var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42122;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","34")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42122","0","9 הערות לדף מא","07/12/15 01:36","כה כסלו","תשע&quot;ו","01:36","המכריע","מא.<br /><br />א. <b>וליכרכיה לספר כו',</b> לפי שאין גוללין ס&quot;ת בציבור. לכאורה נראה משינוי הלשון שזה אינו ענין לסוגיא הקודמת. אמנם לפי התוכן היינו הך, דזה הוא ממש הדין שאין מדלגין בתורה בכדי שיפסיק אפילו באותו ענין, וכך באמת פירש&quot;י במתני'. ויל&quot;ע.<br /><br />ב. <b>ר&quot;ח טבת שחל להיות בשבת</b>. חביב לן, שנלמד בדף היומי בליל א' דחנוכה, (ולהמקדימים עכ&quot;פ בערב חנוכה) והשנה אף יוצא קביעות זו.<br /><br />ובסמוך אפשר למצוא רמז לבית חשמונאי בהזכרת אגריפס ודמעותיו.<br /><br />ג. <b>והשאר תפילה</b>. לפירש&quot;י שהוא ברכה נוספת, א&quot;כ נמצאו ט' ברכות ולא שמונה. <br /><br />ד.<b> כל אחד מביא ס&quot;ת מבית וקורא בו וכו</b>'. הא דלהראות חזותו נראה קצת זר, שיתקנו חכמים ויעודדו להתגאות כל אחד בספרו. ואפשר דיש בזה ענין של מפרסמין עושי מצוה שיש בזה חיזוק לאחרים, (כמדו' שיש בזה בשו&quot;ת הרשב&quot;א, ועי' מ&quot;ב סימן א' בענין לעשות בפני אחרים כשהשעה צריכה לכך).<br /> ועדיין צ&quot;ב מה היו קוראין בה כל אחד לעצמו.<br /><br />ה. <b>ופרשת המלך</b>. בתחילת דברי רש&quot;י נראה שגרס במתני' פרשת המלך אחר ברכות וקללות, אמנם שוב פירש כגירסתינו ויל&quot;ע. ומסתבר שבתחילת דבריו יש למחוק תיבות ברכות וקללות וא&quot;ש.<br /><br />מש&quot;כ רש&quot;י דאין למלך תורגמן, לא עיינתי בתוי&quot;ט שציין המסוה&quot;ש, אבל בפשוטו צ&quot;ב דאדרבא משום הכי שאין תורגמן זה רק חמיר טפי.<br /><br />עוד הערה בענין זה. איך מקיימים מה שאמרו לעיל דבכל אופן אין לגלול מסופו לתחילתו., וכאן חוזרים מכי תכלה לפרשת המלך.<br /><br />מא:<br /><br />ו<b>. מלך שמחל על כבודו וכו'</b>. לכאורה מוכח מכאן דגם מלך שנתמנה שלא כדין, לשיטת תוס', מ&quot;מ אף שעברו על דיני המינוי, אין זה מעכב בחלות דין מלך שבו, וחייבים לקיים בו דיני אימה וכדומה. ויל&quot;ע בזה.<br /><br />ז.<b> מותר להחניף לרשעים וכו'.</b> כל הני תנאי ואמוראי דלעיל ודלהלן פליגי עליו. לכאורה תינח ראייתו מיעקב כבר נדחה בהא דלוי וכדלהלן, אבל איך יפרנסו החולקים האי קרא שמביא דלא ייקרא וגו'. ולכאורה צ&quot;ל דסבירא לן דאף דאסור מ&quot;מ המציאות שכך נעשה, ובא המקרא לומר דלעתיד לבוא כבר לא ייעשה כן.<br /><br />ח. <b>אפילו עוברין מקללין</b>. קצ&quot;ב מה הרבותא המיוחדת בכך. ואפשר דהכוונה דאף שאינם עדיין חלק מהמציאות ואינם מתערבים כל כך בנעשה כאן, מ&quot;מ נגד עוולה זו אינם דוממים. וזה מצביע על גודל העוול.<br /><br />ט. <b>כל המחניף.</b> בתוס' טרחו להוכיח דבמקום סכנה שרי. וקצ&quot;ב מאי ס&quot;ד דאיסור חנופה מחייב מסירות נפש כג' חמורות. ויל&quot;ע.","199","","3067","True","True","False","","1131","95.86.64.165","0","0","סוטה|מא ע&quot;א",""),new Message("42126","42122","מעט הערות להערות","07/12/15 11:11","כה כסלו","תשע&quot;ו","11:11","כדי","א. כבר העיר בזה הרש&quot;ש ע&quot;ש.<br /><br />ד. אכן נראה שזה נוגע לתשובת הרשב&quot;א. ועיין במה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=17434'>שכתבתי כאן</a>. וראה גם בדיון הקצרצר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=20822'>בקישור הזה</a>.<br />- ואגב מלשון רש&quot;י כאן יש קצת סיוע למ&quot;ש האבני נזר (או&quot;ח סי' תלג) שאין דין ואנוהו אא&quot;כ הנוי ניכר וחיצוני.<br /><br />ה. גם כאן העיר הרש&quot;ש שכנראה לרש&quot;י הייתה גירסה אחרת במשנה שהקדימה ברכות וקללות לפני פרשת המלך. אך לא הבנתי מ&quot;ש ששוב פירש כגירסתינו. שהרי פירשם כסדר הזה: שמע, והיה אם שמוע, ברכות וקללות, עשר תעשר, כי תכלה לעשר, פרשת המלך. נמצא שגם בפרטן של דברים ברכות וקללות לפני פרשת המלך. ואע&quot;פ שבפירוט הקדים ברכות וקללות אפילו למעשר, זה אגב אורחא דעניינם של שמע והיה אם שמוע.<br /><br />-  המהרש&quot;א באמת הסביר שכאשר אין מתורגמן לא חלים הדינים דלעיל, והעיר הרש&quot;ש שזה חידוש שלא השמיעוהו הפוסקים. ואע&quot;פ שבאמת איפכא מסתברא, נראה לתת קצת טעם שהרי א&quot;א לומר שלא יהיה אפשר לגלול כלל שזה דבר שכמעט לא ניתן, ועל כן כשיש מתורגמן, אפשר לתת שיעור לגלילה כשיעור התרגום, אך כשאין, מכיוון שלא ניתן לתת שיעור, אפשר לגלול אפילו יותר מכדי התרגום אילו היה.<br /><br />ט. כבר העירו בזה האחרונים. יש שפירשו שכאן מדובר בסוג חנופה כגון שאומר לרשע שמעשיו הרעים הם כד&quot;ת, ובזה נראה ככופר בתורת משה, ואעפ&quot;כ מותר במקום סכנה. ויש שהסבירו שכוונתם אף לחשש רחוק של סכנה שדוחה איסור חנופה.","249","","3067","True","True","False","","335","109.66.205.185","0","42122","סוטה|מא ע&quot;א",""),new Message("42128","42126","יישר כח גדול","07/12/15 14:14","כה כסלו","תשע&quot;ו","14:14","המכריע","הכל הועתק למחברתי.<br /><br />הקישורים באות ד הפעימו אותי. ולא ב&quot;כדי&quot; אמרו ברוך שמסר עולמו לשומרים.","199","","3067","True","True","False","","300","95.86.127.30","0","42122","סוטה|מא ע&quot;א",""),new Message("42157","42128","להערה ו' - האם יש דין אימה במלכי בית חשמ","08/12/15 20:13","כו כסלו","תשע&quot;ו","20:13","איתן","אופן מינוי מלך מפורש ברמב&quot;ם הלכות מלכים  פרק א' ויש בו תנאים רבים: ע&quot;פ ב&quot;ד הגדול וע&quot;פ נביא, &quot;מקרב אחיך&quot; ולא מקהל גרים, ועוד. ראה פרוט להלן בנספח א', והתנאי האחרון - שיהיה מבית דוד.<br />ואף על פי כן כתב שם הרמב&quot;ם, בהלכה ח', שגם מלך שהעמידו נביא משאר השבטים, והיה אותו המלך הולך בדרכי התורה והמצוות ונלחם מלחמות ה' - הרי זה מלך וכל מצוות המלכות עליו. אלא שתפסוק המלכות מביתו ותחזור לבית דוד.<br />ולמרות זאת - בהלכות חנוכה הרמב&quot;ם מתייחס למלכי חשמונאי כאל &quot;מלכות&quot;, ללא שום הסתייגות, וכסיבה עיקרית לקביעת חג החנוכה בהלל והודאה. למרות שלא היה שם נביא, ולא כולם היו יראי שמים, והיתה בהם מלכה.<br /><b>ומזה נראה פשוט </b>שכל שלטון שעומד, וממלא תפקידי המלכות והשלטון (ראה פרוט להלן נספח ב') - נוהגים בו דיני מלך.<br />ויש בזה שני חלקים:<br /><u>האחד</u> - לענין דיני גזילה, להלן מקצתם:<br /> - אם כרת אילנות של אדם פרטי ועשה מהם גשר - מותר לעבור עליו.<br /> - אם לקח בתים או קרקע של אדם פרטי ועשה מהם דרך - מותר לעבור בה.<br /> - חובה לשלם את מיסיו ומי שאינו משלם - הרי זה גוזל מנת המלך.<br />- חובה לקיים את חוקיו (כמובן שאין למלכות סמכות לחוקק חוקים נגד התורה, ויש עוד פרטים בכל הנ&quot;ל, אבל אי אפשר להיכנס במסגרת זו ליותר פרטים)<br />ואגב פשוט שכל זה שייך גם בדורותינו שלנו. וכמו שלא שמענו מי שנמנע מעבור בדרכים מסויימות בגלל חשש גזל בהפקעת אותה הדרך מבעליה - כך גם חובה לשלם מיסים ולשמור את החוקים. <br />(ומה שיש מתבססים על הר&quot;ן בנדרים - השו&quot;ע לא פסק אותו).<br />אלו הם העיקריים, השאר עיינו פרק ה' מהלכות גזילה.  <br /><u>החלק השני</u> הוא לענין הדינים האישיים שיש במלך, המפורטים ברמב&quot;ם בפרק ב', הכבוד הגדול שנוהגים בו: אין יושבים על כסאו ואין משתמשים בשרביטו ואשתו אינה נבעלת לאחר ואין רואים אותו כשהוא ערום וכו' וכו'. <br />ובכן, מסתבר שכל זה שייך בשלטון של בית מלוכה שעומד לדורות. אבל בשלטון כפי שאנו מכירים היום, שראשי מדינה נבחרים לתקופות קצובות - מסתבר שכל זה לא שייך. חוץ מפרט אחד &quot;שתהא אימתו עליך&quot; ובגלל הענין של מוראה של מלכות, שבלעדיו איש את רעהו חיים בלעו.<br /><br /><b>ולסיכום: מסתבר שגם במלכי בית חשמונאי חל הדין &quot;שתהא אימתו עליך&quot;.  </b><br /><br /><br /><br /><u>נספח א' - תנאי מינוי מלך לפי הרמב&quot;ם</u><br />- צריך להיות ע&quot;פ ב&quot;ד הגדול של שבעים זקנים, וע&quot;פ נביא.<br />- ושיהיה &quot;מקרב אחיך&quot;: שלא יהיה מקהל גרים, אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל. וכן בכל שררות שבישראל.<br />- &quot;מלך&quot; ולא מלכה: אין מעמידים אשה במלכות. וכן בכל שררות שבישראל.<br />- שלא יהיה מאומנויות שהעם מזלזלים בהם, (גרע, בלן, ספר, בורסי), אפילו עשה בהן רק יום אחד -  נפסל.<br />- המלכות ירושה לבניו, וכל הקודם בנחלה קודם בירושת המלוכה, ובלבד שיהיה ממלא מקום אבותיו ביראה ובחכמה. וכן בכל שררות שבישראל לא ממנים מי שאין בו יראת שמים.<br />- אחרי שנבחר דוד - זכה במלכות לו ולזרעו.<br /><br /><u>נספח ב' - תפקידי המלך </u><br />&quot;אין מעמידים מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות&quot; (סוף פרק ד'). זה מתחלק לשניים:<br />- חובותיו ותפקידיו כלפי פנים - &quot;לעשות משפט&quot; מערכת שלטונית מסודרת, בראש ובראשונה משטרה ומשפט, &quot;שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו&quot;,<br />ואח&quot;כ - שאר התפקידים, חינוך בריאות תחבורה וכו'.<br />-  חובותיו ותפקידיו כלפי חוץ &quot;לעשות מלחמות&quot;, להגן על אזרחי המדינה מאויביהם, לא רק במגננה אלא גם במתקפה.<br />ורשות יש למלך גם להגדיל את תחומי ממלכתו (מלחמות רשות)","123","","3066","True","True","False","","211","95.86.109.109","0","42122","סוטה|מא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);