var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=47953;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("47953","0","עונשו של דניאל","25/01/17 19:56","כז טבת","תשע"ז","19:56","דוד כוכב","האם הצלה היא עונש?
על כך כאן.","125","","2655","True","True","False","","724","95.86.121.75","0","0","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("47965","47953","כמעט בכל דבר מידת הדין מוצאת סיבה לעונש","26/01/17 01:30","כח טבת","תשע"ז","01:30","הודו_כי_טוב","למה ?
טוב שיש עוד 12 מידות","207","","2654","True","True","False","","226","79.181.243.93","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("47972","47953","אזהרה=עונש=הצלה=הבושה מהחטא (כבגיהנם)","26/01/17 03:07","כח טבת","תשע"ז","03:07","דביר","","617","","2654","False","True","False","","56","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("47993","47953","כוונתך שעצם הידיעה שמגיע עונש זה העונש?","26/01/17 11:40","כח טבת","תשע"ז","11:40","דביר","","617","","2654","False","True","False","","48","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("47969","47965","החסד בדין לחסוך בושה של נהמא דכיסופא","26/01/17 02:11","כח טבת","תשע"ז","02:11","דביר","ז"א האדם בשרשו רוצה להרגיש שהגיע לו בזכותו ומידת הדין מיטיבה לאדם שמביאה אותו לתחושת ה'זכיתי בעצמי'(ע"י נסיונות/ייסורים/וכו') לכל פרור של לחם-שכר נצחי.
לדעתי-שווה...
רק שנעמוד בזה...","617","","2654","True","True","False","","126","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("47971","47965","13 מידות של רחמים! גם הדין מידת רחמים!","26/01/17 02:45","כח טבת","תשע"ז","02:45","דביר","","617","","2654","False","True","False","","80","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("47973","47971","אין רחמים בדין","26/01/17 04:44","כח טבת","תשע"ז","04:44","הודו_כי_טוב","מסכת כתובות דף פד ע"א
מתני'. מי שמת, והניח אשה ובעל חוב ויורשין, והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים, רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן, רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה. הניח פירות תלושין מן הקרקע - כל הקודם בהן זכה בהן. זכתה אשה יותר מכתובתה, ובעל חוב יותר על חובו, המותר - רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן, רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולם צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.
ותודה לרב כוכב שכיוון אותי לדף הנכון","207","","2654","True","True","False","","363","46.19.86.232","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("47975","47973","פירוש: "אין מרחמים בדין"","26/01/17 08:16","כח טבת","תשע"ז","08:16","דוד כוכב","פירוש "אין מרחמים בדין" הוא שאסור לדיין להפלות לטובה את המדוכא. ומקרא מלא הוא: (ויקרא יט, טו) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל.
מידת הדין של הקב"ה היא חוליה מרכזית בכוונתו הכללית: רַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.
ואדרבה, ככל שהאדם זכאי יותר, מדת הדין מדקדקת בו יותר, ביבמות דף קכא ע"ב; ובבא קמא דף נ ע"א:
"וסביביו נשערה מאד, מלמד, שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו /אפילו/ כחוט השערה. ר' חנינא/נחוניא אמר, מהכא: אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו".","125","","2654","True","True","False","","187","95.86.121.75","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48019","47973","אבל יש דין ברחמים...","26/01/17 21:47","כח טבת","תשע"ז","21:47","דביר","","617","","2654","False","True","False","","70","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("47995","47993","גם.","26/01/17 12:12","כח טבת","תשע"ז","12:12","דוד כוכב","ועוד, שהעונש תפקידו להחזיר בתשובה, ואם האדם חוזר בתשובה כבר בהרמת השוט, דיו בכך.
וההיפך מכך: קשה עורף - שבבא מכה הוא מקשה את עורפו במקום להבין את סיבת המכה, ולתקנה. ועליו נאמר: (משלי יט, כט) נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים. וכתב על כך בספר מסילת ישרים פרק ה: וְהוּא מַה שֶּׁהַכָּתוּב עַצְמוֹ מְבָאֵר בְּפֵרוּשׁ (משלי יט כט), "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים", כִּי זֶה הוּא דָבָר שֶׁהַדִּין נוֹתֵן אוֹתוֹ, כִּי מִי שֶׁמִּתְפַּעֵל מִן הַהִתְבּוֹנְנוּת וּמִן הַלִּמּוּדִים, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּתְיַסֵּר בְּגוּפוֹ, כִּי כְּבָר יָשׁוּב מֵחַטֹּאתָיו בְּלִי זֶה - מִכֹּחַ הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה שֶׁיִּוָּלְדוּ בִּלְבָבוֹ עַל יְדֵי מַה שֶּׁיִּקְרָא אוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מִן הַמּוּסָרִים וְהַתּוֹכֵחוֹת. אַךְ הַלֵּיצָנִים שֶׁאֵינָם מִתְפַּעֲלִים מִן הַתּוֹכֵחוֹת מִפְּנֵי כֹּחַ לֵיצָנוּתָם, אֵין לָהֶם תִּקּוּן אֶלָּא הַשְּׁפָטִים, שֶׁאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ בְּלֵיצָנוּתָם לִדְחוֹתָם מֵעֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יִדְחוּ הַמּוּסָרִים.","125","","2654","True","True","False","","183","95.86.121.75","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("47996","47995","ועוד שיש בכך כלימה וקלון","26/01/17 12:54","כח טבת","תשע"ז","12:54","דוד כוכב","שהרי גלוי לכל שחטא עד שנזקק לעונש כזה.
ואמרו במסכת ברכות דף ה ע"ב שנגעים אינן יסורין של אהבה כאשר הם בפרהסיא, והטעם הוא שאז יש בהם קלון רב. ראה בפירוט בקישור כאן. וכן כאן.
וגם בקישור זה. ובקישור הזה.","125","","2654","True","True","False","","162","95.86.121.75","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48021","47996","[ללא נושא]","26/01/17 22:57","כח טבת","תשע"ז","22:57","דביר","1.מהם ארבעת מראות הנגעים שאינם ייסורים של אהבה?
2. מה גדר "לכול"?-אדם ערירי למשל (ייסורים של כפרה) אינו דבר שנראה לכול! וכדומה.
3. גם ייסורים של כפרה הם ייסורים של אהבה! "את אשר יאהב... יוכיח"
4. סברא ליישוב הסתירה של רש"י של "אין ייסורים בלא עוון".
כתוב: "פוקד עוון אבות על בנים" (שמות לד, ז).
"פוקד עוון אבות"-גלגול ראשון (זוהר, יתרו צא, תיקוני הזוהר עו:תיקון לב,מתוק מדבש עמ' רפט-רצ, תצב-תצג).
גלגול ראשון של כל בנ"א/עמ"י זה אדם הראשון (על משקל דברי האר"י הקדוש שהספיד את הרמ"ק שנפטר רק בעטיו של נחש).
עוון- מזיד (חטא אדה"ר היה במזיד?)
ממילא יתכן צדיק- שבחר כל ימיו לפעול כרצון ה' בגופו, רוחו ומחשבתו-בכל בחירותיו, אך נותר בו חלקו בשרש נשמתו מעוון אדה"ר שירש שלא באשמת בחירותיו בגוף זה.
ממילא אין יסורים בלא עוון- כי גם לצדיק המושלם יש צלקת עוון. ואלו יסורי אהבה כי זוכה בהם למרק את עצמו ולהגיע לשלימות.
ואולי גדר ייסורים זה רק צער הגוף?(מהפך חלוקו וכו')
5. באוה"ח על יוסף הצדיק-אבד לי המקור המדויק- מוסבר איך יסורים/צער שמביאים לגדולה אינם נחשבים ייסורים.
6. האם יש עניין שלא להסתיר את הנגעים בשביל שייתכפר העוון, או שמא זה כמשל של מלך שכעס על בנו ובא אדם אחר והאכילו... ומה עם לשמח את השכינה כיוסף, ולכבד צלם אלוקים-דיקנא דמלכא?","617","","2654","True","True","False","","120","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48025","48021","תשובות","27/01/17 01:09","כט טבת","תשע"ז","01:09","דוד כוכב","1. מפורש בתחילת מסכת נגעים.
2. לכל הרואים. גם אדם ערירי אינו לבדו.
3. החילוק מבואר בקישורים שהבאתי לעיל.
4. ראה קרוב לדבריך בקישור זה.
6. ראה בקישורים דלעיל שמבואר ברש"י שגם יסורין של אהבה מכפרים. והחילוק הוא רק אם העוון קל או חמור.
ולכאורה כמו שכתבת - אין ראוי לפרסם, וכמו שאמרו במסכת ברכות דף לד ע"ב: "אמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמפרש חטאיה, שנאמר: אשרי נשוי פשע כסוי חטאה".
אמנם צ"ע במסכת תענית דף כא ע"א: "אמר להם: אוי לי אם לא ראיתוני בכך". האם ר"ל שחפץ בעצם ראייתם את יסוריו, כי גם בכך יש כפרה; או שרק ר"ל אוי לי אם ראיתוני שלא אירע לי כך.","125","","2653","True","True","False","","199","95.86.121.75","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48038","48025","אמר רבא: "בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא"","27/01/17 11:23","כט טבת","תשע"ז","11:23","דביר","לכאורה סותר את דברי הגמרא שחוסר בנים יסורים של כפרה?!","617","","2653","True","True","False","","78","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48085","48025","קושיות","30/01/17 01:18","ג שבט","תשע"ז","01:18","דביר","1. אם כל הייסורים הם אהבה+כפרה, רק משתנה המינון, מדוע קרויים באותו שם?
2. מה ההבדל הגדול בין אדם שלא נולדו לו בנים(כפרה) לאדם שמתו לו הבנים (אהבה)?
3. מה עם בנ"א שעבורו זה לא ייסורים העובדה שאין לו בנים?
4. מדוע דווקא 4 נגעים הללו נחשבים כיסורים של כפרה, ומה עם כוויה גדולה לדוג' על הפנים המביישת ונראית לכול? או בן שנולד עם מום, או בעיה רפואית שיש עמה קלון רב?","617","","2650","True","True","False","","67","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48039","48038","ההבדל בין זכות למזל-לסברתי","27/01/17 11:33","כט טבת","תשע"ז","11:33","דביר","זכות- בגלגול זה
מזל- המר והמתוק מחושבים בדקויות על המגיע לאדם מגלגול קדם/שרש נשמתו/ועוון אבות שנמצא גם בבנים.","617","","2653","True","True","False","","65","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48040","48038","למסקנה בברכות דף ז ע"א אינו סותר","27/01/17 11:47","כט טבת","תשע"ז","11:47","דוד כוכב","למסקנה במסכת ברכות דף ז ע"א עונש משום מעשי אבות יכול לבוא רק באוחזין מעשה אבותיהם בידיהם, לכל הפחות באופן קל, שנקרא צדיק שאינו גמור. ובכלל זה גם "עונש" שבא במזלא, כמו שאמרו באריכות במסכת שבת דף קנו ע"א:
"דאמר רבי יוחנן: מניין שאין מזל לישראל - שנאמר (ירמיהו י, ב) כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה, גויים יחתו, ולא ישראל. ואף רב סבר אין מזל לישראל, דאמר רב יהודה אמר רב: מניין שאין מזל לישראל - שנאמר ויוצא אתו החוצה. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם בן ביתי יורש אתי. אמר לו: לאו, כי אם אשר יצא ממעיך. אמר לפניו: רבונו של עולם, נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן. אמר ליה: צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל. מאי דעתיך - דקאי צדק במערב, מהדרנא ומוקמינא ליה במזרח. והיינו דכתיב מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו. ומדשמואל נמי, אין מזל לישראל. דשמואל ואבלט הוו יתבי, והוו קאזלי הנך אינשי לאגמא. אמר ליה אבלט לשמואל: האי גברא אזיל ולא אתי, טריק ליה חיויא ומיית. אמר ליה שמואל: אי בר ישראל הוא - אזיל ואתי. אדיתבי אזיל ואתי. קם אבלט, שדיה לטוניה אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי. אמר ליה שמואל: מאי עבדת? - אמר ליה: כל יומא הוה מרמינן ריפתא בהדי הדדי ואכלינן. האידנא הוה איכא חד מינן דלא הוה ליה ריפתא, הוה קא מיכסף. אמינא להו: אנא קאימנא וארמינא. כי מטאי לגביה שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה, כי היכי דלא ליכסיף. אמר ליה: מצוה עבדת! נפק שמואל ודרש: וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה, אלא ממיתה עצמה. ומדר"ע נמי, אין מזל לישראל. דר"ע הויא ליה ברתא, אמרי ליה כלדאי: ההוא יומא דעיילה לבי גננא - טריק לה חיויא ומיתא. הוה דאיגא אמילתא טובא. ההוא יומא שקלתא למכבנתא, דצתא בגודא, איתרמי איתיב בעיניה דחיויא. לצפרא כי קא שקלה לה - הוה קא סריך ואתי חיויא בתרה. אמר לה אבוה: מאי עבדת? - אמרה ליה: בפניא אתא עניא, קרא אבבא, והוו טרידי כולי עלמא בסעודתא, וליכא דשמעיה. קאימנא, שקלתי לריסתנאי דיהבית לי, יהבתיה ניהליה. אמר לה: מצוה עבדת! נפק ר"ע ודרש: וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה, אלא ממיתה עצמה. ומדרב נחמן בר יצחק נמי, אין מזל לישראל. דאימיה דרב נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי: בריך גנבא הוה. לא שבקתיה גלויי רישיה. אמרה ליה: כסי רישיך, כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא, ובעי רחמי. לא הוה ידע אמאי קאמרה ליה. יומא חד יתיב קא גריס תותי דיקלא, נפל גלימא מעילויה רישיה דלי עיניה חזא לדיקלא, אלמיה יצריה, סליק פסקיה לקיבורא בשיניה".
ודוחק לומר שרבא בסוף מו"ק סובר לגמרי כרבי חנינא החולק על כל התנאים והאמוראים.
וגם אי הוי במזלא אינו סותר שיהיה בזה גם כפרה - כפרה לשורש נשמתו הנזקקת לתיקון, שמשום כך נולד במזל זה. א"נ כפרה לחטא אבות, ומשום כך נולד במזל זה. א"נ כפרה לחטא בגלגול קודם, ומשום כך נולד במזל זה.","125","","2653","True","True","False","","171","95.86.121.75","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48041","48039","כתבתי זה עתה גם כן כך בהודעה למטה","27/01/17 11:49","כט טבת","תשע"ז","11:49","דוד כוכב","","125","","2653","False","True","False","","153","95.86.121.75","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48094","48085","תשובות","30/01/17 12:58","ג שבט","תשע"ז","12:58","דוד כוכב","1. זה בכבוד וזה בחרפה.
2. מזבח כפרה - אין מביאין קרבן אלא על עוון מובהק.
3. אם אין לו יסורין בדבר הרי שלא נענש ביסורין.
4. ארבעה מראות נגעים הללו קשים מהשאר, שנזכרו להדיא בתורה לגנאי, ומיטמאים בהם, ומתנדים עליהם, ומעידין הם על לשון הרע שכנגד כולן.","125","","2650","True","True","False","","159","213.151.39.185","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48108","48085","הערה קטנה ל3","30/01/17 18:38","ג שבט","תשע"ז","18:38","הודו_כי_טוב","כמי שאין לו ילדים ביולוגיים כלל אין חכם כבעל נסיון
א. מצד אחד זה אכן פחות כאב ראש
ב. אף על פי כן לפעמים זה צובט בלב
ג. הקדוש ברוך מארגן לי מדי פעם מצבים של התמודדות
שיש בא סוג של "אבהות" שלפעמים זה ייסורים ולפעמים שמחה","207","","2650","True","True","False","","225","109.67.164.138","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48107","48094","מתו בניו-כבוד?!, אין לו בנים-חרפה?","30/01/17 18:38","ג שבט","תשע"ז","18:38","דביר","1. מבקש על הפתחים, צולע, חולה חולי מבזה, בעל שחין גלוי-כבוד?
2. מזבח כפרה- גם על חוסר בנים? בנים מתים- לא מזבח כפרה?","617","","2650","True","True","False","","82","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48115","48107","הגמרא קובעת כללים","31/01/17 01:21","ד שבט","תשע"ז","01:21","דוד כוכב","אלו דברים באים רק על חטא מביש, ואלו דברים עשויים לבא על צדיקים.
משום כך לא התבייש רבי יוחנן במות בניו, וכן על זה הדרך.","125","","2649","True","True","False","","135","213.151.39.185","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48126","48107","תירוץ נוסף","31/01/17 16:20","ד שבט","תשע"ז","16:20","דביר","המדד:קרבת אלוקים
-נגעים באים ע"פ רוב בעוון לשוה"ר (ספר החינוך) ולשוה"ר כמו שאמרת-כנגד כולם.
הנגעים מביאים האדם לטומאה, מרחיקים אותו מכלל ישראל (ומהשכינה הנמצאת במניין וכו') וגורמים לו להפסיד קיום מצוות רבות.
-כפי שאמרת, אדם שנולדו בניו ונפטרו זכה ע"פ רוב לקיים מצות מילה, ושננתם לבניך, ופריה ורביה לעומת אדם ערירי שלא זכה למצוות אלו, אך לא נטמא בגופו כמצורע ולא מרוחק מהכלל, ממילא בדרגת אהבה גבוהה יותר.
-לפי זה, אשה שאינה חייבת במצוות אלו צ"ע אם חוסר בנים נחשב לה כיסורי כפרה.
-לפי זה, אדם שאין לו בנים אף שלא חש יסורים אלו יסורי כפרה עבורו באותה מידה אלא יתכן ולא חש יסורים כי נפשו כבר השלימה מצוות אלו. כפי שכתוב בספר שער הגלגולים שצדיק מתגלגל עד אלף פעמים בכדי להשלים את כל המצוות.
[ראה הגלגול של ציפורה לדבורה-חפצה להשלים השירה. לא ידוע כי לדבורה בנים]
-יסורים שבאים בגלל עוונות, כדבריך כללי הגמרא, חוצפא שלא להסתירם, אך לפי זה כל שאר הבזיונות אין מצוה להסתירם ואינם בגדר כפרה אלא לפי מניעתם מקיום תומ"צ.
-תרוץ זה מיישב הקושיא על ר' יוחנן. שחין לא בגדר נגעים ובקש את הבושה החיצונית ע"פ בושה של חוסר שלמות פנימית.
החינוך, מצוה ק"ע:"ללמדנו שיסבול אדם צער ועונש מה' ואל יחשוב שיכול להעלימם מהבריות, רק יתחנן לה'"
-יתכן והמצוה להסתיר את החטא היא סיבה נוספת לכך שהמצורע מוסתר מבנ"א.
-מתאים לדברי הגמרא בהמשך שיסורים המביאים לביטול תורה/תפילה הם כפרה.
-כשם שיש רצף בין יסורי אהבה לכפרה יש רצף במידת הבושה (חיצונית-פנימית), רצף של כמות הבושה-כמה בנ"א רואים, ורצף של כמה מנוע ממצוות או מהקדושה.
מסקנה:
יסורים של אהבה-יסורים המביאים ליותר קדושה, קרבת ה' וקיום תומ"צ
יסורים של כפרה-להפך
ממילא, האדם יכול במידת מה לקבוע את מהות יסוריו (אהבה/כפרה) עפ"י בחירתו החופשית.","617","docx","2649","True","True","False","","93","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א","0-docx"),new Message("48124","48108",""לך דומיה תהילה!" (תהילים סה, ב)","31/01/17 15:48","ד שבט","תשע"ז","15:48","דביר","קרי: השתיקה היא התהילה הגדולה ביותר!
מלבי"ם: מרומם על כל ברכה ותהילה!
מרוב תהילה אליך הייתה דומיה באתר...
אגב, ע"פ סוד ראיתי שלקדושה אין בנים (בגלות)","617","","2649","True","True","False","","114","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48119","48115","אמנם נחוץ ביאור לסיבת ההבדל","31/01/17 09:08","ד שבט","תשע"ז","09:08","דוד כוכב","אמרו במסכת בבא בתרא דף קטז ע"א: "רבי יהושע בן לוי אמר בן, והא רבי יהושע בן לוי לא אזיל לבי טמיא אלא לבי מאן דשכיב בלא בני, דכתיב: (ירמיהו כב, י) בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ, ואמר רב יהודה אמר רב: להולך בלא בן זכר".
כיון ש"יורש כרעיה דאבוה הוא" (מסכת עירובין דף ע ע"ב), מי שאין לו בנים נחשב לחסר המשך וכמי שנכרת.
מצד שני דעת רב הונא במסכת יבמות דף סב ע"א שמי שהיו לו בנים ומתו קיים בכך מצוות פריה ורביה היות ונשמות בניו ירדו לעולם. וגם רבי יוחנן החולק עליו מסכים לכך, אלא שסובר שאין זה מספיק לצורך קיום המצוה ונחוץ גם ישוב בעולם.
לפיכך היו לו בנים ומתו אינו ממש כמי שנכרת ענפו.","125","","2649","True","True","False","","156","213.151.39.185","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48132","48124","ולך ישולם נדר","31/01/17 18:10","ד שבט","תשע"ז","18:10","הודו_כי_טוב","המשך הפסוק","207","","2649","True","True","False","","198","109.67.164.138","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48127","48126","ברכות ה,א:יסורין של ביטול תורה ותפילה","31/01/17 16:31","ד שבט","תשע"ז","16:31","דביר","<< · עין איה על ברכות · א · לא · >>
אם היסורין מבטלין מהתורה הריהם מונעים השלמת השכל, ואם מבטלים מהתפילה מפסיד השלמת ההרגש בקדושה שבא ע"י התפילה. איך יתכן להיותם יסורין של אהבה, שגדרן הוא לרומם את האדם יותר מכפי ערך תכונתו?
אך רחב"א אמר דאירי ואידי יסורין של אהבה הן, דלפעמים מועילים היסורין להכשיר כ"כ את האדם באופן נעלה, עד שאפי' אם הי' עמל בזמן ההוא בתורה ובתפילה, לא הי' משלים כ"כ את השכל וההרגש, כאותו הערך שמועילים היסורין לכונן טבעו בדרך ישרה. עד שאח"כ ע"י הכנעתו, וכח השכלי שמתגבר ע"י חולשת והכנעת החומר, יקנה בזמן מועט שלמות יותר גדול ממה שהי' קונה אם הי' עוסק בתורה ובתפילה עם תכונתו שהי' לו קודם היסורין.
והביא ראי' מעבד, שע"י מה שאבד שן ועין יצא לחירות ונעשה כל הגוף שלו, אע"פ שתחילה הי' אדם בעל שן ועין, לא הי' יכול לעשות עבור עצמו כ"כ כמו עכשיו, שהוא חסר שן ועין, מפני שתחילה הי' עבד וכל פעולותיו אינם שלו, ועכשיו הוא בן חורין ופעולותיו לעצמו. ה"נ קודם היסורין הי' עבד לתאוות ותכונות שאינם הגונות, אע"פ שהי' עוסק בתורה ובתפילה, לא הי' פועל עליו כ"כ לקרבו לקדושה, כמו עכשיו שנכנע ע"י הדכאות של היסורין, ויגדל אח"כ היתרון נגד הפסד הזמן של היסורין.
המסקנה חוזרת גם פה:גם אדם שהפסיד קיום מצוות (מחוסר בנים למשל) אם קיבל באהבה (ואולי אף בנגעים) ושב בתשובה עמוקה השלים את נפשו יותר מאם קיים מצוות אלו ולא עבר את המירוק.
(וגם כאן לא סותר "אין יסורים בלא עוון", כי הוא לא סתם נהיה עבד...)","617","","2649","True","True","False","","82","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48140","48132","אמן! המברך יתברך...","31/01/17 19:28","ד שבט","תשע"ז","19:28","דביר","המלבי"ם מפרש: בד"כ בא תנאי(למשל:אם ירפא בני) ובעקבות מילויו נדר(אתן צדקה),
"אבל לך אין הנדר על תנאי רק ישולם תיכף... גם לפני מלאת התנאי, כי תשועתך בודאי תבוא..."","617","","2649","True","True","False","","202","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48157","48132","חבל שלא תקרא את ההסבר שהוספתי ללך דומיה","01/02/17 02:55","ה שבט","תשע"ז","02:55","דביר","","617","","2648","False","True","False","","72","195.60.235.91","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("48159","48157","קראתי יישר כח","01/02/17 03:22","ה שבט","תשע"ז","03:22","הודו_כי_טוב","","207","","2648","False","True","False","","158","109.67.164.138","0","47953","בבא בתרא|ד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);