על מי לנו להשען
סוטה מט ע"א
"משחרב בית המקדש - בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם, ונדלדלו אנשי מעשה, וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון, ואין דורש ואין מבקש ואין שואל, על מי לנו להשען? על אבינו שבשמים".
קשה, מה ענין חורבן בית המקדש והצרות שבעקבותיו להשענות על אבינו שבשמים, וכי טרם החורבן אין חובה להשען על אבינו שבשמים?!
אלא שאמרו באיכה רבה פתיחתא ל:
"זבדי בן לוי פתח. לא האמינו מלכי ארץ וגו' (איכה ד, יב). ארבעה מלכים היו מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן. דוד, אסא, יהושפט, וחזקיהו.
דוד אמר ארדוף אויבי ואשיגם וגו' (תהלים יח, לח), אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה כן, הה"ד ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם (שמואל א' ל יז) ...
עמד אסא ואמר אני אין בי כח להרוג להם, אלא אני רודף אותם ואתה עושה, אמר לו אני עושה, שנאמר וירדפם אסא והעם אשר עמו וגו' כי נשברו לפני ה' ולפני מחנהו (דברי הימים ב' יד יב), לפני אסא אין כתיב כאן, אלא לפני ה' ולפני מחנהו.
עמד יהושפט ואמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה ואתה עושה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה, שנאמר ובעת החלו ברנה ותהלה נתן ה' מארבים על בני עמון מואב והר שעיר וגו' (דברי הימים ב' כ כב).
עמד חזקיהו ואמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה שנאמר ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו' (מלכים ב' יט לה)".
מכאן שהראוי ביותר שגבורות ה' ייעשו בידי חסידיו, ככתוב: (דברים ח, יח) וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל. דוקא לך.
וככתוב: (תהלים קמט, ה-ט) יַעְלְזוּ חֲסִידִים... וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם... לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם... לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב.
ורק מחמת האונס – רק כאשר הצהירו המלכים: "אין בי כח", היתה ישועה מאתערותא דלעילא ללא אתערותא דלתתא מספקת.
וזה פירוש: "על מי לנו להשען? על אבינו שבשמים". משחרב בית המקדש כבר לא נותר בנו שום כח, ואין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים בלבד.
