var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43502;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","56"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","50")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43502","0","טרסקל לא מינטר","02/03/16 00:19","כב אדר א","תשע"ו","00:19","דוד כוכב","למה המצוי בטרסקל אינו נשמר?
על כך כאן.","125","","2982","True","True","False","","981","95.86.69.230","0","0","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43503","43502","אם הגט אכיל הוא אכיל בכל מקום","02/03/16 00:37","כב אדר א","תשע"ו","00:37","אשבח","שבע"ח מגיע ולא רק בטרסקל.
האם דבריו מכוונים גם לכל מקום או שהבנתי את מסקנת המאמר אינה נכונה?","507","","2982","True","True","False","","186","79.183.10.17","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43633","43502","רב האי גאון: 'רק' לאו קלף נינהו","10/03/16 07:36","ל אדר א","תשע"ו","07:36","אשבח","בתשובות הגאונים - הרכבי סימן תלב מובאת שאלה שנשאל רב האי גאון ותשובתו עליה:
שאלה:
"מקום שאין בו מי שיודע לעשות לא גוילין ולא רק והצרכו לכתוב ספר תורה ומצאו רק שבא ממקום רחוק יש להן רשות לכתוב באותן רק ספר תורה דלא מיעבד לשם ספר תורה או לא?.
תשובת רב האי גאון:
היו יודעין שעיקר 'רק' שאמרתם לא הכשירו רבנן דתרתין מתיבאתא לכתוב בו ספר תורה ולקרות בו בצבור. ולא היה מתירו אלא מר רב משה גאון מחסיה ז"ל בלבד והוה קארי ליה ל'רק' קלף. ולאו קלף נינהו אלא חיפה שמיה דמליח ולא קמיח ולא עפיץ. ולענין מגלה תנן היתה כתובה על הדפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר. ודפתרא מליח וקמיח ולא עפיץ וכל שכן רק דלא מליח. אלא מיהו עכשו בשנים האלה כיון שאין [ע"ב] מי יודע לעשות אותו גויל כתקנו וכי אתו לעפוציה טרחין הרבה. ורוב הצבור כי דאשכחון קולא דרב משה סמכו עליו וקא קארו ביה בציבור לבר מן מהדרין ומדוקאני דמצות דלא קארו אלא בגויל כהוגן.","507","","2974","True","True","False","","236","79.183.10.17","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43634","43502","להלן קישור למאמר הלכתי, מקצועי ומקיף","10/03/16 08:15","ל אדר א","תשע"ו","08:15","אשבח","על יתרון הקלף שעובד בעפצים לעומת עיבוד בסיד.
ציטוט מהסיכום שם:
"...אך נלע"ד, שכיון שהיום מעבדים העור בסיד כדעת ר"ת, אם נוסיף שלב נוסף של עיבוד בעפצים (או בחומרים כיוצא בהם) כדעת הגאונים והרמב"ם–יהיה בידינו קלף כשר אליבא דכו"ע..." .","507","","2974","True","True","False","","291","79.183.10.17","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43504","43503","טרסקל שאני - ציטוט:","02/03/16 00:52","כב אדר א","תשע"ו","00:52","דוד כוכב",""והיות שהגט נמצא במקום גבוה אין האשה יכולה לשמור את מה שעל גביו, מה שאין כן בגג שאין לו מחיצות".","125","","2982","True","True","False","","171","95.86.69.230","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43510","43504","איך מסקנותיו נובעות מן","02/03/16 09:13","כב אדר א","תשע"ו","09:13","אשבח","המקורות שהביא? ומקווה שבע"ה נתחדד מהדברים שאכתוב.
כל המקורות שהביא חידושי הרשב"א, והריטב"א והמהרש"א אומרים, כך או אחרת, שגט על גבי טרסקל אינו מינטר בגלל הרוח ובמאמרו רצונו להציע שטרסקל לא מינטר בגלל עורבים שיאכלו (למה לא יקחו?) את הגט.
בסדר, אבל המעבר הרציף להבאת רעיונו שהגט אכיל לעורב וכו' מיד אחרי מקורות אלה המדברים על הרוח, יוצר מצג, לפחות לדעתי, כאילו מה שיכתב על העורב החטפן נסמך על מקורות אלה.
הרעיון שהוא מציע פותח בלשון: "אמנם י"ל שאינו נשמר מהעורבים" - אוֹמֵר בלשון המעטה ובמחילה - הרעיון אינו משכנע ובמיוחד דלא שכיחא.
אומנם, לענ"ד גם הוא הרגיש בקושי ולכן שאל בתוך המאמר בעצמו: "ולמה הרשב"א ותלמידו הריטב"א לא פירשו כך?", אלא שגם התשובה שכתב על שאלתו זו דחוקה מאוד בעיניי משום, ששוב, נימוקיו אינם נובעים מהמקורות שהביא כדי לתלות דבריו (בדוחק אולי הם קרש קפיצה-מחשבתי לרעיונו) .
למשל: הרשב"ם מדבר על העור עליו נכתב הגט שיכול להזדייף אם לאו, כלומר הרשב"ם מדבר בפשטות על זיוף גט, ואילו אצלו במאמר העור הופך לעור שלוק , ושיליא... ואֱכוֹל אֶת הַמְּגִלָּה - תוך ראיה כביכול מפסוקים.
וכפי שכתבתי לעיל אני מקווה שבע"ה נתחדד מהדברים שכתבתי (לכן קיים פורטל הדף היומי....)","507","","2982","True","True","False","","229","79.183.10.17","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43517","43510","אלו שני הסברים שונים","02/03/16 13:32","כב אדר א","תשע"ו","13:32","דוד כוכב","הבאתי את הפרשנים שהסבירו שאינו משתמר ברוח.
על פירוש זה הקשתי, שפעמים אין הרוח נושבת כלל, יש מקומות שבהם הרוח נחסמת בכתלים, וגם אם היא נושבת היא לא תעיף דבר מהנמצא על הטרסקל אם יש לו דפנות.
משום כך פירשתי שדברים הנמצאים במקום גבוה צריכים להשמר מחמת עורבים, והראתי שעורבים היו שכיחים בזמנם והיו רגילים לחטוף מכל הבא למקור.
על השאלה מדוע הפרשנים לא העלו הסבר זה על דעתם השבתי שבזמנם הסבר זה לא היה רלוונטי כי החיות לא היו חושקים כלל בשטרות.","125","","2982","True","True","False","","172","95.86.69.230","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43523","43517","נשאר דחוק מאוד מאוד. מחילה.","02/03/16 14:52","כב אדר א","תשע"ו","14:52","אשבח","","507","","2982","False","True","False","","157","37.26.147.160","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43528","43517","יש תשובה פשוטה בהרבה משלך","02/03/16 19:08","כב אדר א","תשע"ו","19:08","Almuaddib","התשובה שהבאת, במחילה, קשה ובלתי סבירה בכלל.
החל מהנחתך לגבי הרוח, וכלה בתאוריה המוזרה שלך על העורבים החושקים לאכול קלף. הקלף שעובד בעפצים ובקמח, לא היה מאכל יותר מאשר קלף שעובד בסיד או בכל אמצעי אחר. אתה מכיר עורבים האוכלים עור יבש של בהמות, אפילו כזה שלא קולקל בעפצים?
התשובה לשאלתך על טרסקל שיש לו דפנות, היא שהרוח מנענעת את הקנה עצמו. דפנות הטרסקל לא מועילות, משום שכל הקנה נע ונד ברוח - אפילו ברוח קלה. זה קנה, לא עמוד פלדה נעוץ בבטון. זה קנה, לא תורן.","107","","2982","True","True","False","","165","209.88.198.77","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43562","43523","ראה עכשיו, נתוסף פירוט בסוף המאמר","06/03/16 20:31","כו אדר א","תשע"ו","20:31","דוד כוכב","","125","","2978","False","True","False","","135","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43564","43528","הגט אף לא קולקל בעפצים","06/03/16 20:41","כו אדר א","תשע"ו","20:41","דוד כוכב","כמובא בתוספת שבמאמר דלעיל. וכשכזה הוא עדיין לח, ואינו מיובש כ"קלפים שלנו".
באשר לקנה המתנפנף, ראה כיצד העתיק הלכה זו ברמב"ם הלכות גירושין ה, ו:
"זרקו על גבי קנה או רומח הנעוצים ברשותה אינו גט עד שינוח במקום המשתמר בו".
גם על רומח מפלדה שאינו זע ואינו נד, אין הגט משתמר עדין.","125","","2978","True","True","False","","199","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43573","43564","אי אפשר לכתוב על קלף כשעדיין לח.","07/03/16 10:19","כז אדר א","תשע"ו","10:19","Almuaddib","והרומח - מה אעשה לך שאינך יודע שהרומח עשוי עץ, ורק להבו - אם אינו עץ מחודד - עשוי מתכת?
ואם הגעת עד הרמב"ם, הרי הרמב"ם עצמו הוא שמציין שאין הבדל בין עיבוד הקלף בעפצים לבין עיבודו בסיד, ועיי"ש.","107","","2977","True","True","False","","163","209.88.198.77","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43575","43573","ועוד... אדם סביר היה תוקע את חוד החנית","07/03/16 10:48","כז אדר א","תשע"ו","10:48","אשבח","באדמה, בין אם החוד ממתכת ובין אם קצהו מחודד, כך שעדיין הינו כקנה.
לאיזה מרחק אפשר ליידות רומח העשוי כולו מתכת?
הבה נהיה בדיון זה כקנה...","507","","2977","True","True","False","","196","37.26.148.255","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43588","43573","לא לח ע"מ להטפיח","08/03/16 00:02","כח אדר א","תשע"ו","00:02","דוד כוכב","אלא רך כגוילי התמנים. דומה לרצועות התפילין.
כי הוינא טליא היו העיזים מתענגות מהעלים היבשים שהיינו מאכילים אותם.
רומח עשוי עץ מתנדנד ברוח עד שכל התלוי עליו נופל??
לשון הרמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א, ו:
וְאַחַר כָּךְ בְּעַפְצָא וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מִדְּבָרִים שֶׁמְּקַבְּצִין אֶת הָעוֹר וּמְחַזְּקִין אוֹתוֹ.
ואילו הסיד עושה פעולה הפוכה, הוא מיבש.
ועליו כתב בשו"ת הרמב"ם: (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק י)
"אחר אשר הוא רא"ק למה תשאל על התפירה?... הרי הוא כאחד מן החומשים".
ובשו"ת הרמב"ם סימן קסב: "ספר תורה, שנכתב על זה הר"ק הלא - מעובד, פסול".
ובשו"ת הרמב"ם סימן קנג: "ואלו הקלפין הנמצאים בזמננו הידועים בצורתם, אסור לכתוב בהם דבר, לא ספר תורה ולא תפלין ולא מזוזה, לפי שהם עורות שאינם מעובדין עבוד שלם, לפי שהם לא עפיץ. ואם עיבדו אותן בדבר מכווץ, כגון עפץ ו'קרץ' וכיוצא בהם, אז ייקראו קלף ומותר לכתוב בו ספר תורה ותפלין ומזוזות".","125","","2976","True","True","False","","232","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43577","43575","רומח לא מטילים. כידון או חנית מטילים","07/03/16 11:38","כז אדר א","תשע"ו","11:38","Almuaddib","הרומח ארוך מכדי להטילו.
וליידות - זה כבר שמור לאבנים.
שיעורי בית:
להצמיד שם עצם מתאים לכל אחד ממקורות הפועל הבאים:
לזרוק
להשליך
להטיל
ליידות
לירות","107","","2977","True","True","False","","105","209.88.198.77","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43578","43577","צודק בכל הערתך! תודה על התיקון.","07/03/16 13:01","כז אדר א","תשע"ו","13:01","אשבח","נשארתי עם החנית שכתבתי בכותרת ולקחתי גם את הרומח... משום מה..","507","","2977","True","True","False","","128","37.26.147.190","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43592","43588","אתה פוסל את ספרי התורה שלנו???","08/03/16 09:33","כח אדר א","תשע"ו","09:33","Almuaddib",""צריך הקלף להיות מעובד בעפצים או בסיד וצריך שיהיה מעובד לשמו"
(שו"ע או"ח ל"ב ח)
בדבריך לעיל, שפירשת את דברי הרמב"ם "בעפצא וכיוצא בו", כאילו זה ממש לא סיד - שהרי קבעת כי הסיד אינו בגדר "כיוצא בו", משום ש"הסיד עושה פעולה הפוכה", פסלת את ספרי התורה שלנו, את התפילין שלנו, את כל מה שנכתב על הקלפים היום, המעובדים בסיד.
טעותך השניה היא, שאינך מבין מהו ה"רק". לפי הדברים שלך, הסיד עושה עיבוד יתר של העור, אבל הרק - לפי תשובת הרמב"ם, הרק הוא עיבוד שאינו שלם. בדיוק היפך דבריך.
ראה כאן בתשובת הרמב"ם במלואה:
תשובות הרמב"ם, חלק ב' סימן קס"ב
השאלה - בלשון המקור:
ותורנו ספר תורה שנכתב על הקלף כשר ואלד'י שאהדנא באלשאם ואלעראק וד'כר מן אלגרב ובלאד אלרום אן ג'מיע אספארהם רק וקד חצל הלכה למעשה וכאן אלכ'אדם סאל הדרתו מן ספר תורה רק מכ'יט באלעקב משני קצותיו ובתוך בשלשה חוטי גידים משולשין ובאקיה מכ'יט באלחריר <או גירה> הל ד'לך ג'איז וכאן אלג'ואב מן חית' הו רק לא יסאל מן כ'יאטתה ולם נפהם מן ד'לך מעני ילמדנו רבי'.
ובתרגום:
ותרגום השאלה:
ותורנו ספר תורה שנכתב על הקלף כשר. הנה ראינו בסוריה ובעיראק, וסיפרו לנו כי גם בצפון אפריקה ובתורכיה, כי כל ספרי התורה שלהם כתובים על 'רק', וכבר נהגו כך הלכה למעשה.
וכבר שאל עבדו להדרתו אודות ספר תורה הכתוב על 'רק' ותפור בגידים משני קצותיו ובתווך בשלושה חוטי גידים משולשים, והשאר תפור בחוט משי <או בחוט אחר> - האם זה מותר. והיתה התשובה כי מאחר והוא כתוב על 'רק', אין לשאול על תפירתו. ולא הבנו את כוונתו, ילמדנו רבי.
כלומר: הרמב"ם לימד את השואלים כי ספר תורה, למרות שלכתחילה יש לכותבו על גוויל, הרי גם כשכתוב על הקלף - כשר. ובשאלה קודמת, שנשאלה לגבי דרך התפירה - גידים וחוטים אחרים - ענה כי אין מה לשאול על התפירה, כאשר הספר כתוב על 'רק'.
והתשובה:
אלג'ואב. ספר תורה שנכתב עלי הד'א אלרק אלני פהו פסול במנזלהֿ מצחף מן ג'מלהֿ מצאחף אלתורה או חומש מן אלחומשין אלד'ין קיל פיהם אין קוראין בחומשין מפני כבוד הצבור והו קולנא אן מנד' הו רק פלא פאיד אן יכ'אט בחריר או בעקב אנה אינו ספר תורה אלא כחומש כמא בינא פי אלחבור. וכתב משה.
תרגום:
התשובה. ספר תורה שנכתב על ה'רק' הזה, אשר אינו מעובד, הרי שהוא פסול, והוא כמו העתקה-טקסט מתוך הטקסטים של התורה, או חומש מהחומשים, שעליהם נאמר אין קוראין בחומשין מפני כבוד הציבור. וזהו דברינו כי מאחר והוא כתוב על 'רק', אין לתפור אותו בגיד או בחוט משהי, שכן הוא אינו ספר תורה אלא כמו חומש, כפי שכתבתי בחיבור. וכתב משה.
כלומר, במשנה תורה - עונה להם הרמב"ם - כבר כתבתי כי ספר תורה שנכתב על גבי 'רק' - שהוא אינו מעובד - פסול.
==============
אתה הוא שהחלטת כי","107","","2976","True","True","False","","217","209.88.198.77","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43601","43592","השו"ע שהבאת כר"ת החולק על הרמב"ם","08/03/16 16:36","כח אדר א","תשע"ו","16:36","דוד כוכב","ר"ת מצריך שהקלף לא יוכל להזדייף (הובא בכמה תוספותים בש"ס ובראשונים), וקלף שלנו ראוי להזדייף כדברי ר' ירוחם והפ"ת ולכן לא כותבים עליו גיטין.
לשון תשובת הרמב"ם במהדורת בלאו סימן רפט (ובשו"ת פאר הדור סימן יט):
"הבשר שקורין הערביים ר"ק ועושין אותו בסיד".
מתוך הספר גויל וקלף.
באותו ספר מובאים באריכות גם דברי הגאונים שפסלו את העיבוד בסיד והתירו במקום שאין גויל משום עת לעשות לה'.
וכן ראה במאמר עיבוד הקלף בקישור זה.
הענין מובא גם פה.
וגם פה.","125","","2976","True","True","False","","230","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43604","43601","אוי! אתה צריך להיות פחות רשלן בלימודך!","08/03/16 17:56","כח אדר א","תשע"ו","17:56","Almuaddib","אתה מצטט את תשובת הרמב"ם מכלי שני או שלישי, ואחד מהם - או אתה עצמך - טועה טעות מרה.
אין בתשובת הרמב"ם "סיד" כלל עיקר. איני יודע מי הוסיף אותו, ואינני יודע מדוע אתה מצטט גם שאלה לא נכונה, במהדורת בלאו, זה שאלה הנמצאת בסימן קל"ט.
לתלות בבלאו, ת"ח עצום שכמוהו, טעויות כאלו, זו ממש הוצאת דיבה. במהדורת בלאו, המקושרת כאן, תרגום המלה רק הוא גוויל.
מהו רק אצל הרמב"ם?
ראשית - מה הוא לא. אין המדובר בעיבוד בסיד. על פי העולה מהדברים, מדובר בעיבוד חלקי, פחות מהעיבוד המספיק כדי לכתוב סת"ם. דברי הרמב"ם בתשובותיו תואמים את אלו שבפירושו למשנה, גם שם מוזכר הרק כמה וכמה פעמים.
הנה כמה דוגמאות:
והראשונה - השאלה אותה ציטYת בציטוט מעוות שאין לי מושג מהיכן לקחתו.
במקור:
אלמסאלהֿ אלכ"א
פי ראינא פי כתאבהֿ פרשיות של
תפילין הל הויות באמצע או תכון על
הסדר לקולהם הקורא קורא כסדרן והל
מקום בשר הו מקום בשר ממש ואי שקהֿ
הי אלמסמאהֿ דוכסוסטוס הל אלתי מן
נאחיהֿ אללחם או אלתי מן נאחיהֿ אלצוף.
תשובה אלג'ואב
אלצחיח אן תכון על הסדר אעני אן
יכון אלקארי יקראהא עלי כתאבתהא פי
ספר תורה פתכון נסבתהא ללאבס והיה
אם שמוע עלי ימינה ושמע סמוכה לה
והיה כי יביאך סמוכה לשמע וקדש לי על
שמאל המניח וראינא פי אלקלף
ואלדכסוסטוס ראי רבי' האיי ז"ל והו
אלראי אלצחיח בלא שך ואלד'י יקול
בכ'לאפה אנמא אד'כרה צאנע גיר כ'ביר
לאן אלג'לד ישק שקתין אחדהמא רקיקהֿ
והי דוכסוסטוס והי אלתי תסמי הנא במצר
אלקנט ואלאכ'רי גליט'הֿ והי אלקלף והי
ממול בשר והי אלתי יעמלונהא רק
ותלך אלרקיקהֿ הי אלדוכסוסטוס והי אלתי
כאן אלשער נאבת פיהא ואלכתאבהֿ בלא
שך הי פי וג'ה אלרק אלאביץ' והו מקום
בשר ופי אלדוכסוסטוס עלי ט'הרה והו
מקום שער ומעלום אנה לא יכתב פי
אלרק ולא פי אלדוכסוסטוס אלא בעד
אלדבאג.
(הודגשה המלה הרלוונטית לדיון)
ואיך תרגם בלאו, במהדורתו, את המלה רק - גויל. פעמיים כך תרגם. אגב, הרב קאפח תרגם במקרה זה, פעמיים, במלה קלף, ועל סמך המקורות הנוספים, נלע"ד שהצדק עמו.
והנה דוגמא נוספת, בשו"ת הרמב"ם, בסימן ק"ו, בדין אותו אדם שנשא שפחתו ובעניין ירושתו, וגם שם מוזכר הרק, ובלאו תרגם שם קלף.
ונעבור לפירוש הרמב"ם למשנה, מסכת כלים, פרק ג' משנה הא, שם מסביר הרמב"ם מהו "בחידוק" במשנה, וכותב:
"וחידוק מת'ל הדוק והו אלשד ואלרבאט. פיקול אן הד'א אלאכ'תלאף בעינה פי מן ישד הד'ה אלאניה בג'לד או רק ונחוה..."
והתרגום:
חידוק זה כמו הידוק, והוא חיזוק וקשירה. ואומר כי מחלוקת זו עצמה, היא במי שמהדק כלי בעור או בקלף וכיוצא בזה..."","107","","2976","True","True","False","","215","82.81.160.69","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43606","43601","בסיד השרו את עור הבהמה לאחר הפשטתו","08/03/16 19:55","כח אדר א","תשע"ו","19:55","אשבח","הסיד התפיח את העור כך שנקבי שורשי השיער התרחבו, והשיער נתלש בקלות.
אם יעבדו את העור בסיד אי אפשר יהא להפריד בין שכבות העור בגלל הג'לטין שמדביק את שתי השכבות ובגלל שהסיד מחליש את העור.
בעור שעובד בעפצים אין את בעיית הג'לטין בגלל שיש חומר בעפצים (חומצה טאנית) המשנה את מבנה החלבון שבעור, העור מתקשה ומתקלף בקלות.
הסבר זה, הַמְּלֻוֶּה בצילומים, מופיע ב'משנה תורה' שבהוצאת 'מפעל משנה תורה' שבקדומים.
(אם יידרש אוכל להשיג אישור לפרסם כאן את העמודים המתאימים).","507","","2976","True","True","False","","200","79.183.10.17","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43607","43604","ציינתי מה המקורות מהם העתקתי","08/03/16 20:19","כח אדר א","תשע"ו","20:19","דוד כוכב","ושעסקו בהרחבה בענין זה.
אותו ר"ק שהשתמשו באותו זמן ברוב הארצות, ביחוד בא"י ובארצות הצפון, היה מעובד בסיד.
לצורך בדיקתך את המקור הערבי של הנוסח הארוך, אעתיק שוב באריכות מהספר הנ"ל "גויל וקלף":
תשובה נוספת מיוחסת לרמב"ם שהובאה גם בכסף משנה בהלכות תפילין פרק ג, היא במהדורת בלאו סימן רפט (ובשו"ת פאר הדור סימן יט):
"יורנו רבינו… קבלנו מרבותינו שקבלו מהגאונים ורבינו האי בראשם… כי הקלף נקרא אותו צד שהשיער דבוק בו בעודו חי, ודוכסוסטוס אותו צד שהיה דבוק בבשר, וכמדומה לנו שנמצא בספרו הפך זה…
תשובה: זה שעלה על דעתכם… בקלף שהוא החלק הדק שהשיער דבוק בו, כך היתה דעתי מקודם ככם, ותפילין שהיו לי במערב כך היו…
טעות גדולה טעה כל האומר כך שעלה על דעתיכם, שהדבר ידוע שאנו מצריכים להיות הכתיבה תמה נאה ביותר, ואם האמת כמו שאמרו מקצת הגאונים (בשו"ת פאר הדור גרס: ואם תאמרו כמו שאני אומר ושאר הגאונים אומרים) שהקלף הוא חלק העבה מן העור שעל הבשר שקורין הערביים ר"ק ועושין אותו בסיד ולו שתי פנים, האחד חלק ביותר שהוא הנאה לכתוב עליו, והוא מקום בשר, ואחד שבו אדמומית מעוטה ואינו חלק, וכתיבה בו אינה נאה אלא מפוזרת ומדובללת והוא מקום שיער. והדוכסוסטוס הוא החלק הדק מן העור… ויש לו שתי פנים, האחד נאה לכתיבה והוא מקום השיער והפנים האחרים דבוקים בחלק העבה אינם ראוים לכתיבה כלל, אלא הדיו נבלע בהם וכל האותיות מטושטשות… נמצא לדבריכם ולדברי האומר ככם תהיה הכתיבה בקלף ובדוכסוסטוס במקום ריעות ופחיתות שאין הכתיבה מעולה בהם. והראיה השנית… כי הדבר ידוע שספר תורה מקודש יותר מן התפילין, והתפילין מקודשים יותר מן המזוזה, וכך היא ההלכה למשה מסיני שיהא עור כל אחד חזק ובריא כדי לעמוד ולהתקיים כפי קדושתו. ספר תורה הוא עור שלם, ותפילין על הקלף שהוא חצי העור העבה, ומזוזה על הדוכסוסטוס על החצי האחר הדק, נמצא כל אחד מהם לפי מעלת עורו הקיימת, וכתיבת כל אחד במקום הנאה לכתיבה כדי שתהיה כתיבתן תמה".
עיקרה של תשובה זו הובאה גם בחידושים המיוחסים בטעות לר"ן, ובמאירי.
ציטוט נוסף מאותו ספר:
תשובה אחת מובאת בתשובות הגאונים (הרכבי סימן סג) וזו לשון השאלה:
"יפרש לנו אדוננו אם קלף ודוכסוסטוס הן מן הגוילים המעובדים במי מלין ובצואת כלבים ובמלח, או כמו שעושים כאן מביאים עורות ומולחים אותן ושפין במלח כשנים שלושה ימים, ואחר כך שורין אותן במים ובסיד ומעלין אותם בהן וקושרים אותם במלבנות שלהן וגורדים בהם שיערן וקליפתן ומניחים אותם במלבנותיהם בשמש".
תשובה: כך ראינו כי זה ששורים אותו בסיד ובמים לא ממנו קולפים קלף ודוכסוסטוס, אלא הכשר קלף בעפיץ כמה שכתבתם במי מילין ובצואת כלבים ובמלח, ואחרי כן שפין אותן בתמרים ובקמח שעורים וקולפין אותו ומעבדין את הקלף בעפצא לשמה , וכותבין פרשיות של תפילין על מקום בשר, וכורכין אותו באותו דוכסוסטוס שנקלף ממנו."","125","","2976","True","True","False","","189","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43608","43607","ציטוט נוסף","08/03/16 20:29","כח אדר א","תשע"ו","20:29","דוד כוכב","לעיל בפרק ב הזכרנו את תשובת הגאונים הרכבי בסימן סג וסימן תלב שהוכחנו שהכותבה הוא רב האי גאון, וזה לשונו הנוגע לעניננו:
בתשובה סג נשאל:
"... יפרש לנו אדוננו אם קלף ודוכסוסטוס הנזכרים כאן הן מן הגוילין המעובדין במי מילין ובצואת כלבים ובמלח, או כמו שעושים כאן מביאים עורות ומולחין אותן ושוהין במלח כשנים שלשה ימים, ואחר כך שורין אותן במים ובסיד ומעלין אותן מהן שערן וקליפתן, ומניחין אותם במלבנותיהן בשמש..."
ועל זה הוא משיב:
"כך ראינו כי זה ששורין אותו בסיד ובמים לא ממנו קולפין קלף ודוכסוסטוס, אלא הכשר קלף דעפיץ כמה שכתבתם במי מילין ובצואת כלבים ובמלח, ואחרי כן שפין אותם בתמרים ובקמח שעורים וקולפים אותו, ומעבדין את הקלף בעפצא לשמה..."
ובתשובה תלב נשאל בענין כשרות העור המכונה ר"ק, והשיב:
"היו יודעין שעיקר ר"ק שאמרתם לא הכשירו רבנן דתרתי מתיבאתה לכתוב בו בספר תורה ולקרות בו בציבור, ולא היה מתירו אלא מר רב משה גאון מחסיה ז"ל בלבד, והוה קארי ליה לר"ק קלף, ולאו קלף ני(נ)הו אלא חיפה שמיה, דמליח ולא קמיח ולא עפיץ, ולענין מגילה תנן: היתה כתובה על הדפתרא-לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר. ודפתרא-מליח וקמיח ולא עפיץ, וכל שכן ר"ק דלא מליח (נראה דצ"ל דלא קמיח, או שכוונתו שכאשר הר"ק גם לא מליח הוא ודאי פסול). אלא מיהו עכשיו בשנים האלה כיון שאין מי יודע לעשות אותו גויל כתקנו, וכי אתו לעבודיה טרחין הרבה, ורוב הציבור כי דאשכחון קולא דרב משה סמכו עליו וקא קארו ביה בציבור, לבד מן מהדרין ומדוקאני דמצות דלא קארו אלא בגויל כהוגן.
ולענין עיבוד לשמה רבנן דתרתי מתיבאתא סבירא להו דמאי דלא לשמה מיעבד לאו כהוגן הוא ופסול... ומר רב משה ז"ל נמי פליג בהא, והיה אומר מצוה מן המובחר למהוה עיבוד לשמה... אבל מתורת ספר כשר שקורין בו בציבור אינו יוצא... ואית לנא ולרבנן כמה וכמה דקדוקי בהא מילתא לפרוקה ולדחוייה להא מילתא דרב משה גאון. אלא מיהו אתם שאין במקומכם מי שעושה גוילין ולא ר"ק, אם יש במקומכם ספר תורה כהוגן השמרו בו וקראו בו בציבור. ואם לאו אל תשביתו קריאת התורה מפני זאת, שהרי הכתוב אומר עת לעשות לה' הפרו תורתך, ור' יוחנן ור' שמעון בן לקיש מעיני בספר אגדתא בשבתא וסמכי אהאי קרא (כמובא בגיטין ס, א). ועשו ספר תורה מן ר"ק אע"פ שאין מעובד לשמה שמר רב משה ראוי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק, וכל שכן על דרך שאמרנו עת לעשות לה' הפרו תורתך, אבל אם יש לכם יכולת להחזיר את היריעות לבתי מיתוח ולהעביר עליהם מעט סיד לשמה הרי יצאתם ידי עיבוד לשמה. ואם אין יכולת לעשות כן כתבו בו ואף על פי שאין מעובד לשמה וקראו בו בציבור".
והובאה תשובה זו בקיצור גם באשכול (עמוד 138) וברא"ש בסוף הלכות ספר תורה.","125","","2976","True","True","False","","181","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43610","43607","אני מוכיח לך שציטטת שטויות - ואתה מתעקש","08/03/16 22:05","כח אדר א","תשע"ו","22:05","Almuaddib","קישרתי לך למהדורת בלאו עצמה, המקור ל"מקורות" שלך. עיניך הרואות - אבל אתה מתעקש לעוצמן בכוח, כדי שטעותך לא תיוודע לך.
לא כך היא דרכה של תורה.
הרמב"ם לא כתב שסיד אינו כשר, שלו היה כותב כך - כפי שאתה מתעקש לטעון - היה פוסל, לשיטתו, את כל הסת"ם שלנו.
ה"רק" אינו עיבוד בסיד - גם את זה הראיתי לך בהוכחות ברורות מדברי הרמב"ם, גם בשו"ת וגם בפירושו למשנה - אבל אתה מתעקש לשתות מיים רעים במקום ללכת את מקור מיים חיים.
לא כך לומדים תורה. לא כך לומדים.
ואם עוד לא היה ברור: המקור שלך, אם אתה מצטט אותו נכונה, אינו אמין.
לך לבדוק בעצמך בשו"ת הרמב"ם, במהדורת בלאו, או במהדורת הרב קאפח. לא תמצא סיד כאן או כאן.","107","","2976","True","True","False","","202","77.126.168.76","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43612","43610","במקום ללמוד את המובאות אתה מתנסח בבוטות","08/03/16 23:40","כח אדר א","תשע"ו","23:40","דוד כוכב","אני כתבתי שהרמב"ם מזכיר סיד במהדורת בלאו סימן רפט, בחלק ב'. הנה בקישור זה. ואתה טוען שזה שטויות ורשלנות כי לא מצאת את המילה סיד בתשובה אחרת בחלק א'?!
נוסף לכך האם קראת גם את תשובות הגאונים שהבאתי עכשיו המזכירים גם הם את הסיד ואת הר"ק?
אתה יודע איך בדיוק היו מעבדים את אותו ר"ק?
הרמב"ם אכן כתב שרוב ס"ת שבימיו יש להם דין חומשים.
והנה ציטוט נוסף, מדברי הראב"ן באגרת לחכמי ארגון (גנזי ירושלים עמוד קיב):
"ודפתרא אינו נקרא ספר ופסלוהו חכמים למגלה הנקראת ספר כמ"ש במגלה כתבה על הדפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו...
וא"כ תקשי לך השתא מנין לנו להכשיר שום עבוד לכל אלו זולתי במלח ועפיץ, ומעתה על מה הם סומכים בכל הגלות לכתוב ס"ת תפו"מ ומגלה בעבוד שאינו מעופץ ברב המקומות. וכן בכל קנפוניא וצרפת ובורגוניא לוהיר ואלימניא וברוב פרובינציא ובארץ ספרד ובשאר מקומות שאין מעבדין בעפצים כי אם בסיד ובצואת כלבים ובקלפים שלנו שהם לבנים, והלא אמ' כי בחסרון העפצים נקרא דפתרא ופסול לס"ת ומגלה לפי שנקראו ספר ודפתרא אין בו תורת ספר...".","125","","2976","True","True","False","","195","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43616","43612","ניסיתי לסייע בעדך - אתה מסרב","09/03/16 09:49","כט אדר א","תשע"ו","09:49","Almuaddib","האם שמת לבך לכך שבלאו הביא את המקור מול תרגומו, אך בסימן רפ"ט - ממנו אתה מצטט בקריאה שגויה - אין מקור ערבי?
אין מקור, משום שבלאו , וכדאי שתעיין בספרו, פשוט העתיק מתוך מהדורת פריימן את מה שהיה שם, כאשר אין בידינו - גם בידיו - את המקור לתשובות אלו, אלא רק מה שפריימן מצא לפניו כבר מתורגם.
לא בכדי, במהדורות מדוייקות, תשובות אלו כלל אינן מובאות. עיין עוד במהדורתו של בלאו, בהערתו לפני שהוא ממשיך לסימנים רפ"ו והלאה.
ניסיתי להפך בזכותך שאתה מתכוון לסימן אחר, אך
אבל גם את סימן רפ"ט, אתה מפסק לא נכונה, רק כדי לאנוס את מה שכתוב ולהבין ממנו כי הרק - משמעותו עיבוד בסיד.
לא זה מה שכתוב אפילו שם.
וכפי שהבאתי לפניך כמה דוגמאות - ויש עוד, אם תחפש תמצא בקלות - אצל הרמב"ם הרק הוא עיבוד חלקי, לא עיבוד בסיד, שהוא - גם לדבריך - עיבוד מלא לכל דבר ועניין.
עיין שוב בפירוש המשנה למסכת כלים, הרק מופיע שם כמה פעמים, עיי"ש ותרווה נחת גם אמת.","107","","2975","True","True","False","","169","82.81.160.69","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43617","43612","שים לב: אין בתשובות הגאונים מה שאתה טוען","09/03/16 09:58","כט אדר א","תשע"ו","09:58","Almuaddib","בתשובות הגאונים שהבאת לכאן, הרק אינו עיבוד בסיד, אלא בדיוק כפי שציטטתי מכמה מקומות ברמב"ם - עיבוד לא מלא.
קרא שוב את התשובות שאתה עצמך העלית לכאן, וראה מהו רק ומהו עיבוד בסיד.","107","","2975","True","True","False","","138","82.80.33.78","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43620","43616","האם למסקנה מדבריך אני יכול ללמוד ש'רק'","09/03/16 12:57","כט אדר א","תשע"ו","12:57","אשבח","הוא עיבוד חלקי בסיד אבל היה/יש גם עיבוד מלא סיד ?","507","","2975","True","True","False","","146","79.183.10.17","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43625","43617","רק להשלים","09/03/16 16:21","כט אדר א","תשע"ו","16:21","דוד כוכב","הר"ק הוא אכן עור המעובד בעיבוד חלקי, כי חסר העיבוד בעפצים המשלים את המלאכה, המנפח ומגמיש את העור ומשיר את השער. ובאין עפצים היו משתמשים בסיד המייבש ומכווץ, במקום לעבד. ואחרי הייבוש בסיד צריכים עדיין לגרד את העור הלא מוכן כדי להכשירו לכתיבה.
כשהרמב"ם מדבר על עיבוד בחומרים הדומים לעפצים הוא מתכוין לכאלו הפועלים פעולה כימית דומה - בתשובתו הוא מזכיר "אלקרץ". אין כוונתו לסיד העושה פעולה שונה ואף הפוכה - מייבש מכווץ ומקשה במקום לנפח לרכך ולייצב. השווה בין יריעות ס"ת אשכנזיים לרצועות תפילין.
הנה כאן עוד מאמר שביאר כדבריי בדברי הרמב"ם: "עור מעובד בסיד כידוע שמו רק". ע"ש שהאריך.
והנה מאמר נוסף הכותב: "מדברי רב נטורנאי גאון ורב האי גאון למדנו שה'רק' היה מעובד במלח ובסיד , ולמרות שהסיד מוסיף בתיקון העור על המלח, אפילו לכלל גדר קמיח לא בא, ועדיין קוראו חיפה".
והנה עוד כותב הטוען: "ר"ק שזה עור מעובד בסיד".
גם הרב הראשי של ב"ב פסק כך בדעת הרמב"ם.","125","","2975","True","True","False","","265","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43621","43620","לא.","09/03/16 13:07","כט אדר א","תשע"ו","13:07","Almuaddib","לפי הרמב"ם, רק הוא עור שעבר עיבוד חלקי, לא מלא, ועל כן אינו כשר כקלף.
הרמב"ם לא מזכיר סיד כלל בהקשר לעיבוד הרק.","107","","2975","True","True","False","","109","82.81.160.69","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43622","43621","הגם בלי קשר ל'רק' אין אצל הרמב"ם","09/03/16 13:15","כט אדר א","תשע"ו","13:15","אשבח","עיבוד בסיד כלל? ואם עיבדו את העור בסיד, להרמב"ם ס"ת פסול?
האם 'רק' היא מילה בערבית?","507","","2975","True","True","False","","172","37.26.147.232","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43623","43622","תשובות:","09/03/16 13:25","כט אדר א","תשע"ו","13:25","Almuaddib","1.
הרמב"ם מדבר על עיבוד בעפצים או בחומרים אחרים המביאים לאותה התוצאה. הוא לא מזכיר סיד במפורש, אלא במשתמע.
2.
הרמב"ם לא פוסל שימוש בקלף שעובד בסיד. הרי במפורש הוא פוסק "וכיוצא בו". שכך כתב הרמב"ם בנושא זה:
"שלושה עורות הן--גוויל, וקלף, ודוכסוסטוס. כיצד: לוקחין עור הבהמה או עור החיה, ומעבירין שיער ממנו תחילה; ואחר כך מולחין אותו במלח, ואחר כך מעבדין אותו בקמח; ואחר כך בעפצא וכיוצא בו, מדברים שמקבצין את העור ומחזקין אותו. וזה הוא הנקרא גוויל."
3.
רק זו מלה ערבית. בערבית קלאסית, משמעותה היא מצע לכתיבה, קלף או נייר - כך לפי המילונים לערבית קלאסית. המלה הקיימת בערבית מודרנית לנייר - ורקה (ورقة)- מגיעה מאותו המקור.
אצל קדמונינו שדיברו ערבית, מלה זו יוחדה לאותו העור שעובד בעיבוד שלא היה מספיק כדי להביאו לאיכות הנדרשת לכתיבת סת"ם - ועל כן פסלוהו מהיות קלף לצרכים אלו.","107","","2975","True","True","False","","185","82.81.160.69","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43624","43623","תודה רבה. החכמתני.","09/03/16 13:31","כט אדר א","תשע"ו","13:31","אשבח","","507","","2975","False","True","False","","153","79.183.10.17","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43627","43625","אין לך ולו מקור אחד! אחד!","09/03/16 18:41","כט אדר א","תשע"ו","18:41","Almuaddib","אפילו לא מקור אחד, מהרמב"ם או מהגאונים, המסביר רק כדבריך - כעור מעובד בסיד.
זה שאתה מסתמך על טועים אחרים, לא הופך את דבריך לפחות שגויים.
הבאת למכביר ציטוטים מהגאונים ומהרמב"ם - באף אחד מהם לא נכתב כפי שאתה מסיק מהם.
לצערי, עודך ניתלה בתורן הספינה ומחזיק בטעויותיך.","107","","2975","True","True","False","","178","77.127.67.147","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43628","43625","שים לב אחרי מי הינך הולך - ואחרי מי לא","09/03/16 18:52","כט אדר א","תשע"ו","18:52","Almuaddib","מחברי המאמרים, חולקים על מרן המחבר, וטוענים שהוא לא הבין את הרמב"ם נכונה. שלשיטתו - הרמב"ם התיר בסיד, ואילו הם טוענים שלא כך פסק הרמב"ם.
אתה סומך על המחברים דהיום, ואני קל לי להוכיח שמרן המחבר צדק בפשטות.
לך בכוחך זה.","107","","2975","True","True","False","","137","77.127.67.147","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43632","43627","כיון שחזרת לתורן,","09/03/16 22:18","כט אדר א","תשע"ו","22:18","דוד כוכב","הרי למדנו במסכתנו על רוחות הנושבות בבבל, ביניהן גם חזקות מאוד.
בבבל יש גם נהרות רחבים מאוד.
תורן ומפרש מאפשרים שייט מהיר בנהר וללא מאמץ.
אנשי בבל מכירים את טכנולוגיית המפרש, הן מהקיים במערב מקדמת דנא, והן מהמפרץ אצלם בארצם.
למרות כל האמור לעיל, אתה משוכנע ללא שום ראיה - היפך מהמומחה לבניית סירות עתיקות - שבגלל איזו סיבה עלומה, לא נבנו בבבל סירות מפרש וגם לא הורשו להכנס לפנים מהמפרץ. וזאת רק משום שידוע שבערוצי הנהרות הצרים היו להם סירות הנמשכות בחבל, ורק משום שטרם מצאת איזכור מפורש על מפרש בבבל לפנים מהמפרץ דוקא.
[תוספת עריכה:
ובמסכת בבא מציעא סט ע"ב:
"תנו רבנן: מפריז על שדהו ואינו חושש משום רבית, כיצד? השוכר את השדה מחבירו בעשרה כורים חטין לשנה, ואומר לו: תן לי מאתים זוז ואפרנסנה, ואני אעלה לך שנים עשר כורין לשנה - מותר. אבל אין מפריז לא על חנות ולא על ספינה. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: פעמים שמפריז על חנות לצור בה צורה, ספינה לעשות לה איסקריא. חנות לצור בה צורתא - דצבו בה אינשי, והוי אגרא טפי. ספינה לעשות לה איסקריא [=תורן], כיון דשפירא איסקריא טפי אגרא טפי".
המשמעות היא שרב נחמן ורבה בר אבוה הבבלים עוסקים בחנות ספינה ותורן המוכרים להם מהוויתם].
באשר לציטוטים מהגאונים והרמב"ם, כולנו מבינים שמפורש בהם בשונה ממה שאתה טוען. ואלו תשובות שלא היו בפני הב"י.
ואחזור רק על קטע מציטוט הראב"ן דלעיל:
"על מה הם סומכים בכל הגלות לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות ומגלה בעבוד שאינו מעופץ ברב המקומות. וכן בכל קנפוניא וצרפת ובורגוניא לוהיר ואלימניא וברוב פרובינציא ובארץ ספרד ובשאר מקומות שאין מעבדין בעפצים כי אם בסיד".
קרי: אותם עורות בכל הגלות שלא היו מעופצים - היו מעובדים בסיד.","125","","2975","True","True","False","","230","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43642","43634","פתרון זה אינו מספיק","10/03/16 15:06","ל אדר א","תשע"ו","15:06","דוד כוכב","'קלף' רגיל שהוסיפו עליו עפצים אינו הופך לקלף עפוץ אמיתי כטענת בעל המאמר, כי קלף עפוץ אמיתי הוא האפידרמיס הדק, ואילו ה'קלף' הרגיל כמעט כולו דרמיס, שהוא הדוכסוסטוס.","125","","2974","True","True","False","","205","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43643","43642","טענת המחבר?! לא נראה לי שכתב כזאת!","10/03/16 15:31","ל אדר א","תשע"ו","15:31","אשבח","אודה לו אם יצטט כאן שנאמר במאמר " 'קלף' רגיל שהוסיפו עליו עפצים ".
קראתי הבוקר את המאמר מילה במילה ובעיון, וגם עכשיו חיפשתי במאמר ולא מצאתי מה שכתבת.
אגב, בדקתי באינטרנט על מחבר המאמר הרב יהודה שרז - למדתי שהוא יודע יותר מאיתנו - והרבה.","507","","2974","True","True","False","","267","79.183.10.17","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43654","43643","כוונתי לדברים שציטטת מהסיכום","10/03/16 23:28","ל אדר א","תשע"ו","23:28","דוד כוכב","","125","","2974","False","True","False","","138","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43655","43654","לא נכון! קרא שוב את הציטוט (לפחות)","11/03/16 00:16","א אדר ב","תשע"ו","00:16","אשבח","מחבר המאמר הרב שרז מומחה ענק בתחום עיבוד העורות לכתיבת סת"ם וכשהוא כותב: "... שכיון שהיום מעבדים העור בסיד כדעת ר"ת, אם נוסיף שלב נוסף של עיבוד בעפצים כדעת הגאונים והרמב"ם– יהיה בידינו קלף כשר אליבא דכו"ע...",
ואילו אתה כותב והופך דבריו ל "'קלף' רגיל שהוסיפו עליו עפצים..."
זוהי אי-הבנה יסודית ומשמעותית - ובעזרת צבעי ההדגשה, שבאים בהתאמה, תוכל לראות שאין בדבריך כדי לטעון נגד המחבר.","507","","2973","True","True","False","","186","79.183.10.17","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43657","43655","היינו הך","11/03/16 05:41","א אדר ב","תשע"ו","05:41","דוד כוכב","את מה שהוא כתב: "היום מעבדים העור בסיד" כיניתי קלף רגיל.
הוא הציע: "נוסיף שלב נוסף של עיבוד בעפצים", את זאת הזכרתי במילים: "הוסיפו עליו עפצים".
והסברתי שהבעיה אינה רק בהמצאות עיבוד בעפצים כן או לא. הבעיה רחבה יותר. אם העיבוד נעשה באופן נכון מההתחלה מתאפשרת חלוקת העור לחלקיו הטבעיים - לקלף הדק ולדוכסוסטוס. ואילו תחילת העיבוד בסיד גורם לשלש בעיות: א. הוא מכווץ את העור כך שה'קלף' האמיתי המיועד לתפילין נעשה דק מדאי ואינו ראוי לכלום. ב. הקלף נדבק לגמרי לשאר וכבר לא ניתן להפריד אותו מהשאר. ג. מוכרחים לבצע גירוד שאינו מותיר את הקלף המקורי שלם.
דברים אלו מתבארים באריכות רבה מתוך הספר גויל וקלף שמובאים בו הערות רבות גם ממני.","125","","2973","True","True","False","","163","95.86.117.154","0","43502","גיטין|עט ע"א",""),new Message("43659","43657","אם אינך טועה-אי אפשר לסמוך על ספר זה","11/03/16 09:06","א אדר ב","תשע"ו","09:06","Almuaddib","אתה מצטט כאן מהספר "גוויל וקלף", והרי כמה וכמה טעויות בסיסיות שבדבריך - אתה תולה בספר זה.
אם אינך טועה בציטוטיך, יש לחשוש שמא זהו ספר שכתבו מי שאינו בקי במה שהוא כותב אודותיו, ושמא שתית מן המים הרעים.
מצד שני, יש להפך בזכותו של המחבר שאולי הטעויות שלך, שהרי כבר ייחסת פעמים רבות - גם בדיון הזה - דברים מסויימים למקורות, שאין בהם את שאתה מייחס להם; מהרמב"ם ועד הגאונים.
לבי שואלני: שמא "גוויל וקלף" הוא ספר שכתבו מין?","107","","2973","True","True","False","","180","87.71.108.124","0","43502","גיטין|עט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);