var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44382;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","61"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44382","0","על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור","01/05/16 10:07","כג ניסן","תשע"ו","10:07","אליצפן","" על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו.
איך זה מתיישב עם המוסר: אדם רצח. "הרהר תשובה בדעתו" הריהו צדיק גמור?","502","","2923","True","True","False","","1064","85.64.155.28","0","0","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44385","44382","אני לא הבנתי מה/איך זה שיהודי 'רשע גמור'","01/05/16 12:00","כג ניסן","תשע"ו","12:00","amdavid","ובכלל מה זה 'גמור' (גם בצדיק)","175","","2923","True","True","False","","246","80.178.239.20","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44389","44382","מוסר...","01/05/16 13:03","כג ניסן","תשע"ו","13:03","אבי גרינבלט","אם אדם רצח במזיד (עפ"י מוסר התורה גם השוגג נקרא רוצח בניגוד ל"מוסר" המודרני...) , דינו ידוע.
אם בי"ד אינו יכול לדונו (פגם בעדים,התראה וכד') , דינו בודאי יהיה מדוקדק בדיני שמים.
מושג התשובה , חזק יותר מכל דבר אחר (מעטים לא זכו להיכנס לג"ע ועליהם לא מדברים כאן) ובתשובה מאהבה , אפילו הזדונות נהפכים לזכויות עד שהרב חרל"פ מבאר עפ"י זה את הפסוק בירמיה נ: "בימים ההם ובעת ההיא נאום-ה, יבוקש את-עוון ישראל ואיננו, ואת-חטאות יהודה, ולא תימצאינה: כי אסלח, לאשר אשאיר" , כאשר ישובו מאהבה , יחפשו עוונות וינצלו אותם לזכויות.....
בעולמנו , כל הירהור יוציא את האדם מהגדרתו כרשע ועל כן יעמוד בתנאי שהציב במעמד הקידושין.","539","","2923","True","True","False","","171","81.218.132.64","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44391","44382","מה השאלה?","01/05/16 13:08","כג ניסן","תשע"ו","13:08","דוד כוכב","אדם צדיק גמור שעושה רק טוב והוא נחוש מאוד בדרכו וברור שלא ישתנה. אלא שפעם הוא לא היה כזה והוא עשה עבירות.
על סמך מה אתה טוען שעל פי "המוסר" אי אפשר לכנותו צדיק?","125","","2923","True","True","False","","164","213.151.56.48","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44428","44382","אמת. במוסר אין ע"ז תשובה","02/05/16 16:45","כד ניסן","תשע"ו","16:45","ממש","ע"פ תורת המוסר - אדם חטא, "נתקע"... אין, הוא כבר חטא, עכשיו צריך לעבור סדרת אימונים נפשיים איך למגר את הרע הזה מקרבו, וזה לא יכול לקרות ברגע אחד.
ע"פ תורת החסידות - יהודי הוא טוב בעצם. אי, הוא עשה עבירה'לע קטנה? לא, זה לא הוא עשה, זה היצה"ר שלו עשה [ועכ"ז כמובן יקבל עונש ע"פ די"ת מצד זה שנכנע לקולו של היצה"ר, אבל בסופו של דבר, זהו סך-הכל "העלם והסתר" זמני על "נקודת היהדות" שבו, ובאותו רגע שבו הוא יחליט לחזור להיות מי שהוא בעצם - טוב בעצם, כי זוהי עצמיותו, זוהי פנימיותו, זוהי האמת שלו].","563","","2922","True","True","False","","84","95.86.93.107","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44429","44382","לגוף השאלה","02/05/16 16:50","כד ניסן","תשע"ו","16:50","ממש","הנה טעימה מדברי כקש"ת מרן אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה זי"ע בענין זה:
"כיון שע"י כל חטא עוברים על ציווי מלך מלכי המלכים הקב"ה (שזוהי הנקודה הכללית והצד השוה שבכל עבירות) — הרי ע"י כל עבירה (כולל — ביטול מצות עשה) פורק האדם מעליו עול מלכות שמים* והוי רשע**. והתיקון על זה הוא ע"י "שיעזוב החוטא חטאו כו' ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד"*** [ובלשון אדמו"ר הזקן****: "שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה למרוד במלכותו ית' ולא יעבור עוד מצות המלך ח"ו"]. שעל ידי ההחלטה והקבלה על להבא (שזוהי מהותה של תשובה^) נפקע ממנו (תיכף^^) שם רשע. וזה יכול להיות אפילו ברגעא חדא^^^, כפסק דין הש"ס והפוסקים, שע"י הרהור תשובה מתהפך מרשע גמור לצדיק גמור^^^^ . . "
* וכנ"ל (באגה"ת) פ"א, שגם כשעבר על מ"ע "מרד במלכותו ית'". ור' גם תניא ח"א פ"ל (לט, רע"א) ובכ"מ. ור' לקמן הע' ****.
** תניא ח"א פ"א. וש"נ.
*** רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב.
**** אגה"ת פ"א (צא, א). ומחדש בזה אדמוה"ז, שהגמר בלב צריך להיות לא רק שלא יעשה עוד פעם החטא שעשה (כדמשמע מפשטות לשון הרמב"ם שם: שלא יעשהו עוד), כי אם שלא יעבור על שום מצוה ("הן במ"ע הן במל"ת"). ויתירה מזו: שצריך לגמור בלבו (גם) שלא למרוד במלכותו ית'. ומהמשך הענין באגה"ת שם משמע שזה מעכב ב"מצות התשובה מן התורה". ויש לומר הביאור בזה: ע"י עשיית חטא (גם ע"י חטא אחד) פורק ממנו עול מצות (בכלל), וזה מורה — שפרק מעליו גם עול מלכות שמים (היסוד דעול מצות — ראה מכילתא יתרו כ, ג. וראה גם ברכות יג, א). ולכן גדר התשובה היא — שיקבל עליו (מחדש) עומ"ש (שלא למרוד במלכותו ית'), ואח"כ עול מצות (שלא לעבור על מצות המלך [ועפ"ז יומתק גם דיוק לשון אדמו"ר הזקן "מצות המלך"]).
^ כלשון הרמב"ם שם: ומה היא התשובה הוא שיעזוב כו' ויגמור בלבו כו' (משא"כ ב"יתנחם על שעבר" כתב "וכן יתנחם כו'"). וראה אגה"ת שם: מצות התשובה כו' היא עזיבת החטא בלבד. וראה בארוכה לקו"ש חי"ז ע' 197 ואילך.
^^ גם לפני שתיקן את החטא — ראה חלקת מחוקק אה"ע סל"ח סקמ"ד.
^^^ זח"א קכט, סע"א.
^^^^ קדושין מט, ב. אה"ע שם סעיף לא. ובאור זרוע ברכות סי' קיב וכ"ה בלקו"ת (דברים א, ב): צדיק גמור.
(לקוטי שיחות חל"ט ע' 123 ובהערות שם)","563","","2922","True","True","False","","121","95.86.93.107","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44449","44382","עלה כעת לפורטל מאמר בנושא זה","03/05/16 18:15","כה ניסן","תשע"ו","18:15","מנהל האתר","פה","1","","2921","True","True","False","","236","46.121.40.253","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44395","44389","אני לא שואל על הטכניקה - אלא על ההגיון.","01/05/16 13:33","כג ניסן","תשע"ו","13:33","אליצפן","אדם רצח. הוא רשע (אפילו גמור). הרהר תשובה - נהפך לצדיק (גמור)?
איך תסביר זאת למשפחת הנרצח? היא תגיד לך צדיק לא צדיק אבל הנרצח עדיין מת!!!!
זהו רוצח ---> מהרהר ----> צדיק גמור?!
זאת השאלה לא הטכניקה שמובאת ברמב"ם. אלא שאלה על עצם מאמר חז"ל? כיצד רשע גמור הפך ע"י הרהור לצדיק גמור כהרף עין, מבלי שהנזק שגרם תוקן או נתרפא או החזיר כל דבר אחר לקדמותו, לפני העבירה?","502","","2923","True","True","False","","170","85.64.155.28","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44397","44391","קראת את תגובתי לאבי גרינבלט","01/05/16 13:39","כג ניסן","תשע"ו","13:39","אליצפן","","502","","2923","False","True","False","","144","85.64.155.28","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44398","44395","עירוב דברים","01/05/16 13:56","כג ניסן","תשע"ו","13:56","אבי גרינבלט","משפחת הנרצח לא תבין שום דבר וזה בכלל לא עומד על הפרק. מדוע לרחם על רוצח בכלל , גם בשגגה , התורה מבינה את גואל הדם והוא כלל לא נידון אם יהרוג את הרוצח בשגגה .
עפ"י אמות מוסר מזוייפות של ימינו , ניתן להבין כזאת פעולה ?
כוחה של תשובה שקדמה לבריאת העולם גדול מעבר ליכולת של בן אנוש להתחיל בכלל לחשוב שהא מבין דעת עליון.
לענ"ד אומר רק את תחושתי , המוסר הנראה היום לאין כל , אין בינו לבין מוסר אמת כמעט שום קשר.
"חסד לאומים חטאת" , משפיע ומעוות את האמת העליונה . הקב"ה אמת וחותמו אמת וכל חכמי ישראל הולכים עפ"י מידותיו יתברך.
בגמרא , לא העלו אותו למדרגת צדיק גמור , רשע גמור בהירהור תשובה קל , יוצא מהגדרה זאת.
את הגמרא ברבי אלעזר בן דורדיא , כולם בודאי מכירים.","539","","2923","True","True","False","","138","81.218.132.64","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44403","44397","שתי שאלות לאליצפן ותשובה אחת","01/05/16 14:56","כג ניסן","תשע"ו","14:56","עלי","א. האם שכנעוך העונים לך בתשובתם ?
ב. מה אתה עושה כשאין לך תשובה ראויה ( בעיניך ) לשאלותיך ? האין המסקנה המתבקשת שלא חפשת תשובה דייך ויש תשובה אלא שלא 'עלית' עליה ?
מצבים כאלו קורים לנו לא אחת בחיינו והדבר מחייב להתרגל לחיות גם עם שאלות שאין לנו לעת עתה תשובות עליהן.
תשובתי שלי היא דיאלקטית ותהיה מבוססת על תפיסת בעל התניא, המחלק את מושגי הצדיק, הבינוני והרשע, לא רק לפי צבר מעשיהם בכל רגע ( כפי שכתבת וכמקובל ) אלא לפי מצב היחסים בליבם של בני אדם בין שני יצריהם, כאשר אצל הצדיק שולט היצר הטוב ואם הוא צדיק גמור הרי ששלטונו מוחלט ואינו מניח לשום יצ"ר לפעול בו ( עד כמה שאפשר לבן אנוש ). המעבר ממצב למצב יכול להתרחש בן רגע, גם בהשפעת גורמים חיצוניים עליו, כלומר גם צדיק גמור עלול להיפך ל'אחר' וגם רשע גמור עשוי לשוב בתשובה בהרהור ברגע אחד ומעתה כצדיק גמור ייחשב לגבי מצב ליבו. יחד עם זה, כפי שכתבת בשאלתך, הרי רגע לפני כן היה רשע גמור, ואולי חייב בעונשים חמורים ביותר, ואכן כך הוא וגם אכן ייענש כמגיע לו, ולא יועיל לו ששב בתשובה בליבו כי ייענש לפי מעשיו שהרי דברים שבלב אינם מועילים בזה, אבל היות שלפי מצב ליבו הוא כבר צדיק, עכשו התקיים תנאו לגבי קידושי האשה ותהא מקודשת ( אלא אם נידון למיתה וכבר נחשב למת שצ"ע ) מצד ששמא מעתה לא יוסיף לחטוא, אבל על העבר לא נמחל לו כלל ומבחינת מעשיו הוא נשאר רשע גמור גם להבא, עד שישלם על חטאיו בכל חומר הדין. אלא שהיותו רשע גמור מבחינת מעשיו אינו הקובע לגבי חלות הקידושין אלא ליבו !","209","","2923","True","True","False","","163","194.114.146.227","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44400","44398","אתה כנראה שכחת את דברי הרמב"ם במו"נ.","01/05/16 14:09","כג ניסן","תשע"ו","14:09","אליצפן","רמב"ם מורה נבוכים, ח"ג, פל"א, תשמ"ח עמ' שמו
יש בבני אדם, אנשים שקשה בעיניהם מתן טעם למצוות, ויותר חביב עליהם, שאין להשכיל לצווי ולאזהרה ענין כלל. ואשר הביא אותם לידי כך הוא חולי, שמצאוהו בנפשם ואינם יכולים לבטא אותו ואינם מצליחים להסבירו, והוא, שהם חושבים כי אלו היו המצוות הללו מועילות במציאות הזו ומשום כך וכך נצטוינו בהן, הרי כאלו באו ממחשבה ומרעיון בעל דעה, אבל אם היה דבר שאין להשכיל לו ענין כלל, ואינו מביא לתועלת, הרי הוא בלי ספק מאת ה', שהרי אין בינת האדם מביאה לידי דבר מזה. וכאילו אלה חלושי הדעת, האדם בעיניהם יותר שלם מעושהו, כי האדם הוא אשר יאמר ויעשה מה שמביא לתכלית מסוימת, והא-ה אינו עושה כן, אלא יצווה אותנו לעשות מה שלא תועילנו, ויזהירנו מלעשות מה שלא תזיקנו עשייתו, יתעלה ויתרומם. אלא הדבר הוא בהיפך זה... ממה שנאמר... 'אשר ישמעון את כל החוקים האלה, ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה' (דברים ד ו). הרי באר כי אפילו החוקים, כולם מורים אצל כל העמים שהם בחכמה ותבונה. ואם היה צווי, שאין לדעת לו סיבה, ואינו מביא תועלת, ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר על הסוברו, או העושהו, שהוא חכם ונבון ורם המעלה, ויהיה זה מופלא בעמים?!
","502","","2923","True","True","False","","207","85.64.155.28","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44401","44400","גם זה ברמב"ם בשמונה פרקים פרק שישי","01/05/16 14:19","כג ניסן","תשע"ו","14:19","אבי גרינבלט",""החוקים - המצוות השימעיות
אבל הדברים שאמרו החכמים בהן, שהמושל ברוחו יותר חשוב וגמולו יותר גדול, הרי הן התורות השימעיות. וזה אמת, שאלמלא הדת לא היו רעות בשום פנים, ומפני זה אמרו, שצריך האדם להשאיר נפשו באהבתן, ולא תמנעהו מהן זולת הדת.
והתבונן בחכמתם, עליהם השלום, ובמה שהמשילו. שהרי לא אמר: "לא יאמר אדם: אי אפשי להרוג את הנפש, אי אפשי לגנוב, אי אפשי לכזב! אלא אפשי ומה אעשה וגו'". אבל מנה דברים שמעיים כולם: בשר בחלב ולבישת שעטנז.
ואלו התורות וכיוצא בהן, הן אשר קראן אלוהים: "חוקותי" (ויקרא י"ח, ד'). אמרו:
חוקים שחקקתי לך ואין לך רשות להרהר בהם;
ואומות העולם משיבין עליהם, והשטן מקטרג בהם,
כגון פרה אדומה ושעיר המשתלח וכו'. (יומא סז,ב)"
חובה עלינו בהחלט להבין אבל לא נבין את הכל .
דרך אגב , הרבי מלובביטש זצ"ל נותן תשובה מיוחדת לסתירה לכאורה בדברי הרמב"ם בשיחותיו על פרשת אחרי מות.
ודברי הטור שכבר עלו בדיונים ביננו ...
כתובות אינטרנט נלוות:
הטור","539","","2923","True","True","False","","127","46.19.86.192","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44406","44401","ולמרות כל זאת הרמב"ם מביא טעמים גם לחוקי","01/05/16 15:10","כג ניסן","תשע"ו","15:10","אליצפן","ולמרות כל זאת הרמב"ם מביא טעמים גם לחוקים במו"נ. כולל אפילו פרה אדומה","502","","2923","True","True","False","","160","85.64.155.28","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44405","44403","אשיב לך מה שמדריך אותנו הרמב"ם","01/05/16 15:09","כג ניסן","תשע"ו","15:09","אליצפן","כשתראה דבר מדבריהם שהדעת מרחיק אותו, תעמוד ותתבונן בו ... ותשכב עשוק הלב וטרוד הרעיון בחיבורו ובסברתו, ותחשוב למצוא כוונת השכל ואמונת היושר, כמו שנאמר "למצוא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת". (הקדמה לפרק חלק).
לזה אני חותר.","502","","2923","True","True","False","","178","85.64.155.28","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44433","44403","לעלי - ליתר דיוק","02/05/16 18:16","כד ניסן","תשע"ו","18:16","ממש","עיין תגובתי לקמן מלקוטי שיחות חי"ז.
ועפ"ז צריך לתקן את סוף תגובתך, שכתבת: "מבחינת מעשיו הוא נשאר רשע גמור גם להבא, עד שישלם על חטאיו בכל חומר הדין. אלא שהיותו רשע גמור מבחינת מעשיו אינו הקובע לגבי חלות הקידושין אלא ליבו !".
לא כן הוא. כי מה שקובע לענין צדיק\\רשע אינם מעשיו בעבר. לענין זה קובעים אך ורק מעשיו בהווה וכוונותיו לגבי העתיד.
מה שהוא ישלם - ובמלא חומרת הדין - על מעשיו הקודמים, כי מה לעשות - הוא עשה אותם.
אבל מה שקובע לגבי "צדיקות" [אם נגדיר זאת כך] - ולא רק לגבי קידושין - הוא הלב.
וזוהי עיקר הטעות במשפט הנ"ל - אין כזה דבר שמבחינת מעשיו הוא רשע, רק שלגבי קידושין הוא נחשב צדיק, מצד הלב.
הוא צדיק גמור גם מבחינת מעשיו. אי, הוא יקבל עונשים - נכון. זה על מה שהוא עשה כשהי' רשע, שבשביל לתקן את הפגם שנעשה עי"ז הוא חייב לעבור עונשים (ראה אגה"ת לבעל התניא). אבל היום - הוא צדיק!","563","","2922","True","True","False","","54","95.86.93.107","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44414","44405","אודות שאלתך על הרוצח","01/05/16 21:04","כג ניסן","תשע"ו","21:04","דוד כוכב","מי שרצח בעדים והתראה בית דין ממיתים אותו, ולא תעזור לו שום תשובה אמיתית ככל שתהיה. ולא תהיה לו כפרה עד שיגיע לקבר (מסכת סנהדרין דף מז ע"ב).
ויתכן שלא עליו אמרה הגמרא שיכול לקדש אשה על מנת שאני צדיק גמור.
וכן צ"ע אם הגמרא עוסקת במי שחטא בחטאים שצריכים יסורין או מיתה לכפרה (מסכת יומא דף פו ע"א). שכן יש שביארו את גמרתנו שדי בהרהור למרות שבעלמא נצרך מעשה (ראה מסכת סנהדרין דף כה ע"ב), דחתן שאני שכן חתן מוחלין לו על כל עונותיו (ירושלמי ביכורים פרק ג, ג).
מכל מקום לשאלתך, באופן שלא נצרך דבר נוסף לכפרה. חלק מהמשפחה מזדהים עם דעת הקב"ה ומבינים שהחוטא חזר בתשובה שלימה ונעשה צדיק גמור, וגם הם סולחים לו. וחלק אחר שעליו דיברת לא מוכנים לסלוח. מנין לטעון שדמעות וצעקות החלק האחרון הן המכריעות מהו "המוסר"?!","125","","2923","True","True","False","","135","213.151.56.48","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44407","44406","כוחה של תשובה","01/05/16 15:46","כג ניסן","תשע"ו","15:46","אבי גרינבלט","מדברי המורה הגדול בהלכות תשובה "שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד... וכן יתנחם על העבר... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם".
מי שיודע בוודאות כי החתן דנן ,לא הירהר תשובה ולכן לא תהיה מקודשת לאותו רשע (היות ולא עמד בתנאו) זה רק יודע תעלומות הוא ואין עוד מלבדו.","539","","2923","True","True","False","","129","46.19.86.192","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44579","44406","מה הטעם להלכה זאת עפ"י הרמב"ם ?","09/05/16 13:05","א אייר","תשע"ו","13:05","אבי גרינבלט","מתוך הדיון לגבי טעמיהן של מצוות אליבא דהרמב"ם ומתוך רצון להבין באמת את הדבר , כיצד נבין את דברי הרמב"ם על נושא חמש חטאות המתות ובמיוחד לאור איסור צער בע"ח
"ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה וחטאת שאבדה ונמצאת אחר שכיפרו הבעלים הרי אלו ימותו נמצאת אחר שנשחטה החטאת השניה שהפריש קודם שיזרק דמה הרי זו ספק אם תמות אם תרעה עד שיפול בה מום לפיכך תמות וכיצד הן מתות לא שיהרגם בכלי או בידו אלא יכניסם לבית ונועל עליהם עד שימותו ודברים אלו כולם מפי משה רבינו נשמעו" (אולי כהלכה למשה מסיני) .
השאלה המהדהת , ומה עם צער בע"ח (כמובן ברור השיקול הטכני על מנת שלא להכשיל אחרים או אפילו לעשות מעשה בידיים , אבל עדיין ...) ?
בירושלמי (שבת פ"א ה"ד) הדברים הופכים להיות יותר מורכבים לאור דבריו "הנועזים" :
"נחמן בריה דרבי שמואל בר נחמני בשם רבי שמואל בר נחמני: חמש חטאות מתות, רצו בית דין לבטל - מבטלין. אמר רבי חייא בר אדא: הדא דאת אמר שלא ידחו למיתה, ויפלו לנדבה, אבל ליקרב על גבי המזבח - אין חטאת מתה קריבה"","539","","2915","True","True","False","","142","81.218.132.64","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44409","44407","אני לא שואל על החתן אלא על העיקרון.","01/05/16 19:18","כג ניסן","תשע"ו","19:18","אליצפן","איך הרהור הופך רשע גמור לצדיק גמור. והבאתי לדוגמה רוצח כדי להעצים את השאלה.","502","","2923","True","True","False","","146","85.64.155.28","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44410","44409","הרמב"ם בהלכות אישות","01/05/16 19:43","כג ניסן","תשע"ו","19:43","אבי גרינבלט",""על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור הרי זו מקודשת מספק שמא הרהר תשובה בלבו" ושואל במקום הלח"מ מדוע המקדש בפסולי עדות אין עדותם עדות ואינה מקודשת , למה לא נאמר שהרהרו בתשובה ?
עונה הלח"מ , עצם האמירה שלו שהוא צדיק כבר יוצרת ספק שמא אכן הרהר בתשובה. משא"כ בעדים פסולים שלא הביעו שום חרטה.
אם הירהור הוא חרטה אמיתית אם לאו , רק יודע תעלומות יעיד וכאן בארץ , הספק מקנן , אשר על כן , תהיה מקודשת.
אם בחשבונות שמים , תשובה הופכת זדון לזכות, גם בארץ לפחות קיים הספק האם אכן הירהורי תשובה מקננים בליבו ורשע גמור הוא כבר לא.
השאלה שלך , מנקרת במוחו של כל אחד מאיתנו והכוונה האמיתית לנסות ולהבין את העיקרון ההלכתי.
ישר כוח","539","","2923","True","True","False","","138","95.86.70.23","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44422","44414","התחלת להבין נקודה שקודמיך עדין לא.","02/05/16 08:03","כד ניסן","תשע"ו","08:03","אליצפן","יש תשובה ויש כפרה.
וּמַה הִיא הַתְּשׁוּבָה? - כפי שניסח הרמב"ם:
הוּא שֶׁיַּעֲזֹב הַחוֹטֵא חֶטְאוֹ, וִיסִירֶנּוּ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, וְיִגְמֹר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂהוּ עוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו" (ישעיה נה,ז).
וְכֵן יִתְנַחֵם עַל שֶׁעָבַר, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ" (ירמיה לא,יח). וְיָעִיד עָלָיו יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְזֶה הַחֵטְא לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם" (הושע יד,ד). וְצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בִּשְׂפָתָיו, וְלוֹמַר עִנְיָנוֹת אֵלּוּ שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ.
זה פותר את השאלה לגבי עבירות בין אדם למקום או בין אדם לעצמו. אולם מה לגבי עבירות בין אדם לחברו? איך מאזנים את האסימטריה בין זה שהמהרהר תשובה "צדיק גמור" והנזק שעשה בעולם קיים?
פה באה "הכפרה שהזכרת שמתקנת עוול זה: אֵין הַתְּשׁוּבָה וְלֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין אֶלָּא עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כְּגוֹן מִי שֶׁאָכַל דָּבָר אָסוּר אוֹ בָּעַל בְּעִילָה אֲסוּרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כְּגוֹן חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ אוֹ הַמְּקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ גּוֹזְלוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵינוֹ נִמְחָל לוֹ לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּתֵּן לַחֲבֵרוֹ מַה שֶּׁהוּא חַיָּב לוֹ וִירַצֵּהוּ."
לגבי רוצח אין הכפרה באה אלא בדם שופכו: "וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ:
כפרה איננה במקום תשובה אלא במקביל לה. יכולה להיות כפרה גם בלי תשובה (הורגים רוצח, מוכרים גנב ומחזירים את סכום הגניבה, וכד'). אולם אזי לחוטא לא נסלח אבל העוול תוקן. יכול גם להיות ההפך: החטא תוקן אולם כפרה אין. חז"ל מכנים זאת "מחוסרי כפרה". הם משתמשים בכינוי זה למי שאין אפשרות לכפר - כגון מחוייבי חטאות כאשר אין בית מקדש או עדיין לא הקריבו את חטאתם. אבל זה קיים גם לגבי שאר עבירות (למשל רוצח שלא נדון למיתה בבית דין או שוגג שלא גלה לעיר מקלט וכד').
המשוואה היא: תשובה + כפרה = מחילה.","502","","2922","True","True","False","","211","85.64.155.28","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44431","44422","לאליצפן - ליתר דיוק","02/05/16 17:52","כד ניסן","תשע"ו","17:52","ממש","כאן לא מדברים על מחילת העוונות.
כאן מדברים על יחס האדם לבוראו, אם לגבי הקב"ה הוא צדיק או לא.
ביחס לכפרה - זה ענין אחר, שרק איתו תיתכן מחילה מוחלטת של העוונות.
כאן מדובר על תשובה.
"ס"ל לבעל התניא: הגם שחרטה ווידוי הם מ"גדרי התשובה" ו"יסודות התשובה", אבל הם אינם עצם התשובה. עצם התשובה הוא "עזיבת החטא בלבד", ולכן בעזיבת החטא בלבד יוצאים י"ח מצות התשובה. הטעם ע"ז שמצות התשובה היא בעיקר (לא החרטה על העבר כו', אלא) ההחלטה גמורה בלב על להבא, לא לעשות יותר שום חטא שהוא — הוא מפני שמצות התשובה מתבטאת בזה שהיא צריכה לפעול באדם מכאן ולהבא: שהוא יפסיק להיות רשע, וייעשה צדיק גמור; אבל לא בנוגע לעבר, שיימחל ויתכפר לו החטא שהוא עשה מקודם. זאת אומרת: בפועל באה ע"י התשובה (גם) הכפרה על העבר, אבל אי"ז כלל חלק מעצם התשובה. ויתרה מזו י"ל: זהו רק שרצה הקב"ה דבשעה שהאדם יעשה תשובה הוא [הקב"ה] יכפר לו. [ולכן, אפילו רבינו יונה, דלפי שיטתו הנה חרטה על העבר ווידוי הן מ"יסודות התשובה" (ראה שערי תשובה שער א' בעיקר הח' [סי"ט]), אין הוא כולל בזה הבקשת כפרה. בקשת כפרה היא ענין של תפלה (עיי"ש פ"א "העיקר הט"ו התפלה. יתפלל אל השם ויבקש רחמים לכפר את כל עונותיו", עיי"ש), בעשיית תשובה מבקשים גם מהקב"ה שיכפר על החטאים; אבל אין זה מגדרי התשובה]. עוד יותר: אפי' אי"ז כלל תוצאה הכרחית מתשובה — ועאכו"כ שלגמרי אי"ז מעכב בתשובה [עיין מנ"ח מצוה שסד (ומוכיח כן מש"ס קידושין מט, ב. עי"ש. וראה חלקת מחוקק לשו"ע אה"ע סל"ח סקמ"ד). ועייג"כ תשובת חת"ס "קובץ תשובות" (ירושלים תשל"ג) תשובה כא. בית אלקים (להמבי"ט) שער התשובה פ״ב]; כפי שזה מוכח מכך שישנן כאלה עבירות עד ל"בא על הערוה והוליד ממנה ממזר" - שאינן מתכפרות אפילו ע"י יו"כ ויסורים (חגיגה ט, א (במשנה). יבמות כב, ב), ואעפ"כ, מיד כשהוא עושה תשובה מפסיק הוא להיות רשע, הוא "עושה מעשה עמך" (יבמות שם)" (תרגום חפשי מלקוטי שיחות חי"ז ע' 197-8).
[הספר המקורי (באידיש) נמצא באתר "היברובוקס" תחת השם "לקוטי שיחות יז" [בעמודים שם השיחה מתחילה בעמ' 206]. כדאי להסתכל במקור משתי סיבות: א. יש פרטים נוספים שנזכרים לפנ"ז החל מתחילת השיחה (בע' 193) בענין זה, ויוסיפו מאד - אבל לצערי אין ה"גיליון" רחב בכדי להכיל [וגם אין לי בדיוק כח להתחיל לתרגם עכשיו את כל השיחה... - מי שלא מבין אידיש, ורוצה לקרוא את השיחה מתחלתה, היא נדפסה בתרגום חפשי בסדרת "רעיונות לפרשיות השבוע - מתוך לקוטי שיחות" חי"ז שיחה ג' לפ' אחרי. עד כמה שידוע לי, הספר לא קיים באינטרנט [גם לא ב"אוצר החכמה"]. ניתן להשיגו בחנויות הספרים המובחרות וסניפי קה"ת. להזמנות: 03-9606018]. ב. בכלל, וכלל זה תקף בכל דבר וענין, הדברים באידיש הם מאוד "געשמאקער'ס". ורק המבין אידיש יבין זה [ר' ג"כ בענין זה - שהדברים נשמעים אחרת באידיש וכו' - אגה"ק סכ"ה [תניא קדישא קמא, א]. לקוטי שיחות חכ"א הוספות לפ' משפטים ע' 446 (שיחה זו כמובן ג"כ באידיש)].
ראה בענין זה גם במקור שציטטתי בתגובתי הקודמת (שע"פ כללי האשכול היא נכנסה רק לקמן)].","563","","2922","True","True","False","","76","95.86.93.107","0","44382","קידושין|מט ע"ב",""),new Message("44434","44429","מופיע בעוד הרבה מקורות","02/05/16 18:25","כד ניסן","תשע"ו","18:25","ממש","יש עוד הרבה מקורות שבהם כקש"ת מרן אדמו"ר דליובאוויטש זי"ע מדגיש שעיקר התשובה אינה הכפרה. עיקר התשובה הוא עזיבת החטא [והחלטה על להבא] בלבד. ונתבאר ענין זה בארוכה (גם) באגה"ת לבעל התניא זצוק"ל זי"ע (נדפסה בספר התניא שלו).","563","","2922","True","True","False","","31","95.86.93.107","0","44382","קידושין|מט ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);