var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38638;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","54"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","36"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38638","0","מה עם מי שמקדש בשטר?","31/01/15 21:20","יא שבט","תשע&quot;ה","21:20","שאינו יודע לשאול","<span class='darkYellow'><b>הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו בו שלא כהוגן ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה <br />אמר ליה רבינא לרב אשי תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מאי <br />שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות</b></span> <br /><br />מדוע אין התייחסות בשאלת רבינא למי שמקדש בשטר? <br />ומה באמת הטעם במקרה זה שיש אפשרות לחכמים להפקיע קידושין?","48","","3394","True","True","False","","878","87.69.10.15","0","0","יבמות|קי ע&quot;א",""),new Message("38639","38638","הפקר בי&quot;ד הפקר","01/02/15 01:11","יב שבט","תשע&quot;ה","01:11","זילבר פדואל","מכח הטעם שיכולים חכמים להפקיע קידושי הכסף - <br />מפקיעים את בעלותו על השטר ולא נתן לה דבר","504","","3393","True","True","False","","168","79.183.179.143","0","38638","יבמות|קי ע&quot;א",""),new Message("38645","38638","תודה למשיבים אך אני מחפש","01/02/15 11:21","יב שבט","תשע&quot;ה","11:21","שאינו יודע לשאול","מישהו מהראשונים/אחרונים ששאל והתייחס.<br />(לגבי הסברות שלכם - אפשר להתווכח לכאן ולכאן וחשבתי על זה לפני כן, אך אני מחפש מקור סמכותי יותר... ותמוה מאוד בעיני שהמפרשים על אתר לא התייחסו לכך!)","48","","3393","True","True","False","","251","87.69.10.15","0","38638","יבמות|קי ע&quot;א",""),new Message("38640","38639","ק&quot;ו מקידושי ביאה","01/02/15 02:14","יב שבט","תשע&quot;ה","02:14","דוד כוכב","אין די בהפקעת הבעלות על השטר, שכן לא גרע משטר הכתוב על איסורי הנאה שמשום כך לא שייכת בו בעלות - שלהלכה כשר (מסכת גיטין דף כ ע&quot;א).<br />אולם כיון שחכמים הפקיעו אפילו קידושי ביאה למרות היותם גוף המעשה של בעילה ובעלות על האשה, קל וחומר שיכולים באותה מידה להפקיע את קנין האישות שבקידושי שטר.","125","","3393","True","True","False","","125","95.86.102.45","0","38638","יבמות|קי ע&quot;א",""),new Message("38642","38640","עדיין לא ברור","01/02/15 10:21","יב שבט","תשע&quot;ה","10:21","אור חדש","לפי מה שהבנתי מהסברך <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=38576'>שכאן</a> בביאה ניתן לעדים לפרש המעשה שהיה בזנות ולא לשם קידושין אך בשטר המבואר שכוונתו לקידושין איך ניתן מדרבנן לבטל החלות שחלה מדאו' (שהרי העדים מעידים על קידושין שהיו בינו לבינה)?<br />עכ&quot;פ נראה שצודק השואל שהיה ראוי לגמרא לשאול על שטר לא פחות מששואלת על כסף וביאה שהרי יש בו מה שאין בשניהם (וודאות כוונתו+ אי תלות בבעלותו בחומר הקידושין)","458","","3393","True","True","False","","156","212.76.112.10","0","38638","יבמות|קי ע&quot;א",""),new Message("38643","38642","זה לא נתון לפרשנות העדים","01/02/15 11:13","יב שבט","תשע&quot;ה","11:13","דוד כוכב","בין בכסף בין בשטר ובין בביאה - מדובר כאן שהוא מכוין לשם קידושין. זה ברור ושום עדים או בית דין או חכמים אינם יכולים להכחיש זאת. ההפקעה נעשית באופן אחר.<br /><br />את קידושי כסף ניתן בקלות להפקיע על ידי הפקעת קנין הכסף עוד <b>קודם </b>לקנין הקידושין. אך שואל רבינא כיצד ניתן להפקיע קידושי ביאה, לאן נעלמה הביאה?<br />עונה רב אשי &quot;שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות&quot; - אז מה אם היתה ביאה, ביאה אינה בהכרח קונה, כשם שאין קונה ביאה שהוא או היא אינם מכוונים לשם קידושין. וכיון שתיקנו חכמים שביאה זו לא תקנה הרי שביאה זו נעשתה כשאר בעילות זנות. רב אשי אינו מסביר בזה כיצד הופקע הקנין, וההסבר הוא שכשם שיכולים חכמים להפקיע קנין ממוני בעלמא כך יכולים הם להפקיע את הקנין באשה. ובזה קנין שטר אינו שונה מקנין ביאה.<br /><br />[ובדומה לזה מבוארת הגמרא במסכת מגילה דף יד - דוד מגיע להרוג את נבל, והוא חפץ גם לבא על אביגיל. אביגיל מרתיעה אותו בכך שהיא נדה, והיא גם משכנעת אותו שעדין אינו נחשב למלך הרשאי להרוג את המורדים בו. וקשה, אם אינו חושש לאיסור אשת איש, למה שיירתע מאיסור נדה? וגם שאול, הכיצד יכל לקחת מדוד את מיכל ולתיתה לפלטי בן ליש? אלא שהיתה קיימת לפחות הוה אמינא שבכח המלכות להפקיע גם את קנין האישות, לפחות ממורדים].","125","","3393","True","True","False","","142","95.86.102.45","0","38638","יבמות|קי ע&quot;א",""),new Message("38644","38643","ברור שתלוי בהבנת העדים","01/02/15 11:20","יב שבט","תשע&quot;ה","11:20","אור חדש","ראה סימן כז' באורך, הכל תלוי בפרשנות שלימדו חז&quot;ל את העדים לתת לכל לשון.<br />הסבר זה מצויין גם לקידושי ביאה וחשבתי שכך כ' לעיל.<br /><br />מה שהוספת ממעשה דוד ושאול לא מחזק את דבריך אלא אדרבה מכחישם שהרי נכון כ' שהיה זה רק בגדר <b>הו&quot;א</b> בכח <b>מלכות </b>ולא <b>מסקנה </b>בכח<b> ב&quot;ד</b>.","458","","3393","True","True","False","","131","212.76.112.10","0","38638","יבמות|קי ע&quot;א",""),new Message("38646","38644","לא","01/02/15 11:30","יב שבט","תשע&quot;ה","11:30","דוד כוכב","חז&quot;ל לא מלמדים פרשנות. הלשון נקבעת על פי &quot;לשון בני אדם&quot;. ואין דיני פרשנות הלשון קשורים להפקעות חכמים מסיבות צדדיות.<br /><br />לא קבעתי וכתבתי שהיה רק הו&quot;א, אלא: <b>לפחות</b>, כתבתי זאת מטעמי זהירות שלא להכליל את המסקנות.","125","","3393","True","True","False","","93","95.86.102.45","0","38638","יבמות|קי ע&quot;א",""),new Message("38647","38645","ראה","01/02/15 11:34","יב שבט","תשע&quot;ה","11:34","דוד כוכב","בהפלאה מסכת כתובות דף ג ע&quot;א:<br />&quot;מיהו הא קשה לי לכאורה דקדושי שטר מאי איכא למימר דאע&quot;ג דהפקירו השטר מה בכך, הא אפי' בכתבו על אסורי הנאה כשר והוא פלוגתא בירושלמי והביאו הב&quot;י באה&quot;ע סי' ל&quot;ב והי' מכאן ראי' לפסול, וצ&quot;ל דהפקר גרע טפי. ואפשר דס&quot;ל לרש&quot;י ז&quot;ל דבקדושי ביאה כיון דאין כח ביד חכמים לעקור דברי תורה בקום ועשה האיך יעשו בעילתו בעילת זנות אם קידש שלא על דעתם. מיהו נראה די&quot;ל דדוקא במקום שיש עבירה כגון שכבר קידש כהוגן אין יכולין להתיר אשת איש לעלמא אבל בשעת הקדושין כמו שיש כח ביד חכמים להפקיר המעות ה&quot;נ יש כח בידם שתהי' בעילת זנות ולא יועילו הקידושין. א&quot;כ שפיר קאמר דאם לא קידש על דעת חכמים כפי התקנה הוי בשעת קדושין בעילת זנות דזה יש כח בידם ודוק&quot;.","125","","3393","True","True","False","","136","95.86.102.45","0","38638","יבמות|קי ע&quot;א",""),new Message("38648","38646","כיצד הבנת דין &quot;חרופתי&quot;?","01/02/15 11:46","יב שבט","תשע&quot;ה","11:46","אור חדש","כיצד ניתן לקבוע שלשון מסויימת הינה &quot;וודאית&quot; אם ייתכן שכלל לא הובנה כך ע&quot;י העדים, אלא פשוט שהעדים תולים הבנתם בלשון שנאמרה, במה שיורו להם הב&quot;ד. ממילא אם יורו להם ש'זקוקתי' או 'לקוחתי' זה לשון וודאית מקודשת לגמרי אע&quot;פ שבפשטות אינו מובן יותר מ 'עזרתי' ו'נגדתי'.","458","","3393","True","True","False","","134","212.76.112.10","0","38638","יבמות|קי ע&quot;א",""),new Message("38649","38647","עדיין לא ברור","01/02/15 11:49","יב שבט","תשע&quot;ה","11:49","אור חדש","בהפלאה כ' רק ש&quot;יש להם הכח&quot; למרות שהגמרא מנסה להסביר <b>כיצד </b>זה עובד, ולא מסתפקת לעניין כסף וביאה באמירה הכללית &quot;יש להם הכח להפקיע&quot;.<br /><br />כאשר לשאלה &quot;איך יכולים להפקיע&quot; התשובה הינה &quot;כי יכולים להפקיע&quot;, אין זו תשובה כלל.","458","","3393","True","True","False","","121","212.76.112.10","0","38638","יבמות|קי ע&quot;א",""),new Message("38681","38647","עיונים בדברי ההפלאה","03/02/15 14:59","יד שבט","תשע&quot;ה","14:59","דוד כוכב","בהפלאה מרומזים ג' תשובות.<br />א. בתחילה תירץ כדברי הרב פדואל דלעיל. והקשה על כך כמו שכתבתי. ותירץ לחלק בין הפקר לאיסורי הנאה. לפירוש רש&quot;י בסוגיה בגיטין כ' יש לחילוק הזה קצת סברה, שאיסור הנאה מעט דומה לפחות משוה פרוטה כי מעיקר הדין שלו הוא, אלא שמיכתת שיעוריה. אך ביארתי במקום אחר שבסוגיה מוכח כרי&quot;ף ורמב&quot;ם שהשטר לא צריך להיות שלו כלל.<br />ב. רש&quot;י בכל מקום כותב שסיבת ההפקעה היא שאדם מקדש על דעת חכמים  - כדת משה וישראל. לפי זה לא קשה כלל כי גם בשטר כך הוא.<br />ג. לבסוף כותב ההפלאה שגם דלא כרש&quot;י יש סברה לבטל את עצם קניין הקידושין. שכשם שמצינו שאין חכמים מבטלים מצות התורה בקום ועשה, אך כן מבטלים בשב ואל תעשה, כך אינם מבטלים בעלות דאורייתא אך כן מבטלים בשב ואל תעשה קניין דאורייתא - שלא תחול הבעלות.","125","","3391","True","True","False","","126","95.86.102.45","0","38638","יבמות|קי ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);