var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43857;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43857","0","&quot;רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי&quot;","27/03/16 10:17","יז אדר ב","תשע&quot;ו","10:17","אבי גרינבלט","בדיון הלכתי בין ר&quot;ש לראב&quot;י ממה מעניקים לעבד.<br />ר&quot;ש - לא נותנים מכספים - לא פרה ורבה ופרדות משתבחות בגופן<br />ראב&quot;י - לא נותנים בפרדות - לא פרה ורבה ועם כסף עושים עיסקאות<br />עפ&quot;י רוב , במחלוקות בין ראב&quot;י עם תנאים אחרים , נפסקה הלכה כמותו.<br />במקרה המדובר , נפסק להלכה כר&quot;ש (הל' עבדים ג,יד) ומדוע ?<br />אמנם הכס&quot;מ במקום כותב &quot;מסתבר טעמיה&quot; , סתם ולא פירש.<br />בעירובין מו,ב משמע שהלכה אינה כמותו אל מול תנאים כמו רבי יוסי ורבי יהודה.<br />המהרש&quot;ל כותב &quot;כי ברוב דבריו , אין הלכה כמותו&quot; (שו&quot;ת סימן צ&quot;ח).<br /><br />האם ניתן לומר סברה( כך במשמע ברמב&quot;ם) ,שאנו מחפשים השבחה מתוך גוף הדבר כמו צאן , גורן ויקב שבהם ההשבחה באה מתוך גוף הדבר ואילו בכספים (אליבא דראב&quot;י) השבח אינו מגיע מתוך גוף הדבר אלא ע&quot;י עיסקאות חיצוניות.<br />מעין הביטוי &quot;נהרא מכיפיה מיבריך&quot; כדברי שמואל בבכורות (נה,ב) וזהו עומק מושג הברכה האמיתית שנובעת מעצמות הדבר וכמו הגמרא הידועה :<br /><b>כי הוו מיפטרי מהדדי, אמר ליה: ליברכן מר. אמר ליה: אמשול לך משל, למה הדבר דומה?<br />לאדם שהיה הולך במדבר, והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו. וכשביקש לילך, אמר: אילן אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין, הרי פירותיך מתוקין! - שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה! - שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא יהי רצון, <u>שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך</u>.<br />אף אתה, במה אברכך? אם בתורה - הרי תורה. אם בעושר - הרי עושר. אם בבנים - הרי בנים. אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך...</b><br /> (תענית ה ע&quot;ב).","539","","2959","True","True","False","","917","81.218.132.64","0","0","קידושין|יז ע&quot;א",""),new Message("43858","43857","כמה תשובות","27/03/16 19:40","יז אדר ב","תשע&quot;ו","19:40","דוד כוכב","גירסת הגהות מיימוניות שם בהלכות עבדים פרק ג הלכה יד: שהרמב&quot;ם פסק כרבי ישמעאל, והוא גדול מראב&quot;י שהיה מדור תלמידי רבי ישמעאל. וכך הגירסה גם בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת ראה דף כה ע&quot;ב.<br />אבל בספרי, מדרש תנאים, והילקוט, הגירסה רבי שמעון, כבגמרא.<br /><br />משנה למלך הלכות עבדים פרק ג הלכה יד:<br />&quot;וכתב הרב בעל כסף משנה דהטעם הוא משום דמסתבר טעמיה, וקשה דהא קי&quot;ל משנת ראב&quot;י קב ונקי, ונראה דאזיל לשיטתיה שכתב בסוף פ&quot;ב מהלכות בית הבחירה דלא נאמר כלל זה אלא דוקא במשנה אבל בברייתא לא&quot;.<br /><br />המשנה למלך הביא לפני כן את דעת הריטב&quot;א שאין מחלוקת בין ר&quot;ש וראב&quot;י ורק משמעות דורשים. אך הוא גם כתב שהרמב&quot;ם אינו סובר כן. אפשר שלמד זאת מכך שהרמב&quot;ם לא מיעט פרדות, ופירש את לשון הרמב&quot;ם: &quot;שיש בהם ברכה מחמת עצמן&quot; ששבח שבגופן בכלל. אך אפשר לדחוק שהרמב&quot;ם סובר כריטב&quot;א וכוונתו לרבות רק ברכה של וולדות, והשמיט פרדות משום נדירותן.","125","","2959","True","True","False","","184","95.86.87.9","0","43857","קידושין|יז ע&quot;א",""),new Message("43861","43857","ראה בנושא הפרדות את מאמרו של","28/03/16 07:51","יח אדר ב","תשע&quot;ו","07:51","אשבח","הד&quot;ר ר' משה רענן <u>&quot;<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=33047'>רבי אליעזר בן יעקב אומר: יצאו פרדות – פרד</a>&quot;</u> המתפרסם כאן על הדף של היום.<br /><br /><br />לארכיון המאמרים של מדור &quot;החי והצומח בתלמוד&quot; מאת הד&quot;ר ר' משה רענן <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx#massechet=&medaf=&addaf=&publisher=50&category=9&titleonly=0&term=&sort=iorder&dir=1&page=1'>לחץ כאן</a>.","507","","2958","True","True","False","","201","79.180.216.44","0","43857","קידושין|יז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);