var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42197;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42197","0","מתי חי יש&quot;ו הנוצרי?","10/12/15 14:17","כח כסלו","תשע&quot;ו","14:17","שיננא","ר' יהושע בן פרחיה אזל ערק לאלכסנדריא של מצרים כי הוה שלמא שלח ליה שמעון בן שטח מני ירושלים עיר הקודש לך אלכסנדריא של מצרים אחותי בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה אמר ש''מ הוה ליה שלמא כי אתא אקלע לההוא אושפיזא קם קמייהו ביקרא שפיר עבדי ליה יקרא טובא יתיב וקא משתבח כמה נאה אכסניא זו א''ל אחד מתלמידיו רבי עיניה טרוטות א''ל רשע בכך אתה עוסק אפיק ארבע מאה שפורי ושמתיה כל יומא אתא לקמיה ולא קבליה יומא חד הוה קרי קרית שמע אתא לקמיה הוה בדעתיה לקבוליה אחוי ליה בידיה סבר מדחא דחי ליה אזל זקף לבינתא פלחא אמר ליה חזור בך א''ל כך מקובלני ממך כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה דאמר מר כישף והסית והדיח והחטיא את ישראל <br /><br />בגרסאות הלא מצונזרות מופיע כך:<br /><br />במקום: א&quot;ל אחד מתלמידיו - מופיע: א&quot;ל ישו הנוצרי<br /><br />במקום: דאמר מר כישף... - מופיע: דאמר מר ישו הנוצרי כישף...<br /><br /><br />לאור זאת, יוצא שישו הנוצרי חי בתקופת ר' יהושע בן פרחיה.<br /><br />ר' יהושע בן פרחיה היה הזוג השני מבין 5 הזוגות, שזה מעל 100 שנה לפני 0 לספירת הנוצרים (שזה בערך התאריך של לידת ישו!).<br /><br />כיצד יש ליישב קושי זה?","146","","3061","True","True","False","","1836","84.94.81.172","0","0","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42199","42197","תוספות הרא&quot;ש הוכיח שהיו שני ישו הנוצרי","10/12/15 14:31","כח כסלו","תשע&quot;ו","14:31","דוד כוכב","מכל מקום חשבון הנוצרים אינו מדויק.","125","","3061","True","True","False","","267","213.151.51.194","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42212","42197","נחלקו הדעות","11/12/15 08:26","כט כסלו","תשע&quot;ו","08:26","הראל","רבי יצחק אברבנאל (בפירוש לספר דניאל, מעיני הישועה, המעין העשירי, תמר ח):<br />...אמרו שישוע הנצרי מת מ&quot;ב שנה קודם חרבן הבית...<br />אפשר לומר שהאמונה ההיא נעשתה לדעת, כדי להוכיח שבעון הריגת ישוע הנצרי חרב הבית, אמרו שתלייתו סמוך לחובן הבית.<br /> <br />רבי יצחק פרופיט דוראן (ספר מעשה אפוד-כלימת הגוים פרק יא סימן ג):<br />...המטעים אמרו כי סביב ארבעים שנה לפני החרבן (ג, תשפ&quot;ח) נתלה ישו, וכי בסבת העון ההוא חרבו הבית והעיר... ותיכף אחר תלייתו התחילו להיראות אותות החרבן.<br /><br />שו&quot;ת יביע אומר (חלק ג - יו&quot;ד סימן ט ד&quot;ה (א) בטרם):<br />(...) אין הדבר ברור כלל שמנין הנוצרים הוא ללידת ישוע הנוצרי יש&quot;ו. שהרי לפי מ&quot;ש רז&quot;ל בסוטה (מז) ובסנהדרין (קז:), יש&quot;ו היה חי בזמנו של יהושע בן פרחיה, אשר דחאו בשתי ידים (...) ותלמידי יהושע בן פרחיה הם יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח. ותלמידיהם שמעיה ואבטליון. ותלמידיהם הלל ושמאי (פ&quot;ק דאבות וחגיגה טז) והלל נהג נשיאותו לפני חורבן הבית ק' שנה (...) נמצא שהרבה שנים לפני תחלת מספרם כבר מת יש&quot;ו. <br />וכ&quot;כ הראב&quot;ד בס' הקבלה (עמוד נג) וז&quot;ל, כותבי זכרונות ישראל אומרים שיהושע בן פרחיה הוא רבו של ישו הנוצרי, וא&quot;כ הוא בימי ינאי המלך היה. וכותבי זכרונות אוה&quot;ע אומרים כי בימי הורדוס נולד ובימי ארקילוס בנו נתלה. ומחלוקת גדולה היא, שהפרש גדול יש ביניהם יותר ממאה ועשר שנים (...) וכ&quot;כ בס' האשכול (עמוד יח) שאותו האיש יש&quot;ו נצלב קל&quot;ה שנה קודם החרבן. ע&quot;ש. <br />ובס' סדר הדורות (ג&quot;א תק&quot;ס) העתיק ד' היוחסין שיש&quot;ו נולד אז בימי יהושע בן פרחיה כי היה תלמידו, וסיים, ובשלשלת הקבלה כ' שאין זה ישוע הנוצרי שהיה בזמן ב&quot;ש וב&quot;ה כמו ע' שנה קודם החרבן. וכ' בס' נצחון ששנים היו, ואותו שמאמינים בו עמי אירופה היה בימי הלל. עכת&quot;ד. אולם מדברי הראב&quot;ד האשכול מוכח להדיא שאחד היה ומחלוקת היא בין חכמי ישראל לחכמי אוה&quot;ע. ודלא כמ&quot;ש ג&quot;כ הגאון יעב&quot;ץ בהגהותיו לע&quot;ז (יז) דתרי הוו.","46","","3060","True","True","False","","493","84.94.81.172","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42207","42199","גם כך וגם כך קשה איך יכול להיות","11/12/15 00:27","כט כסלו","תשע&quot;ו","00:27","אשבח","שר' יהושע בן פרחיה שאמר ״והוי דן את כל <b>האדם </b>לכף זכות״ דחה בשתי ידיו לתלמיד זה?<br /><br />(שאלתי היא על פי המלמדים שלא היה זה יש&quot;ו)","507","","3060","True","True","False","","244","79.181.190.141","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42208","42207","אדרבה","11/12/15 00:33","כט כסלו","תשע&quot;ו","00:33","דוד כוכב","דרך החכמים היתה לעסוק דוקא בענינים שהיה עליהם להתחזק בהם.<br />כגון במסכת אבות פרק א משנה טו: שַׁמַּאי אוֹמֵר... וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.<br /><br />וראה עוד <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=6808'>בקישור זה</a>,<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=30910'>ובקישור הזה</a>.","125","","3060","True","True","False","","180","213.151.51.194","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42210","42207","הוספתי דוגמה זו","11/12/15 00:53","כט כסלו","תשע&quot;ו","00:53","דוד כוכב","במאמר שבקישור התחתון דלעיל, יישר כח.","125","","3060","True","True","False","","172","213.151.51.194","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42225","42207","הנהגתו של הלל הזקן בנושא","13/12/15 12:33","א טבת","תשע&quot;ו","12:33","אבי גרינבלט","וההקשר לימינו אנו.<br />מומלץ לצפיה החל מ 02:15 עד 21:00 (בערך).<br />אם מישהו צריך עוד חיזוקים על גדולתו של הרב יצחק זילברשטיין שליט&quot;א ......<br /><br /><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b> (קישור ליוטיוב)<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.youtube.com/watch?v=BWiy4PMWUGA'>&quot;...ימין מקרבת...&quot;</a>","539","","3058","True","True","False","","156","81.218.132.64","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42759","42208","הצעה נוספת לדברי ר' אליעזר","14/01/16 11:49","ד שבט","תשע&quot;ו","11:49","אשרי האיש","בהקשר לקטע מהגמ' שהובא בקישור, העוסק בפטירתו של ר' אליעזר. ישנו קטע מקביל בזוהר בראשית, פרשת וירא (צ&quot;ח ע&quot;ב) וגם שם מסופר שר' אליעזר קילל את החכמים על כך שלא באו לשמש אותו וגם את דבריו  לר' עקיבא וכך נאמר:<br />&quot;תנו רבנן כשחלה רבי אליעזר הגדול, ההוא יומא ערב שבת הוה, ואותיב לימיניה הורקנוס בריה והוה מגלי ליה עמיקתא ומסתרתא .....עד דהוו יתבי עאלו חכימי דרא למבקר ליה, אוליט להו על דלא אתו לשמשא ליה דתנינן גדולה שימושה יותר מלימודה, עד דאתא רבי עקיבא, אמר ליה עקיבא עקיבא למה לא אתית לשמשא לי.אמר ליה רבי לא הוה לי פנאי. ארתח אמר אתמהה עלך אי תמות מיתת עצמך. לטיה דיהא קשה מכלהון מיתתיה&quot;.<br />בספר הלימוד היומי בזוהר שפירש הרב בניהו שמואלי שליט&quot;א, בלימוד ליום טז כסלו התשע&quot;ד, העוסק בקטע האמור, פירש הרב, שמה שאמר רבי אליעזר לרבי עקיבא זה משום שנשמתו של רבי עקיבא הייתה גבוהה מאד ואם היה בא ללמוד מרבי אליעזר את סודות התורה- כפי שמוכח בהדיא בהמשך, שלימד אותו  מעשה מרכבה ואח&quot;כ  שלוש מאות הלכות בדיני בהרת העזה ורי&quot;ו טעמים על פסוקי שיר השירים- אזי היה יכול על ידי זה לבטל הרבה גזרות מן העולם בלימודו ואפילו מיתת עשרה הרוגי מלוכה. כלומר, שמה שאמר רבי אליעזר שלא ימות מיתה טבעית, אין הכוונה שהוא קילל אותו שכך יהיה, כפשט המילים, אלא זה היה הסבר למה שיקרה, שכיוון ולא בא ללמוד ממנו, אזי גזרת עשרת הרוגי מלוכה לא התבטלה ולכן הוא לא ימות מיתה טבעית.","358","","3026","True","True","False","","140","147.237.70.107","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42214","42212","השלמות","11/12/15 09:22","כט כסלו","תשע&quot;ו","09:22","דוד כוכב","מ&quot;ש ביב&quot;ע בשם הגאון יעב&quot;ץ בהגהותיו לע&quot;ז (יז) דתרי הוו, כך גם משמעות תוספות הרא&quot;ש כאן, מסכת סוטה דף מז ע&quot;א:<br />&quot;כדאמרינן ישו הנוצרי כישף והדיח והסית את ישראל. אין זה ישו הנוצרי האמור בסנהדרין פ' נגמר הדין שתלאוהו בערב הפסח שאותו היה בימי הילני המלכה סמוך לחורבן הבית ויהושע בן פרחיה היה מדורות הראשונים סמוך לבנין הבית קודם לשמעון בן שטח שהיה בימי ינאי המלך&quot;.<br /><br />ודומה לזה הביא תוספות הרא&quot;ש במסכת שבת דף קד ע&quot;ב:<br />&quot;בן סטרא, אומר ר&quot;ת כל האומר בן סטרא יש&quot;ו הנוצרי אינו אלא טועה דהא פפוס בן יהודה בימי ר' עקיבא היה כדמוכח בפרק בתרא דברכות ויש&quot;ו היה בימי ר' יהושע בן פרחיה כדאיתא בפרק בתרא דסוטה (מ&quot;ז א') ולא כר' יהושע בן פרחיה שדחאו ליש&quot;ו בשתי ידיו ור' יהושע בן פרחיה קדים לי' טובא לר' עקיבא&quot;.<br /><br /><br />שתי המובאות למעלה רק הביאו את דבריהם הדחויים של הנוצרים - שמת כ30 שנה אחר הספירה.<br />על מקור חשבון הספירה המוטעה המקובל בידיהם, <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%95#.D7.AA.D7.90.D7.A8.D7.99.D7.9A_.D7.94.D7.9C.D7.99.D7.93.D7.94'>בויקיפדיה</a>.","125","","3060","True","True","False","","288","213.151.51.194","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42218","42214","עוד סתירות","13/12/15 01:14","א טבת","תשע&quot;ו","01:14","איתן","אגב, בסנהדרין פ' נגמר הדין יש כמה סתירות לדברי הנוצרים:<br />א - הגמרא מספרת כי נסקל ונתלה בערב הפסח ע&quot;י בית הדין, לדבריהם סעד אותו האיש את סעודת הפסח (&quot;הסעודה האחרונה&quot;) ורק לאחר מכן נצלב ע&quot;י הרומאים.<br />אם כי ייתכן לומר שנשפט ע&quot;י הסנהדרין אך גזר דינו בוצע ע&quot;י הרומאים.<br />ב - בגמרא מצוטטים חמשת תלמידיו והדברים שאמרו לפני מותם, במסורות הנוצריות לא מוכרים התלמידים האלו, או היגדים מסוג זה שאמרו, וגם לא מוזכר שהומתו גם הם.","123","","3058","True","True","False","","288","213.151.62.134","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42221","42218","היכן מערת המכפלה","13/12/15 05:38","א טבת","תשע&quot;ו","05:38","הודו_כי_טוב","לפי <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.youtube.com/watch?v=ZojbC9Y42nw'>העימות</a> של הרב מזרחי עם הכומר הרב מזרחי מקשה שאלה זול לכומר<br />שכלל לא ידע שרשום אצלם ב&quot;חדשה&quot; שלהם שזה בשכם.<br />כך שאם זה אכן רשום כך איך אפשר לייחס לכתובים שלהם כראיות היסטוריות<br />בעלות פלוגתא לנו","207","","3058","True","True","False","","289","109.65.38.47","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42229","42221","הודו כי טוב, נא כמה הבהרות","13/12/15 19:21","א טבת","תשע&quot;ו","19:21","איתן","לא צפיתי בסרט ביו-טיוב (ארוך מדאי), גם אינני יודע מי הוא הרב מזרחי שליט&quot;א, אבקש שיחכימונו,<br />על כל פנים אי אפשר להביא ראיה מכומר מזדמן שאולי באמת לא יודע. זה לא מוכיח דבר על הכתבים עצמם.<br /><br />בנוסף, אני תמה על הציטוט מפי הרב מזרחי. כיון שגם הנוצרים ניסו לאחוז במערת המכפלה שבחברון. אמנם באופן כללי ניתן לומר כי עולי רגל נוצרים לא הגיעו לחברון, ייתכן שבשל הריחוק והאוכלוסייה העוינת, אבל כשיכלו - אחזו בה אף הם. בתקופה הביזנטית נבנתה כנסיה מעל מערת המכפלה וכונתה &quot;סנט אברהמיוס&quot;, והצלבנים כבשו את המקום ובנוהו מחדש.<br />את זאת למדתי מהספר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=95063155'>&quot;מערת המכפלה&quot; של אלי שילר</a>, הוצאת ספרים אריאל תשל&quot;ט 1979. ההתייחסות לנוצרים - בפרק יא.3, ראה תמצית מהקטע <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=95063155&nTocEntryID=95064020'>בקישור זה</a>.<br /><br />לא עוד, במעט שחיפשתי לא מצאתי שיש בנצרות אמירה שהאבות נקברו בשכם. כך שאשמח להבהרות.","123","","3058","True","True","False","","418","213.151.62.134","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42239","42225","יפה","13/12/15 22:18","א טבת","תשע&quot;ו","22:18","ללמוד וללמד","","361","","3058","False","True","False","","85","24.189.74.100","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42231","42229","מחילה מהשם וחברי הפורום","13/12/15 21:00","א טבת","תשע&quot;ו","21:00","הודו_כי_טוב","לבקשת הגולש<br />הנה הציטוט מעבר לאופל<br />פסוק    <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://jer-31.com/Delitzsch/Acts/Acts07.htm'>17</a><br />והרב מזרחי לא אמר שהנוצרים חושבים שזה בשכם<br />הוא אומר שבכתבי הנוצרים רשום שזה בשכם<br />גם הכומר ההוא אמר שזה בחברון<br /><br />הרב מזרחי הוא רב בארצות הברית מקיים סמינרים  לחזרה בתשובה","207","","3058","True","True","False","","289","109.65.38.47","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42232","42229","אוהל יצחק","13/12/15 21:18","א טבת","תשע&quot;ו","21:18","דוד כוכב","המבנה של אהל יצחק נבנה ככנסיה - הוא האולם שבו הציונים של יצחק ורבקה.  מהחצר רואים את עיגול האין-סוף סמוך לקצה הגג הנטוי.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/multi/meaara/26.htm'>צילום</a>.","125","","3058","True","True","False","","194","213.151.51.194","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42233","42231","חבל להביא את זה","13/12/15 21:27","א טבת","תשע&quot;ו","21:27","דוד כוכב","ב&quot;פסוק&quot; שהבאת יש גם סתירה בגירסותיהם מי קנה את שכם - אברהם או אברהם ויעקב. ההעתקות האלו מהתנ&quot;ך אינן נכונות.","125","","3058","True","True","False","","184","213.151.51.194","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42236","42233","ביקשו ממני הבהרות וזה לא מהתנ&quot;ך","13/12/15 21:47","א טבת","תשע&quot;ו","21:47","הודו_כי_טוב","ברור שיש סתירות בגרסותיהם זה מה שכתבתי  מלכתחילה<br />שאי אפשר לקיים מול הכתבים שלהם דיון היסטורי מדעי כי<br />הם לא מדייקים בכתיבתם","207","","3058","True","True","False","","270","109.65.38.47","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א",""),new Message("42238","42236","אכן, והתוספת שלי היא:","13/12/15 21:59","א טבת","תשע&quot;ו","21:59","דוד כוכב","שלגבי שאלתך אודות חברון או שכם - הרי שהם להדיא בילבלו בין קנין אברהם בחברון וחלקת הקבר שם, לבין קנין יעקב בשכם וחלקת הקבר שם.<br /><br />הציטוטים שלהם שם הם כן העתקות מהתנ&quot;ך.","125","","3058","True","True","False","","203","213.151.51.194","0","42197","סוטה|מז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);