אולי הרמב"ם מסביר את כוונת דברי הגמרא ?

גם הרמב"ם "קיבל" סיוע מאד מאסיבי ממרן רבי יוסף קארו שנחלץ להגן על הרמב"ם לאחר שכבר כתב בהקדמתו כי מי שילמד את משנה תורה (מחמת אילוצי זמן וצרות) יכול "להסתדר" גם ללא הגמרא וכתב את חיבורו כס"מ במיוחד כדי לחבר בין דברי הרמב"ם למקור הדברים ולכן רוב פסיקותיו כפסיקות הנשר הגדול.

השאלה שלך היא על התורה , מדוע היא דרשה להמתין עם המלכת המלך רק לאחר ירושה וישיבה.
הרמב"ן במקום כותב "כי מצוה שיבואו לפני הכהנים הלוים ואל השופט, ויאמרו להם 'רצוננו שנשים עלינו מלך"

אם בסברות עסקינן ,לפני מספר ימים, ראינו את איסור ההקפה ויש כאן מחלוקת מעניינת בין הרמב"ם ועימו השו"ע לבין הטור , ממש כדבריך אבל בכיוון מעניין , הטעם לאיסור זה לדעת הרמב"ם הוא "אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם" כלומר נתינת טעם לאיסור.
ואלו דבר הטור "הקפת הראש והשחתת הזקן גם באלו כתב הרמב"ם שאסרם הכתוב מפני שעושין כן עכו"ם ע"כ וזה אינו מפורש ואין אנו צריכים לבקש טעם למצות כי מצות מלך הם עלינו אף לא נדע טעמן".