|
|
אכן ניתנה הדעת לתיקון תקנות כנגד המזיקים וגם בחו"ל למרות שלא ניתן לדון קנסות א. רב צמח גאון (שהנהיג בפומבדיתא משנת ד'תרל"ד עד ד'תר"ן) ב"שערי צדק" : "הלכה רווחת היא שאין דנין דיני קנסות בבבל, אלא בירושלים ובארץ ישראל, אבל משום שלא יהא חוטא נשכר ושלא יהיו בני ישראל פרוצים בנזקים, שכיון שהם רואים שאין מגבין קנסות בבל שולחים יד זה בזה, נהגו חכמים האחרונים לנדותו עד שהוא מפיסו בממון או ירבה עליו רעים ויפיסו בדברים, ומעשה באחד שהפילו שנו של חברו ובא לפני מר רב צדוק, ואמר, דבר קצוב איני חותך, אלא עליך לפיס או בממון או בדברים, ועכשיו כל דיני קנסות בטלו, ומנהג שהנהיג אדוני מר רב צדוק אותו אנו נוהגים". ב. "והחכמים האחרונים וראשי הישיבות, כי ראו הפסד גדול משום שאין דנין דיני קנסות, עשו תקנה לנדות את החובל עד שיפיס את הנחבל בקרוב, כי אין דרך לדקדק ולומר, כן קצבנו לתת כך וכך, כי זה יהיה דיני קנסות, אלא משערים בלבם שעור קרוב, עד כמה מגיע לתת לו, ואין מגלין אותו, ומנדין את החובל עד שיפיס הנחבל, ורואין כמה מגיע לתת לו, אם קרוב לאשר יש בלבם והנחבל אין רוצה לקבל, אומרים אין בנו כח לנדותו יותר מכאן ומתירין לו; ואם רחוק ממה שבלבם, אין מתירין לו עד שיקרב לאותו שיעור" (תשובת רב שרירא, הובאה ברא"ש, פרק החובל). |