var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46048;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46048","0","המזיק מול הגזלן","02/09/16 16:13","כט אב","תשע"ו","16:13","אבי גרינבלט","לאורך הלימוד בדפים הקודמים עולה הבדל מעניין בין המזיק לגזלן ובמקרים מסויימים ההבדל יוצר מצבים מעניינים :

א. בדף צח,א "הזורק מטבע של חבירו לים הגדול - פטור" , הגמרא מבארת את המצב במדוייק , רק כאשר המים צלולים וניתן לראות את המטבע ו"הזורק" לא ממש זרק אלא דחף את ידו של חבירו ובה היתה המטבע (עד כאן הגדרת מזיק) והיות ואחריות המזיק היא להשלים את מה שהחסיר לניזק , במקרה זה , לא החסיר היות והמטבע "בעין" ולכן יכול לומר לניזק "הרי שלך לפניך" , אך אם חטף את המטבע וזרקו בעצמו לים , הפך להיות גזלן ובכה"ג מחוייב להשיב לנגזל (גם אם צריך לשכור צוללן במקרה זה) ועד שלא ישיב לא יתכפר לו עוון הגזלה.
ב. בדף צז,א "התוקף ספינתו של חבירו" ונפחתה מחמת נזק שנגרם בשימוש התוקף, כאשר אדם מחזיק ספינת חבירו בניגוד לרצונו , אליבא דאיב"א , לא נחלקו רב ושמואל אלא בוחנים את כוונת התוקף , אם כוונת התוקף היתה לשכור , ישלם רק את דמי השימוש ואם כוונתו היתה גזילה ללא תשלום עבור ההנאה , ישלם את הפחת והיינו כשעת הגזילה וכדברי רש"י במקום.
ג. צו,ב "כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה" , מתוך הדין שפסק רב נחמן לגבי גזלן שהשתמש בצמד הבקר של חבירו ללא רשותו וחייבו רב נחמן לשלם חלק מהשבח שבשדה (שנבע כתוצאה מעבודת השוורים הגזולים) למרות שהגזלן משלם רק כשעת הגזילה אבל בוודאות לא משלם על ה"שימוש" בגזילה ובכך שמחזיר את הגזילה , מחזיר את חובו לנגזל.

ועוד לימודים המחדדים כי הגזלן אינו משלם מעבר למה שגזל (גם אם הנגזל מושבת ממלאכתו בזמן שהגזילה אצל הגזלן) בניגוד למזיק המשלם גם מעבר לשווי ישיר של הנזק.
האם הכל נובע מגזירת הכתוב "והשיב את הגזילה אשר גזל" ? מה עם נזקים עקיפים שנגרמים לנגזל ?","539","","2799","True","True","False","","818","95.86.70.13","0","0","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46049","46048","מזיק וגזלן","02/09/16 16:43","כט אב","תשע"ו","16:43","דוד כוכב","בתורה כתובות פרשת מזיק, ופרשת גזלן.

מזיק משלם רק נזק שעשה באופן ישיר, לא את מה שרק גרם (גרמא).

כדי להעשות גזלן ולהתחייב בחפץ כולו, נחוץ "קניין" גזילה, והגזלן מתחייב בשווי של שעת הקניין.","125","","2799","True","True","False","","181","212.76.103.246","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46050","46049",""האי איניש גזלנא עתיקא הוא" צו,ב","02/09/16 17:08","כט אב","תשע"ו","17:08","אבי גרינבלט","העובדה שרב נחמן קנס את הגזלן למרות שלא בוצע "קנין" , אמנם בגלל שהוא גזלן "ותיק" וכדברי הריף (לג,א) שניתן לקנוס "לפי שעה לעשות סייג ופרישות לעבירות וכו'"

הכוונה בשאלתי היא להבין מדוע התורה הקדושה לא תבעה מהגזלן את החובה הזאת ?
מדוע רק כאשר מדובר בגזלן "ותיק" רק אז קונסים אותו ? הרי לא מדובר בפעולה בשגגה אלא בכוונת מזיד שבוודאי גורמת לנזקים ישירים ועקיפים גם אם לא בוצעה פעולת הקניין הנדרשת (שינוי מצב,צורה וכד') ?","539","","2799","True","True","False","","171","95.86.70.13","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46052","46050","קנס חד פעמי ומקומי - שאני","02/09/16 17:35","כט אב","תשע"ו","17:35","דוד כוכב","אם כן, אין לדבר סוף.
אם מדובר "בכוונת מזיד שבוודאי גורמת לנזקים" - זה כבר גרמי.","125","","2799","True","True","False","","167","212.76.103.246","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46064","46050","כל הפרק עוסק בהקלות לגזלן","04/09/16 13:07","א אלול","תשע"ו","13:07","זילבר פדואל","כגון תקנת השבים
וכן לעיל צד: בימי רבי
ולכן לגוי , אומרת הגמרא צו. תקנתא לעובד כוכבים ניקו ונעבוד?

זה כנראה גם ההגיון מדוע במשנה צג: אין קנס לגזלן פרה ריקנית, וילדה אצלו - ומחזירה ריקנית.
מדוע לא חייב לשלם על זה? הרי הוא יכול לגזול כל פעם ולקבל ולדות !
אלא שיש בפרקנו קנייני גזלן מיוחדים לטובת הגזלן.
ואף על פי כן - חידש רב נחמן ,
וגבה קנס בבבל !","504","","2797","True","True","False","","197","213.151.40.11","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46065","46064","אכן מדוייק","04/09/16 13:46","א אלול","תשע"ו","13:46","אבי גרינבלט","ניתנו תשובות לענין אך עדיין לא הבנתי בעוניי את ההיגיון שבבסיס התקנות.

ברור שרוצים שאדם ישוב מרשעו ולכן תיקנו את כל הנ"ל ואולי מרומז בדברי הפסוק "והשיב את הגזילה אשר גזל".
על אובדן רווחים של הנגזל , אין קונסים ואולי זה כעין גרמא בנזקין שהניזק נשאר בהפסדו.
מן שמיא הדין מדוקדק והמזיק "ישלם" על הגרמא ואולי גם הגזלן "ישלם" על אובדן רווחים שגרם לנגזל במעשה הגזילה.
אולי..","539","","2797","True","True","False","","117","81.218.132.64","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46067","46065","איזכור קנס רב נחמן בפסק דין","04/09/16 14:21","א אלול","תשע"ו","14:21","זילבר פדואל","בקישור הרצ"ב

אשמח לקבל איזכורים נוספים בראשונים/אחרונים
לנפקא מינות למעשה שנלמדו מדינו של רב נחמן","504","","2797","True","True","False","","225","213.151.40.11","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46068","46067","האם זה עונה לבקשתך ?","04/09/16 14:29","א אלול","תשע"ו","14:29","אבי גרינבלט","קנסות מחוץ לארץ ישראל למרות שמדובר במזיק וחובל ולא"ד בגזלן.
לא מובא שהמקור הוא דווקא מפסיקתו של רב נחמן , אולי "רוח" הדברים באה מכוחו.

כתובות אינטרנט נלוות:
קנסות","539","","2797","True","True","False","","140","81.218.132.64","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46070","46068","לא. רב נחמן חידש קנס נגד דין המשנה","04/09/16 14:38","א אלול","תשע"ו","14:38","זילבר פדואל","ולא רק גבה קנס קצוב בבבל.

אני מחפש היכן נעשה שימוש בתקדים רב נחמן
גם בדינים אחרים","504","","2797","True","True","False","","163","213.151.40.11","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46071","46070","אבל אין דיני קנסות בבל וזה גם נגד משנה","04/09/16 14:47","א אלול","תשע"ו","14:47","אבי גרינבלט","גזלן אינו נקנס וגם בבבל אין קנסות , אין בזה דמיון ?","539","","2797","True","True","False","","126","81.218.132.64","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46072","46071","יש דמיון","04/09/16 14:50","א אלול","תשע"ו","14:50","זילבר פדואל","אך זה נעשה ככלי לחיוב המזיק, כאשר ברור שהוא צריך לשלם.

אני מחפש חיוב למרות שמדין המשנה / גמרא פטור
כגון הגזלן העתיק, וכן המבייש בדברים","504","","2797","True","True","False","","141","213.151.40.11","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46073","46072","כדאי עוד לחדד","04/09/16 15:01","א אלול","תשע"ו","15:01","אבי גרינבלט","לפי האבחנה המדוייקת של כבודו , אולי "ביישו בדברים" דומה למזיק ותשלום הקנס בבבל היות ועיקרון של תשלום עבור בושת , קיים , אומנם לא בושת דברים אך עדיין תשלום בושת הוא תשלום יחסי עפ"י המבייש והמתבייש.

אכן הקנס של רב נחמן שהושת על הגזלן , בא מכוחו של רב נחמן בלבד וזה לכאורה ממש נגד פסיקות ממוניות נגד הגזלן.
ישר כוח","539","","2797","True","True","False","","123","81.218.132.64","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46074","46073","צודק, תודה על החידוד","04/09/16 15:02","א אלול","תשע"ו","15:02","זילבר פדואל","","504","","2797","False","True","False","","148","213.151.40.11","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46078","46074","שו"ע חו"מ סימן ב סעיף א","04/09/16 21:55","א אלול","תשע"ו","21:55","דוד כוכב",""כל בית דין, אפילו אינם סמוכים בא"י, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות (ושהוא צורך שעה) (טור), היו דנין בין מיתה בין ממון, בין כל דיני עונש".","125","","2797","True","True","False","","171","212.76.103.246","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46079","46078","תודה. אני מחפש איזכור הפסק של רב נחמן","04/09/16 22:06","א אלול","תשע"ו","22:06","זילבר פדואל","כמקור לשינוי לצורך השעה","504","","2797","True","True","False","","158","82.81.31.217","0","46048","בבא קמא|צח ע"א",""),new Message("46089","46079","הנה","05/09/16 11:41","ב אלול","תשע"ו","11:41","דוד כוכב","טור חושן משפט הלכות גזילה סימן שסג:
ב גזל בהמת חבירו ועשה בה מלאכה והחזירה אח"כ אף על פי שעובר בלאו אינו חייב לתת לו כלום כיון שהחזירה בעין בלא כחש ובלא פחת ומיהו אם רגיל לעשות כן או כיוצא בזה קונסין אותו אפילו בח"ל ומשלם לבעלים כפי מה שנהנה מבהמתו:

פרישה על הטור שם:
ומיהו כו' אפילו בחוצה לארץ. שם דף צ"ו ע"ב דההוא דגנב פדנא דתורא כרב בהו כרבא וזרע בהו זרע ואתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה זילו שומו שבחא דאשבח כו' אמר ליה רבא גזילה הוא והדרא בעינה אמר ליה גזלן עתיקא הוא ובעינא דאקנסיה עכ"ל הגמרא וכתב שם הרא"ש (סי' ה) ומיהו דוקא גדול בדורו כרב נחמן או טובי העיר שהמחום רבים עליהם אבל לא דיינים בעלמא וכתבו רבינו לעיל סימן ב' (ס"א) עיין שם כי שם מקומו דאיירי בקנסות למגדר מילתא לפי השעה והזמן והאיש:

אנציקלופדיה תלמודית כרך י, הפקר בית דין [המתחיל בטור צה]
וכן כתבו ראשונים במעשה של גזלן אחד שרב נחמן קנס אותו לשלם אף במה שלפי הדין היה פטור מלשלם, מפני שהיה גזלן מוחזק, שהרי זה מפני שרב נחמן היה גדול הדור, שהיה חתנא דבי נשיאה וממונה לדון על פי הנשיא, והוא הדין גדול הדור, אפילו שאינו ממונה ולא המחוהו רבים [טור קז] עליהם.","125","","2796","True","True","False","","151","212.76.103.246","0","46048","בבא קמא|צח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);