var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=45683;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("45683","0","רבי נתן נחית לעומקא דדינא","24/07/16 01:04","יח תמוז","תשע&quot;ו","01:04","דוד כוכב","מהי העמקנות בסברת רבי נתן?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=34237'>על כך כאן</a>.","125","","2840","True","True","False","","809","95.86.118.215","0","0","בבא קמא|נג ע&quot;א",""),new Message("45701","45683","ועוד... בכל אחד מהמקרים שהבאת רבי נתן דן","25/07/16 14:17","יט תמוז","תשע&quot;ו","14:17","אשבח","בדין בו מעורבים באותו עניין שלושה בעלי דין :<br /><br /><b>א.</b> כאן, בשור שדחף את חבירו לבור:<br />שלושת בעלי הדין: בעל השור, בעל הבור, בעל השור הניזק.<br /><br /><b>ב. </b> בקידושין דף טו עמוד א &quot;מניין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה&quot;:<br />שלושת בעלי הדין: המלווה, לווה ראשון, לווה שני.<br /><br /><b>ג. </b>בכתובות דף צג עמוד א: &quot;מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שָׁלשׁ נָשִׁים וּמֵת, כְּתֻבָּתָהּ שֶׁל זוֹ מָנֶה וְשֶׁל זוֹ מָאתַיִם וְשֶׁל זוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאֵין שָׁם אֶלָּא מָנֶה, חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה....&quot; <br />שלוש בעלות הדין: שלוש אלמנות מאותו בעל. <br /><br />נזכיר שזו היא הסוגיא שנפתרה ע&quot;י הרב פרופ' אומן -זוכה פרס נובל יחד עם פרופ' מיכאל משלר ז&quot;ל (איתו זכיתי לעבוד וגם זכיתי להיות מבין השמונה הראשונים ששמעו ממנו את הפתרון כששבו משוויץ. את מסקנתם שזהו הפתרון קיבלו בנסיעה ברכבת שם...). <span class='blue'><b><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=30491'>ראה כאן בפורטל קישורים לסוגיא</a>.</b></span><br />כמו כן, נזכיר שבסוגיית &quot;מי שהיה נשוי שלוש נשים...&quot; יש מחלוקת גדולה כיצד יש לבצע את חלוקת העזבון בין שלוש הנשים, מחלוקת עליה אמר הרי&quot;ף (סוף תקופת הגאונים והראשון לראשונים):<br />&quot; הא מתני' וגמרא דילה שקלי וטרו בה קמאי ז&quot;ל ולא סלקא להון כל עיקר וכיון דחזו דלא סליקא להו כהוגן הדרי לשקול הדעת ופסקי הלכתא דפלגין לפום ממונא וסמכי להאי סברא על מימרא דרבי דאמר אין אני רואה דבריו של רבי נתן באלו אלא חולקין בשוה וקא פרישו להא דא&quot;ר חולקין בשוה שהוא לפי מעות והדין סברא כי מעיינת בה בגמרא משכחת לה פריכא ולא סליק אליבא דגמרא כל עיקר ולא אליבא דמתני' דבהדיא...&quot; (רי&quot;ף מסכת כתובות דף נא עמוד א).","507","","2839","True","True","False","","586","93.173.251.83","0","45683","בבא קמא|נג ע&quot;א",""),new Message("45704","45701","האם","25/07/16 14:42","יט תמוז","תשע&quot;ו","14:42","עלי","זה נובע מהיותו של ר' נתן דיין מומחה בדיני ממונות או מהיותו בבלי הבקי בשיטות הלימוד המעמיק ( ואולי מפולפל ) שנהגו בבבל בניגוד לא&quot;י ?","209","","2839","True","True","False","","155","37.60.46.173","0","45683","בבא קמא|נג ע&quot;א",""),new Message("45763","45701","סוגיתנו היא אחת מההוכחות של פרופ' אומן","28/07/16 13:44","כב תמוז","תשע&quot;ו","13:44","דובי","סוגיתנו היא אחת מההוכחות של פרופ' אומן בעניין שלוש נשים:<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=341'>מאמרו של פרופ' אומן בהמעיין</a> - ההוכחה באות ח' (3)","371","","2836","True","True","False","","181","62.219.164.141","0","45683","בבא קמא|נג ע&quot;א",""),new Message("45715","45704","להשיב לשאלה זו יהא ככניסה ל&quot;אתר","25/07/16 18:16","יט תמוז","תשע&quot;ו","18:16","אשבח","דזקוקין דנורא ובעורין דאשא...&quot; (בבא מציעא פה:).<br /> <img src='/icon/4.gif'><br />אבל מכמה מקומות בגמרא אפשר ללמוד סביב העניין:<br /><b>א.</b><br />נאמר בבבא מציעא דף פו עמוד א: &quot;רבי ורבי נתן סוף משנה&quot;‏<br />ואומר רש&quot;י: &quot; סוף המשנה - סוף תנאים, עד ימיהן אמרו איש את דבריו בבית המדרש, והיו ‏תלמידים גורסים שמועה שמועה לבדה, ולא היו מסכתות סדורות, וסדר וקבץ על הסדר, ו<u>הם כללו ‏האמור בדורות שלפניהם וסדרו את המסכתות, ואחריהם לא יוסיפו אלא מעט</u>&quot;.‏<br /><br /><b>ב.</b> <br />פלפול היה גם בארץ ישראל, כך שלענות על שאלה האם רבי נתן פִּלְפֵּל כִּבְבָבֶל או הִרְבִּיץ תּוֹרָה כבארץ ישראל יכולה להישאל גם הפוך (כשלא משוים את שיטת הלימוד של שני התלמודים אלא של חכמים בודדים, ובמיוחד לא משוים את  הכינויים הלא חיוביים על בני בבל לעומת הכינויים המעולים על בני א&quot;י (ראה סנהדרין דף כד עמוד א) ‏) - כך למשל אנו לומדים על ריש לקיש <span class='blue'><b> הארץ ישראלי:</b></span> <br /><b>בבא מציעא פה עמוד ב </b><br />&quot;ריש לקיש הוה מציין מערתא דרבנן כי מטא ‏למערתיה דרבי חייא איעלמא מיניה. חלש דעתיה, אמר: רבונו של עולם <u>לא פלפלתי תורה כמותו</u>? ‏יצתה בת קול ואמרה לו: תורה כמותו <span class='bordeaux'><b>פלפלת</b></span>, תורה כמותו לא <span class='bordeaux'><b>ריבצת</b></span>&quot; .<br /><b>סנהדרין כד עמוד א</b><br /> &quot;הרואה את ריש לקיש בבית המדרש כאילו עוקר הרים וטוחנן זה בזה!&quot; <br /><br /><b>בבבא מציעא דף פד עמוד א</b> מובא הסיפור המופלא בו אמר ר' יוחנן על ריש לקיש:<br />&quot;...הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא, ומפרקינא ליה עשרין וארבעה פרוקי, וממילא רווחא שמעתא...&quot;.<br /><br /><b> ג.</b><br /> רבי נתן עלה מבבבל לא&quot;י וידע את חילופי הגרסאות של משנה שכך הגמרא בבבא בתרא דף קלא עמוד א: &quot;דאמר לו רבי נתן לרבי: שניתם משנתכם [רשב&quot;ם: אתם שבארץ ישראל] כר' יוחנן בן ברוקה! דתנן: לא כתב לה בנין דיכרין דיהוין ליך מינאי אינון ירתון כסף כתובתיך יותר על חולקיהון דעם אחוהון - חייב, שתנאי ב&quot;ד הוא! ואמר לו רבי: יסבון תנן [רשב&quot;ם: <u>ויפה הקשה לי ר' נתן</u>], ואמר רבי: ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי...&quot; <br /><br /><b>ד. </b> <br />רבי נתן היה אב בי&quot;ד שנקנס ע&quot;י הנשיא רשב&quot;ג שלא תֵּאָמֵר שמועה משמו אלא בכינוי &quot;יש אומרים&quot;:<br /><b>הוריות דף יג עמוד ב</b>: <br />&quot;אמר להן רבן שמעון בן גמליאל: ניעיילינהו, מיהו ניקנסינהו דלא ‏נימרו שמעתא משמייהו. אסיקו לרבי מאיר אחרים, ולר' נתן - יש אומרים...&quot;.<br /><br /><b>ה.</b><br />לר׳ נתן מייחסים את התוספתא למסכת אבות ואת הברייתא של מ״ט מידות.‏<br /><br /><b>ו.</b><br />ואולי הנימוק &quot;דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא&quot; המופיע גם בבבא מציעא דף קיז עמוד ב, די בו כדי להשיב:<br />&quot;תניא, רבי נתן אומר: תחתון נוטל שני חלקים, והעליון שליש. ואחרים אומרים: תחתון נוטל שלשה חלקים, והעליון נוטל רביע. אמר רבה: נקוט דרבי נתן בידך, דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא. קא סבר: כמה מפסיד עלייה בבית - תילתא, הלכך אית ליה תילתא&quot; (אגב, כאן רואים עוד מקרה בו רבי נתן רואה את המספר שלוש [שלושה שלישים] ).","507","","2839","True","True","False","","568","93.173.251.83","0","45683","בבא קמא|נג ע&quot;א",""),new Message("45765","45763","הבאתי זאת בדבריי! וכן את הקישורים.","28/07/16 14:08","כב תמוז","תשע&quot;ו","14:08","אשבח","שם בדבריי:<br />&quot;נזכיר שזו היא הסוגיא שנפתרה ע&quot;י הרב פרופ' אומן -זוכה פרס נובל יחד עם פרופ' מיכאל משלר ז&quot;ל (איתו זכיתי לעבוד וגם זכיתי להיות מבין השמונה הראשונים ששמעו ממנו את הפתרון כששבו משוויץ. את מסקנתם שזהו הפתרון קיבלו בנסיעה ברכבת שם...). <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=30491'>ראה כאן בפורטל קישורים לסוגיא</a>&quot;.","507","","2836","True","True","False","","792","93.173.229.30","0","45683","בבא קמא|נג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);