ולכאורה קצת ראיה מזה שנכון לגרוס בעמ' ב' במימרה השלישית "ואמר" בויו.
ו. גדול המעשה. קצת משמע דהוא משום דגורם שלמא במלכותא, ולכן סיים ר"א לא זכה וכו', שנראה כאינו שייך לתחילת דבריו.
אגב. רגילים לומר על עני גדול - עני מרוד. לכאורה מכאן נראה מרש"י שמרוד שייך רק בעני מתבכיין. ודוק.
ועוד אגב. מעשה בגביר אחד שהתלונן בפני הרב מפוניבז' מדוע המעשה גדול ממנו הנותן. ענהו הרב אם תעמוד לידי רגע לפני שאני דופק בדלתך ותשמע איך אני מתפלל שלא תהיה בבית, תבין...
ז. ואעפ"כ נחשב צדקה שנאמר ונוגשיך צדקה. וצ"ב מדוע באמת. (משום מה זה מזכיר את הענין שצדקה מורידה ממס הכנסה...).
ח. עולא. אין זה שמו, אלא עולל כפירש"י, שהרי שמו רב ששת לרש"י או רב אחדבוי לר"ח.
ט. חמה אינו כופה. תוס' תמהו דחמה משה הרגו. כלומר איך בזמן רבי יצחק צריך לכפות את החמה שכבר אינו בעולם מימות משה. והנה לכאורה היה עליהם לתמוה איך אמר משה יראתי מפניו והלוא הרגו. אלא דקושיא זו שאלו בנדרים והשיבו דתרי חמה הוו (ועוד אופן עי"ש), חד הרגו משה, והשני ירא ממנו ועדיין קיים הוא. אלא שאם כן ממילא לא מובנת תמיהת התוס', דעדיין יש לכפות בזמנינו את החמה השני.
נזדמנו ט' הערות לדף ט' ונסתגר בזה.","199","","2650","True","True","False","","973","95.86.102.62","0","0","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48160","48154","מתאים לשרש- עני מרוד מלשון מר ומתמרד","01/02/17 03:37","ה שבט","תשע"ז","03:37","דביר","ומתמרמר...
וכסף שהולך לכלל מסתמא גם יעזור לאיזשהוא עני באיזשהוא דרך.","617","","2650","True","True","False","","84","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48191","48154","שאלות לכבוד הרב","01/02/17 18:25","ה שבט","תשע"ז","18:25","יאירה","לגבי סעיף ב: האם קיימת חובה גורפת לספור כסף בשעת קבלתו ממישהו בהתאם להתנהגותו של חזו"א ולרמז של ראשי תיבות?
לגבי סעיף ו. יסביר כבוד הרב בבקשה: העני, שמתבכיין פירושו מורד או מרוד? לא הכרתי כזה פירוש וגם לא הבנתי.
לגבי סעיף ט: האם ייתכן שמשה רבנו לא נתן צדקה בסתר ולכן הוא פחד מהעונש? (הרי למשה ולבני ישראל לא חסרו דברים: הם יצאו ממצרים עם רכוש ואכלו מן שמימי.","192","","2650","True","True","False","","298","82.81.204.110","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48363","48154","ונראה, שגם אין בודקין למתן לינה כראוי","06/02/17 16:09","י שבט","תשע"ז","16:09","אליעזר מ ש","למישהו עייף .כמו שאין בודקין למזונות.","610","","2645","True","True","False","","158","147.236.34.10","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48183","48160","ילקו"ש: שמונה שמות לעני","01/02/17 16:08","ה שבט","תשע"ז","16:08","דביר","ילקוט שמעוני (ויקרא כה, לה):
"שמונה שמות נקראו לו עני, אביון, מסכן, רש, דל, דך, מך, והלך. עני כמשמעו. אביון שמתאוה לכול. מסכן שבזוי בפני הכול כדאת אמר "וחכמת מסכן בזויה". רש שהוא רש מן הנכסים. דל מדולדל. דך שהוא מדוכדך רואה דבר ואינו אוכל רואה דבר ואינו שותה. מך שהוא עשוי כאסקופה התחתונה. הלך שכל נכסיו הלכו לו."
ולא מופיע השם 'מרוד'.","617","","2650","True","True","False","","155","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48192","48191","הגורם להתבכיינות הוא תחושת חוסר צדק","01/02/17 18:35","ה שבט","תשע"ז","18:35","דביר","כלפי מנהיג המציאות.
מבחינת המתבכיין, הוא היה מנהיג אחרת את המציאות ח"ו.
האין זה סוג של מרידה בהנהגת הבורא?!","617","","2650","True","True","False","","75","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48193","48191","בפורום רבנים שכזה, למי הכוונה?","01/02/17 18:38","ה שבט","תשע"ז","18:38","המכריע","אבל לפי התוכן נראה שהכוונה אלי הקטן.
ב. בודאי אין שום חובה. זו רק עצה טובה.
ו. המקור כאן הוא מהפסוק ועניים מרודים תביא בית, מהפטרת יום הכיפורים. הפירוש לפי הענין עני מר נפש. אבל הגמרא כאן דורשת את זה על הגויים ממלכות רומי לפי רש"י שנוטלים מיסים, וכנראה הם לא כל כך מרי נפש ומדוכאים, לכן רש"י פירש לשון צעקה, עניים צעקניים, ומביא איזו מילה בלועזית ליתר ביאור. ולפי זה מרוד קשור למר נפש שמבטא את מרירותו בצורה לא עדינה ואצילית.
בנ"ך יש עוד פעמיים, מלבד הנ"ל בישעיהו נח, גם באיכה ג,יט - זכר עניי ומרודי, וגם שם באיכה א,ז - זכרה ירושלים ימי עניה ומרודיה. אפשר לבדוק בכל אחד מהמקומות מה אומרים הפרשנים. זה כבר המקצוע של פורום לשון...
אני התכוונתי לומר רק קצת לחידודא, שרגילים לקרוא לכל עני, שהוא עני מאד, עני מרוד, ויתכן שרק עני לא כל כך אצילי זכאי לתואר הזה לפי פירוש רש"י ולפי משמעות הסוגיא כאן.
ט. התוס' כבר מעירים שמשה בוודאי גם נתן צדקה בסתר, יעויין שם. אבל מה שכתבת זה באמת רעיון יפה. אולי במדבר לא היתה אפשרות לתת צדקה בכלל.","199","","2650","True","True","False","","375","95.86.102.62","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48262","48192","האם הפירוש הזה מהמדרש?","02/02/17 22:13","ו שבט","תשע"ז","22:13","יאירה","מרוד זה לאו דווקא לשון מרידה.","192","","2649","True","True","False","","199","62.0.119.104","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48265","48193","תודה רבה על ההתייחסות","02/02/17 22:27","ו שבט","תשע"ז","22:27","יאירה","אעיין במקורות, שהבאת ב"נ בשבת ואקרא את הפירושים.
עני יכול להיות אצילי? נראה לי שזה סותר אחד את השני, לא?
אני עדיין לומדת גמרא לבקיאות ובלי התוספות, אבל אנסה לקרוא.","192","","2649","True","True","False","","205","62.0.119.104","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48263","48262","לא. רק תובנה בהתבסס על פרוש הגמרא דלעיל.","02/02/17 22:21","ו שבט","תשע"ז","22:21","דביר","מה משמעות השרש מ.ר.ד?
אם טעיתי אשמח לשמוע.
(התשובה בהמשך)","617","","2649","True","True","False","","75","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48266","48263","לא אמרתי שטעית","02/02/17 22:31","ו שבט","תשע"ז","22:31","יאירה","דווקא פירוש יפה הבאת ורציתי לדעת מה מקורו.
למיטב ידיעתי השורש הוא מ.ר.ר. בלשון "מר" כמו שכתבת בתגובתך למה שכבוד הרב כתב בהודעתו המקורית, אבל שם ערבת בין שני הדברים: "מר" ומרד"","192","","2649","True","True","False","","219","62.0.119.104","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48267","48265","עני יכול להיות אצילי כמלאך!","02/02/17 22:38","ו שבט","תשע"ז","22:38","דביר","תיאור אמיתי מהיום:
אדם שלא נותר לו כסף כלל. הלך לקנות אוכל לשבת עם כרטיס אשראי על סמך האמונה שעד שירד הסכום הקב"ה ימלא חסרונו. מחייך מזמר ורוקד משמחת החיים שבו. לבוש במיטב המחלצות נראה הכי יפה ונקי שיכול להיות.חלק מבגדיו נותרו לו מלפני למעלה מ10 שנים (ממתנות) ונראים חדשים ואופנתיים, וחלקם הקב"ה זימן לו מגמ"ח בגדים בבניין בכמה פרוטות.
הוא אינו מחזר על הפתחים, שומר על כבודו ומתפלל לאלוקים,
לא תפגשו אותו לעולם- כי פשוט לא תחלמו שזה הוא...
אבל נכון שכאן נכנס הצורך להגדיר מהו ומיהו עני.
וכן פעם לא היו כרטיסי אשראי, אמנם כן קנו בהקפה.
מהו המשקל של מרוד? כמו חשוד? א"כ האות ד' היא חלק מהשורש.
אם השורש הוא מ.ר.ר מדוע ב.ר.ר הופך לברור ולא לברוד?
אגב, לא ערבתי, אלא שילבתי.","617","","2649","True","True","False","","97","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48268","48267","גם אני מצטרף!","02/02/17 23:53","ו שבט","תשע"ז","23:53","המכריע","יש עניים אציליים לאין שיעור. מכיר אישית המונים שכאלו.","199","","2649","True","True","False","","259","164.138.127.36","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48277","48267","התיאור של העני מתקבל גם עלי","03/02/17 11:44","ז שבט","תשע"ז","11:44","יאירה","הנה אביא גם לך משהו מעניין:
למדנו במסכת נדרים סד (:), שעני חשוב כמת.
דורש הרב שלמה משה עמאר שליט"א כך:
"וכתב רש"י ז"ל "כי מתו כל האנשים", מי הם דתן ואבירם, חיים היו אלא שירדו מנכסיהם, והעני חשוב כמת. והוא מהגמ' בנדרים (ז, ב ושם סד, ב וע"ז ה, א). ושם אמרו, ארבעה חשובים כמתים, אלו הן, עני, סומא, ומצורע, ומי שאין לו בנים.
ולפני שנים רבות כשגרתי בחיפה ת"ו, הייתי מתפלל בליל שבת בביכ"נ בשכונת חליסה, ושם עמנו זקן אחד, מופלג בשנים וביר"ש, והייתי מלווהו אחר התפלה, ובאחת הפעמים, אמר לי למה כתוב "עני חשוב כמת", ודי שיאמר עני כמת. ופירש, דעני שהוא רגיל לפשוט ידו ולבקש די מחסורו, אינו כמת. שכבר רגיל בזה ופשיטת ידו של זה העני היא בעיניו כמו עבודה, ואינו מתבייש בזה כלל וכלל. אבל עני שהוא חשוב, ומתבייש לבקש מאחרים, והוא מצטמק ורע לו, וסובל מחסורו בסתר, הוא חשוב כמת, לזה אמרו עני חשוב, כמת".
לגבי הלשון אשיב לך במוצאי שבת קודש.
שבת שלום","192","","2648","True","True","False","","356","37.26.146.216","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48279","48267","צר לי אך עם כל האצילות זה שלא כדין","03/02/17 12:04","ז שבט","תשע"ז","12:04","דוד כוכב","במשנה ברורה סימן רמב ס"ק ג כתב שאם כפי המציאות עתה אין יכול להשיג - יעשה שבתו חול. והיות שאין הפת והכסף בסלו יש חשש שלא יהיה לו. ועלול להיות בכלל מה שכתב שם בשער הציון אות יג: "בעונותינו הרבים, יש אנשים שמהפכין הסדר ובאין על ידי זה לידי גזל וחלול השם".
ולשון שו"ת הרשב"א חלק א סימן תיג: "ואפילו החסיד שבחסידים אין להם רשות לעשות במלאכתן דרך הבטחון - [אלא] רק כדרכו של עולם".
ומה שכתב רש"י במסכת ביצה דף טז ע"א "בוטח שתזדמן לו נאה לשבת" (צ"ל ובוטח כברש"י על הרי"ף) - היינו כשבוטח בתחילת השבוע שתזדמן לו נאה דוקא לפני השבת.
קל וחומר למפרשים שרק יצמצם מהוצאות עצמו, כדברי השו"ע והטור והרמב"ם והתוספות בפסחים, כמבואר בקישור זה.","125","","2648","True","True","False","","198","213.151.36.15","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48273","48268","ניתן ללמוד מהסבר המהרש"א (בבא בתרא יא,א)","03/02/17 00:48","ז שבט","תשע"ז","00:48","דביר",""תניא אמרו עליו על בנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה פעם אחת באתה אשה לפניו בשני בצורת אמרה לו רבי פרנסני אמר לה העבודה שאין בקופה של צדקה כלום אמרה לו רבי אם אין אתה מפרנסני הרי אשה ושבעה בניה מתים עמד ופרנסה משלו."
ומדוע לא פרנסה מיד משלו?
המהרש"א מסביר מכיון שלא הבין מיד את חומרת מצבה. לכן הלך עפ"י הכלל של חייך קודמים, אך אילו היה יודע, היה נותן לה מיד משלו ומעמיד פנים כאילו הכסף מקופת הצדקה, ע"מ שלא לביישה.
מסקנה: האשה נטתה למות והדבר לא התבטא חיצונית!
(או שבנימין הצדיק לא הביט בפניה משום צדקותו, או שכן הביט ע"מ לבדוק את מצבה).
אגב, הלימוד הזה מתאים גם לעוד סוגי עניות- לא ניתן ממראה עיניים לשער מצוקה של אדם!","617","","2648","True","True","False","","117","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48298","48277","מרודים- ר.ד.ה + מ.ר.ד (+ י.ר.ד + מ.ר.ר)","04/02/17 23:48","ח שבט","תשע"ז","23:48","דביר",""עניים מרודים" (בבא בתרא ט, א)-רש"י: קונפליינ"ט בלע"ז כמו אריד בשיחי(תהילים נה). לעזי רש"י-קונפליינט (conplaint). פירוש נאנחים ונאנקים (על צרתם) (רש"י ישעיה נח, ז).במילון אוספורד:complaint=קובלנה, תלונה, קבילה, מחאה. [לענ"ד מחאה כלפי מושל=מרד] [לענ"ד מ.ר.ר + מ.ר.ד].
רבינו גרשום-עובדי כוכבים הרודים לביתו. [ר.ד.ה].
ילקוט מפרשים החדש:מרודים ג"כ מלשון צעקה בקול רם.
הרש"א: מרודים לשון הרודים בעם. (בלשון סגי נהור מפועל לפעול) [ר.ד.ה]
ר"ל שקרא עניים מרודים לעשירים רודים. לשון ממשלה. [ר.ד.ה]
הרמ"ה: עובדי כוכבים שהם עניים מן המצוות ומורדים במקום. [מ.ר.ד]
"עניה ומרודיה" (איכה א, ז)-רש"י: ומרודיה- לשון צער, כמו וירדתי על ההרים (שופטים יא, לז), אריד בשיחי ואהימה (תהילים נה, ג). [לענ"ד מ.ר.ר + י.ר.ד]
אבן עזרא: ומרודיה- בגלות, והמ"ם שורש. [מ.ר.ד]
"וירדו בדגת הים" (בראשית א, כו). אונקלוס: וישלטון. [ר.ד.ה]
רש"י: לשון רידוי וירידה. זכה, רודה בחיות ובבהמות, לא זכה, נעשה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו. [ר.ד.ה + י.ר.ד]
"אריד בשיחי" (תהילים נה, ג).
רש"י: אתאונן בצערי, כמו זכר עניי ומרודי (איכה ג') וירדתי על ההרים (שופטים י"א) ומנחם פתר ל' ממשלה כמו ורדו בדגת הים.
מלבי"ם ומצודות-יללה.
מצודת ציון- גניחה ויללה.
"כמתאוננים"(במדבר יא, א).רש"י: לשון עלילה, מבקשים עלילה האיך לפרוש מאחרי המקום, וכן הוא אומר בשמשון "כי תואנה הוא מבקש" (שופטים יד,ד). [מ.ר.ד]
לענ"ד:
1. יוצא שכשעניים מרודים הוא משרש ר.ד.ה נכון לומר ביחיד 'עני מרודה' (כמו מרוצה ומרומה).
2. השרש מ.ר.ד =מר+רד. בנוהג שבעולם מרד בא כשיש מרירות מצד הנשלט(מעמד/כסף/כוח/כבוד) וכתוצאה מבטא למושל:רד! וכן ח"ו כלפי הבורא-נמרוד.
3. ההבדל בגימטריא בין מרד לרדה הוא 35=יכה. ההבדל הוא מי יכה יוריד את מי, במרד את המ'(מלך) שלפניו-מעליו, וברדה את ה-ה' שאחריו-מתחתיו...(החיה כפי רש"י בבראשית כשלא זכה ו"החיה" מושלת בו, או "העם"-כפי שקרויים ישראל כשאין עושים רצונו של מקום)","617","","2647","True","True","False","","131","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48284","48279","גם שבתך חול+יין ולחם משנה עולים כסף...","03/02/17 13:26","ז שבט","תשע"ז","13:26","דביר","לא מדובר על אנשים חסרי אחריות, אלא על כאלו שמודעים להלכה שהזכרת, חיים בחשבון הנפש מדוקדק להתאמת ההלכה לאותו רגע. עושים השתדלות בתפילה, בביטחון ובמעשה, ובצמצום מקסימלי של הוצאות חולין, וזוכים בכך (פעמים רבות) שעד שבת או שיש להם את הכסף או שיש להם ידיעה על הכנסה שתכנס לאחר השבת. וזה כידוע מותר בהלכה בבחינת "ולוו עלי ואני פורע".
וכך זוכים שיתקיים בהם "ולא ראיתי צדיק נעזב" יחד עם התועלות שבעניות שמכפרת עוונות ומצילה מן הדין, כשם שנחש לא מכיש אדם שכאילו מת.","617","","2648","True","True","False","","98","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48296","48279","לענין נטילת צדקה לא הלוואה- שו"ע רמב, א","04/02/17 21:18","ח שבט","תשע"ז","21:18","דביר","עטרת זקנים: "אפי'. שאין לו אלא מה שנותנין לו מן הצדקה אבל כשאין לו ורוצה ללות ע"ז לא אמר ר"ע דיעשה שבתו חול רק כדאמרו חז"ל אמר הקב"ה בני לוו עלי ואני פורע אבל אם אפשר לו צריך לכבד השבת כפי יכלתו מ"מ לא ילוה אם כן יש לו לפרוע ויזכה להתעשר כמשחז"ל בפרק כל כתבי עשירים שבכל ארצות במה הם זוכין להתעשר מפני שמכבדים השבת ש"מ שצריך לכבד השבת קודם שיתעשר כי כל פרנסתו קצובה לאדם מר"ה לר"ה חוץ מהוצאות שבתות וי"ט והוצאת בניו לת"ת (גמרא) וי"א אף הוצאות ר"ח..."
ויותר מכך-
ביאור הגר"א:"אפילו כו'. פסחים קי"ב א' תנא דבי אליהו כו' עושה דבר מועט כו' ובשבת קי"ח א' מ' דא"צ כלל וע"כ שם בעני לגמרי כמו שמפורש שם ובפסחים איירי שאותו דבר מועט יש לו משלו וז"ש ולא אמרו כו' דחוקה לו ביותר והיינו כשאין לו ממי ללוות וכמ"ש התוס' רפ"ב די"ט ט"ו ב' ד"ה לוו עלי כו' וט"ס שם כשאין לו לפרוע וצ"ל כשאין לו ממי ללוות."
ולסיום-"הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה"! (נדרים פא, א).","617","","2647","True","True","False","","118","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48300","48279","בקשר לקישור-","05/02/17 01:53","ט שבט","תשע"ז","01:53","דביר","1. תרוץ לגבי הגר"א: מדובר על ביטחון שהכסף יחזור אליו מבלי שיצטרך למכור המשכון. כפי שראיתי (לא זוכר המקור) שאדם לא מצווה למכור את חפציו.
גם הגר"א ברך ברכהמ"ז, וקושייתך אינה מפריכה את דבריו שגדר 'ולוו עלי ואני פורע' זה כל עוד יש לו ממי ללוות!
2. גדר 'יש לו לפרוע' יתכן לפרש עד כדי מכירת כליו ובגדיו.
3. יש הלוואה שאינה בגדר הצטרכות לבריות- למשל: מקופת הצדקה הביתית, מבנק (כשאין איסור ריבית ויש רווח גם לבנק כמו עידוד פתיחת חשבון, וכו'), אשתו כגופו, וכדומה.
4. ע"פ הבית יוסף (המצטט את התוספות והרמב"ם)-"אינו חייב להצר עצמו ולשאול מאחרים"- ולא כותב שזה איסור או 'לא ע"פ דין' ליטול הלוואה/צדקה לכבוד שבת!
צר לי כי ההסתייגות שלך הייתה כוללנית לגבי הנהגת העניים החיים בקרבנו, המוסרים נפשם על התורה והמצוות, שמחים בחלקם, משתדלים בכל מאודם שלא להטריח את הציבור, מכבדים את השבת ואת הצלם אלוקים שבם, ומקבלים ייסורים באהבה בהכנעה ובשמחה. בפרט כאשר יש דעות רבות וחולקות בעניין הספציפי של כמה ראוי לסמוך על הביטחון לעומת להצטמצם.
כבר ע"פ הבית יוסף והגר"א (וטרם נכנסנו לעומק סוגיית הבטחון בהלכה) העני המתואר לעיל נהג כדין ביושר ואף בהידור!","617","","2646","True","True","False","","95","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48302","48296","העטרת זקנים הוא תלמיד הב"ח","05/02/17 07:24","ט שבט","תשע"ז","07:24","דוד כוכב","שיטת הב"ח והגר"א ידועה, והמ"ב לא בכדי לא קיבל לגמרי את שיטתם. ק"ו לטור ושו"ע שלוו עלי זה - מעצמכם, מהוצאות החול.
הטור התגבר כארי ונהג כך בעצמו, וזכה שדבריו הם שנקבעו בשו"ע.","125","","2646","True","True","False","","132","213.151.59.236","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48459","48298","יישר כוח שעיינת, השקעת","07/02/17 20:57","יא שבט","תשע"ז","20:57","יאירה","וכתבת נכון, יפה ומסודר, שאין כמעט מה להוסיף. לפיכך יש לומר, שעני נקרא מרוד משום שהוא ירוד הן מן הכסף, הן מן המצוות, הן מן הנכסים וגם צועק מתוך תלונה על מצבו.
לענ"ד מרוד כמורד זוהי לשון מדרשית כפי שטענתי קודם.","192","","2644","True","True","False","","194","62.0.119.104","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48303","48300","תשובות","05/02/17 07:57","ט שבט","תשע"ז","07:57","דוד כוכב","1. וכי יש בטחון במאורעות הזמן? ואם אין בכוונת ה' להמציא לו? ראה בשער הציון שהבאתי, מה שנראה כבטחון עלול ח"ו להסתיים בחילול השם. וכדברי תשובת הרשב"א אודות החסיד שבחסידים - ודלא כבכמה סיפורי חסידים. (ככלל, גם סיפורי חסידים צריך ללמוד בעיון).
הגר"א שינה את גירסת תוס' כשיטתו, אך ראה בהג' אשרי שהגירסה המקורית היא כתיקון המהרש"ל והמהר"ם - שכבר יש בידיו משכונות, ואינו בוטח על מה שאין לו עתה.
2. כך אכן שיטת החולקים על הב"ח והגר"א בגירסת דברי התוספות ופירושם, ראה בסוף 1.
3. אם הקופה יוחדה לענין מסוים אסור לשנות. ואם יוחדה גם להוצאות שבת, אם כן יש לו ממון ואינו צריך ללוות. ואם יוחדה לצדקה אחרת וגם להלוואה להוצאות שבת, מנין שיהיה לו לפרוע לצדקה?
ולגבי בנק, יש בזה גם איסור ריבית, וגם נזק ריבית שמשתעבד להם באונו וזמנו לשלם להם עוד ועוד ח"ו.
4. לשון הרמב"ם "לשאול מאחרים" משמעו בפשטות מלשון לשאול על הפתחים, לקבל מתנת חינם. והיינו שגבאי הצדקה מציעים לו מקופת הצדקה והתמחוי לצורך שבת, והוא מעדיף לעשות שבתו חול ולא להצטרך לבריות.
בכל מקום במקרא לשאול הוא לקבל במתנה. וזה פירוש ושאלה אשה משכנתה - מתנה לצורך עבודת ה' (רשב"ם). לבד וכי ישאל איש - שזו שכירות בחינם, וכן "והוא שאול".
אני קיבלתי דוקא את האופן שכתבת בתחילה - שמדובר באנשים שכן מודעים להלכה שהזכרתי, שלא להוציא הוצאות על סמך ידיעות לא ודאיות.
ודוקא משום כך הארכתי, כדי להוכיח ולהוציא מדעת הסברה האחרת. וכידוע דברי שער הציון מתקיימים, ומדי פעם נזעקים לחלץ משפחות שנתדרדרו לחובות קשים, וצריך לפרסם את האיסור בזה.","125","","2646","True","True","False","","173","213.151.59.236","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48307","48303","התדרדות בהכרח = התנהלות כלכלית שלא כדין?","05/02/17 11:06","ט שבט","תשע"ז","11:06","דביר","אולי נגזר על המשפחה הזו לקבל מן הצדקה?
אולי בכדי לזכות את הציבור ולהצילו מן הדין?
לא בא לסתור את העידוד לזהירות כלכלית, אלא הסרת מבט שיפוטי גורף.
ייש"כ על המקורות והתשובות.
יש לרב להפנות אותי למקורות על 'כל הפוחת פוחתין לו' ועל בטחון עפ"י ההלכה?","617","","2646","True","True","False","","94","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48358","48303","מה עם קופה מרכזית שאינה למטרות רווח?","06/02/17 15:33","י שבט","תשע"ז","15:33","דביר","ולא לצדקה, אלא לשמירת כסף 'שחור' למשל במקום מסודר, ולווים כסף לנצרכים ללא ריבית?","617","","2645","True","True","False","","64","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48309","48307","כי לא יחדל אביון בקרב הארץ","05/02/17 12:14","ט שבט","תשע"ז","12:14","דוד כוכב","כמובן שקיימת מציאות של משפחה לקבל מן הצדקה, ואין לה מה לאכול. ולמדנו עתה בגמרא שהוא [גם] בכדי לזכות את הציבור להצילם מן הדין.
עסקנו בענין ללוות לצורך עונג שבת, כאשר יש לו די ממון למזון כבימות החול.
בענין מקורות, כרגע יש לי רק לקשר לקישור זה, ולקישור הזה - ע"ש גם בתגובת חכם כדי באותו אשכול.","125","","2646","True","True","False","","223","213.151.59.236","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48315","48309","שבת לא מענישה! השבת היא מקור הברכה!","05/02/17 14:48","ט שבט","תשע"ז","14:48","דביר","גם אם רק השיטה שהזכרת היא הנכונה,
(אצלי למשל תורת הגר"א היא בבחינת 'אל תטוש תורת אימך'-סבי מצד אימי, וכן בחסידות נדמה לי כי נוהגים אחרת)
אין מצב בעולם שבעקבות כבוד/הידור שבת - אף אם ההלוואה נלקחה מלכתחילה שלא כדין, היא תיצור בדיעבד נזק כלשהוא, כשם שאין רע יורד מן השמים!
בפרט אם נלקחה בהסתמך על מקור אחר או חוסר ידיעת הלכה זו.
לי זה ברור כשמש בצהרים!
אפשר גם לאמת זאת בשטח.","617","","2646","True","True","False","","77","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48367","48358","זה נקרא גמ"ח הלואות. למה שחור?","06/02/17 17:25","י שבט","תשע"ז","17:25","דוד כוכב","","125","","2645","False","True","False","","156","213.151.59.236","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48368","48367","רק דוגמא לאינטרס של אדם להפקיד בגמ"ח כזה","06/02/17 17:52","י שבט","תשע"ז","17:52","דביר","חוץ מ'לשמה'. יש כמובן דוגמאות נוספות רבות.","617","","2645","True","True","False","","63","195.60.235.91","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48472","48459","רוב המפרשים ציינו 1.ר.ד.ה ואח"כ 2.מ.ר.ד","07/02/17 21:34","יא שבט","תשע"ז","21:34","דביר","ר.ד.ה-רבינו גרשום, הרש"א, ר"ל, רש"י
מ.ר.ד-אבן עזרא, הרמ"ה
3. י.ר.ד- רש"י (וירדו)
ו-מ.ר.ר לא מצוין במפורש בכל המקומות לעיל, אלא זו הבנה שלי בעקבות הפסוקים שצוטטו והפרשנות של המילה.
ייש"כ!","617","","2644","True","True","False","","103","213.8.158.244","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48543","48459","ע"פ הרמ"ה זהו הפשט!","08/02/17 13:36","יב שבט","תשע"ז","13:36","דביר","וכן האבן עזרא על -"מרודיה"","617","","2643","True","True","False","","43","213.8.158.244","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א",""),new Message("48473","48472","אתה הבנת נכון!","07/02/17 21:37","יא שבט","תשע"ז","21:37","יאירה","וזה חשוב כדי לברר מה נכון בעזרת השוואת המקורות.","192","","2644","True","True","False","","212","62.0.119.104","0","48154","בבא בתרא|ט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);