var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34614;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34614","0","הדין בר&quot;ה ובעשי&quot;ת","15/05/14 13:49","טו אייר","תשע&quot;ד","13:49","אור חדש","מהעובדה שאנחנו מתפללים בכל יום מוכיח התוס' שקיי&quot;ל להלכה כר&quot;י ש&quot;בכל יום האדם נדון&quot;<br />בכ&quot;ז קשה לומר שקיי&quot;ל שאין שום ייחוד בדין של ר&quot;ה ועשי&quot;ת, נותר אם כן לברר את החילוק בין הדינים:<br />כידוע בעשי&quot;ת משנים בברכת המשפט מ&quot;מלך <b>אוהב </b>צדקה ומשפט&quot; ל&quot;המלך המשפט&quot;. לענ&quot;ד בזה ניתן לבאר את ההבדל:<br />במהלך כל השנה מלבד עשי&quot;ת הקב&quot;ה דן את הנבראים לפי המידה של (<b>אהבת </b><b>צדקה </b>ומשפט) או במילותיו של הקב&quot;ה:&quot;וחנותי את אשר אחון וריחמתי...&quot; דהיינו אין הדין לגמרי לפי המעשה אלא מושפע הרבה גם מההתרשמות הכללית של הקב&quot;ה מאותו אדם, מה שיוצר חיבה כלפי אחד וסלידה כלפי אחר למרות <b>שמעשיהם </b>דומים מבחינה חיצונית. מכיוון שכך, יש חשיבות רבה <b>לתפילה </b>במהלך השנה כיוון שע&quot;י התפילה בכוונה ובתחנונים ניתן לעורר את <b>רחמי </b>הקב&quot;ה עלינו ולשפר הנהגתו כלפינו.<br />בר&quot;ה נראה שזה לא עובד כרגיל שהרי בתקופה זו יושב הקב&quot;ה על כיסא דין ולא נותן להשפעות חיצוניות לשנות את דינו וע&quot;כ נהגו ישראל להוסיף <b>מעשים </b>להחמיר בימים אלו. (אומנם גם תפילות אבל נראה שזה מצד <b>מעשה </b>התשובה)<br />יש בהנהגה מיוחדת זו חסרון ויתרון:<br />כלפי אותם שרגילים למצוא חן שלא ע&quot;י המעשים בדווקא יש כאן הפסד שהרי מעשיהם כשלעצמם אינם מושלמים דיים, אבל אותם <b>שעושים </b>כל השנה כראוי רק לא בחן בעיני הקב&quot;ה, יש יתרון שנידונים לפי המעשה ולא הצורה.<br />(הנלמד לנו למעשה מעניין זה הוא שצריך להקפיד על אופן העשיה בפועל ולא לסמוך על כך שיש לנו &quot;כוונה טובה&quot; בלב, לימוד זה אמור לשפר את מדרגת העשייה שלנו שבד&quot;כ אנו נוטים להקל בה בתרוצים שונים. עשי&quot;ת הוא א&quot;כ הזמן להקפיד על העשייה הטכנית וללמוד מזה לכל השנה כולה.)<br />שני אלו הם מסוג הבינוניים- מעורבבים בין מעשה טוב להנהגה חיובית או שלילית יחסית, והם הנדונים בעיקר בימים אלו.<br />צדיקים או רשעים גמורים לעומתם אין הבדל בדינם בין אם נשפוט אותם לפי המעשה או הצורה וע&quot;כ לא מתעסקים איתם במיוחד בימים אלו.","458","","3638","True","True","False","","1021","213.151.55.199","0","0","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34618","34614","ראה עוד","15/05/14 15:51","טו אייר","תשע&quot;ד","15:51","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=13465'>בהודעה זו</a>,<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=23912'>ובהודעה הזו</a>.","125","","3638","True","True","False","","115","95.86.68.209","0","34614","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34633","34614","בדבריך אינך מיישב את התוס', אלא חולק","16/05/14 08:09","טז אייר","תשע&quot;ד","08:09","Almuaddib","על דבריהם של רבי יוסי ורבי נתן.<br /><br />שכך למדנו בר&quot;ה טז. :<br /><br />&quot;תניא הכל נידונים בר''ה וגזר דין שלהם נחתם ביוה''כ דברי ר''מ ר' יהודה אומר הכל נידונין בר''ה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בחג נידונין על המים ואדם נידון בר''ה וגזר דין שלו נחתם ביוה''כ ר' יוסי אומר אדם נידון בכל יום שנאמר ותפקדנו לבקרים רבי נתן אומר אדם נידון בכל שעה שנא' לרגעים תבחננו &quot;<br /><br />ודנים האמוראים שם בסיבה לדבריו של רבי יוסי, ועיי&quot;ש.<br /><br /><br />ומחלוקת תנאים זו אינה מחלוקת להלכה, אלא חולקים הם כאן בהתייחסות למעמדו של האדם בעולם, לעומת שאר הברואים - מבחינת דינו. לשיטת ר&quot;מ - אין הפרש. רבי יהודה כבר מבחין בין האדם לבין השאר - וקובע עבורו את ראש השנה שלו. רבי יוסי ורבי נתן מרחיקים הלאה, וסומכים דבריהם כל אחד על פסוק אחר באיוב, אך המשותף ברור - יחודו של האדם, ולכן גם העובדה שהוא נדון בכל יום.<br /><br />ומי שסובר שהאדם נדון בכל יום - ברור מדוע לשיטתו יש צורך להתפלל בכל יום, וכן לגבי כל שעה. <br />ודבריך הקובעים באיזה אופן דן הקב&quot;ה באיזו עונה, דומים כנובעים מנבואה, שבסיס אין להם, ובודאי שסותרים הם דברי כל ארבעת התנאים דלעיל.","107","","3637","True","True","False","","141","77.127.1.174","0","34614","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34620","34618","תודה רבה על המקורות","15/05/14 16:22","טו אייר","תשע&quot;ד","16:22","אור חדש","נראה שדבריי אכן באו לענות על השאלה הנסתרת שבמקורות שציינת (מה היסוד האמיתי בכל שיטה), אשמח אם תוכל ליצור קישור בין התשובה שכאן לשאלות ששם.","458","","3638","True","True","False","","120","213.151.55.199","0","34614","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34623","34620","אכן זו אותה שאלה","15/05/14 17:08","טו אייר","תשע&quot;ד","17:08","דוד כוכב","והתשובה היא, שכידוע בעניני אגדה אין צורך להכריע בין החולקים כי אלו ואלו דברי א&quot;ח. ממילא גם הנפקותות שתיהן נכונות להלכה.<br /><br /><br /><br /><span class='lightYellow'>תגיות: 'כמאן מצלינן'.</span>","125","","3638","True","True","False","","101","95.86.68.209","0","34614","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34624","34623","לדעתי כדאי במקום שאפשר כן לברר גדרי האמת","15/05/14 17:17","טו אייר","תשע&quot;ד","17:17","אור חדש","לדעתי כדאי במקום שאפשר כן לברר גדרי האמת של הדא&quot;ח, שרק כך אפשר באמת לזכות לאור התורה.<br />עכ&quot;פ בנד&quot;ד אין זה רק אגדה אלא נוגע להלכה ממש לעניין תפילה, ולפי הביאור שלי גם להנהגה המעשית בעשי&quot;ת","458","","3638","True","True","False","","144","213.151.55.199","0","34614","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34625","34624","מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה?!","15/05/14 17:51","טו אייר","תשע&quot;ד","17:51","דוד כוכב","(דברים ל, יב).<br />וכי איך ניתן לברר מהי תכיפות הדין לפני כסא הכבוד?!<br />הנפקותות להלכה הן רק פועל יוצא מהמחלוקת שהיא עצמה בעניני אגדה. דומה לזה, הלכה כרב באיסורי וכשמואל ורב נחמן בדיני, והולכים בזה אחר מקור המחלוקת, גם אם יש נ&quot;מ בשאר ענינים.","125","","3638","True","True","False","","108","95.86.68.209","0","34614","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34626","34625","בהחלט צדקת בדבריך","15/05/14 18:04","טו אייר","תשע&quot;ד","18:04","אור חדש","אכן כתבתי שצריך לחפש ביאורים &quot;במקום שאפשר&quot;, גם בענייני אגדה יש לנו ב&quot;ה ביאורים מהראשונים והאחרונים, <br />אני מרשה לעצמי להעלות <b>סברות </b> (לא בדרך הכרח אלא נ&quot;ל לומר) לתרץ קושיות גם בענייני אגדה בהתקיים מספר תנאים:<br />שזה לא סותר את ההלכה המקובלת בידינו (שו&quot;ע ורמ&quot;א והפוסקים האחרונים המובהקים)<br />שזה לא גורם להתרשלות בשמירת התורה והמצוות<br />שזה לא יוצר זלזול בחז&quot;ל ובראשונים<br />שהדברים מדוייקים מהמקורות ולא בדרך של פלפול רחוק.<br /><br />אגדה שיש לה נפקותא לדינא וודאי שזקוקה <b>ליותר </b>ברור מאשר אגדה שאין לה נפקותא שכזו, ואכן כדבריך המדד הוא לפי המקור<br />לגבי ה&quot;דרוש&quot;הנוכחי:<br />חז&quot;ל קבעו שמי שפונה לקב&quot;ה בעשי&quot;ת בכל נוסח אחר מלבד &quot;המלך המשפט&quot; טועה וצריך לחזור על תפילתו כיוון שנוסח דוגמת &quot;אוהב משפט&quot; או&quot;אוהב צדקה&quot; לא שייכים כלל למידתו של הקב&quot;ה המתגלה בימים אלו (וכאילו התפלל לא לה' כלל)<br />אני רק טרחתי להבהיר את החילוק בין הנהגת &quot;המלך המשפט&quot; לבין &quot;אוהב צדקה ומשפט&quot; מתוך הבהרה זו מצאתי לדעתי גם תשובה לשאלה המפורסמת שציינת בקישורים שהבאת.<br />לדעתי התשובה מבוססת דיה להתקבל כהסבר אפשרי לשאלה, כמובן שאשמח לשמוע גם תשובות אחרות לשאלה הנ&quot;ל ולדעתי זה התפקיד של ה&quot;פורום&quot;- לאפשר למצוא את התשובה המתקבלת ביותר לשאלות שעולות ללומדי הדף","458","","3638","True","True","False","","133","213.151.55.199","0","34614","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34628","34626","הערה","15/05/14 19:26","טו אייר","תשע&quot;ד","19:26","דוד כוכב","לדבריך ימי עשי&quot;ת הם ימי דין חמור וקשה יותר מבשאר ימות השנה, ולא ימי חסד של אהבת דודים בהיות המלך בשדה. וראה באשכול שבקישור דלעיל דיון ארוך בענין זה.","125","","3638","True","True","False","","122","95.86.68.209","0","34614","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34629","34628","לא מדויק","15/05/14 20:21","טו אייר","תשע&quot;ד","20:21","אור חדש","דווקא ציינתי שיש כאלה שעדיף להם להיבחן לפי המעשה בלבד.<br />אולי הרוב בעצם, שהרי אני לדוגמא מעדיף לקבל 100 בתפילות מצד שהתפללתי את כולן וכמעט הכל במניין, ולא &quot;עובר בקושי&quot; לאחר בחינת הכוונה באותן תפילות...<br />מעולם לא הבנתי את &quot;המלך בשדה&quot; כימי חסד, אלא כנגישות למלך הדיין. לדעתי הכינוי המקובל לימים אלו הוא &quot;ימי הדין&quot; ואף &quot;ימים נוראים&quot; ויש הרבה סיפורים על גדולי ישראל שיראה ופחד אחזו אותם בהתקרב ימי אלול שלא לדבר על ימי הדין עצמם.<br />ימי אהבה וכד' מיוחסים לדעתי יותר לסוכות ובעיקר לשמ&quot;ע ומבחינה מסוימת גם לפסח.","458","","3638","True","True","False","","103","87.68.12.36","0","34614","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34636","34633","היסוד לדבריי","16/05/14 09:30","טז אייר","תשע&quot;ד","09:30","אור חדש","דבריי באו לענות על שאלה מפורסמת שהובאה בקישורים שצירף הרב דוד, שכיוון שאנחנו מאמינים שדברי כל התנאים אמת הם מהו אם כן הגדר של אותה בחינת דין שעליה התנאים הקדושים מדברים.<br /><u>ה</u>צעתי כפי שהבהרתי לעיל נובעת מההלכה שקובעת שתפילה לקב&quot;ה בעשי&quot;ת חייבת לפנות ל&quot;המלך המשפט&quot; ולא ל&quot;מלך אוהב צדקה ומשפט&quot;, גם בכל חז&quot;ל והמדרשים מדובר על מלך שיושב על כסא דין בימים אלו (כנראה בשונה מההנהגה הרגילה) לדעתי ההבדל בין שני הניסוחים ברור ומבוסס על שינויי הנהגה בדינו של הקב&quot;ה: האם כולם &quot;נסקרים כאחת&quot; ללא משא פנים ופניות צדדיות מעבר לבדיקת המעשה עצמו(ר&quot;ה) או שהדין נעשה כבכל השנה מתוך אהבת משפט מצד אחד אך קודם לכך אהבת צדק. אני לא מכיר פשט אחר להבנת השינוי בתפילות עשי&quot;ת אבל אשמח לשמוע את ההסבר שנתת לעצמך בר&quot;ה האחרון.<br />לגבי צד המחלוקת שבין התנאים (שוודאי כדבריך נחלקו במשהו) נ&quot;ל שצריך לבאר שנחלקו <b>ביחס</b> שבין שני הדינים, כלומר מה משפיע בעיקר על האדם לאורך השנה, מה שנגזר עליו בר&quot;ה לאחר דיקדוק במעשיו או שמא מה שנדון בכל יום או שעה לפי התנהגותו אז והצלחתו לעורר על עצמו רחמי שמיים.","458","","3637","True","True","False","","132","87.68.35.163","0","34614","ראש השנה|ח ע&quot;א",""),new Message("34800","34633","נא לבאר טענתך","22/05/14 12:42","כב אייר","תשע&quot;ד","12:42","אור חדש","ההוכחה מתוס' הינה שמי שמתפלל ש&quot;לא יחלה לגבי ת&quot;ח&quot; ולא רק על רפואה על מחלה קיימת סובר כר&quot;י. מפשט המחלוקת שבין התנאים והשקלא וטריא בגמרא משמע שהמחלוקת הינה עקרונית ומי שסובר כחכמים לא יכול להתפלל תפילה בנוסח של ר&quot;י (לעתיד) אם לא בציבור.<br />עכ&quot;פ בפשט משמע שר&quot;י סובר שאין ייחוד לדינו של ר&quot;ה ועל כך הקשתי:<br />כיצד ניתן לומר שקי&quot;ל כר&quot;י לעניין תפילה להבא מצד אחד ושר&quot;ה הינו יום הדין מאידך?<br />תשובתי היתה שיש שתי בחינות של דין (המתבארות מתוך התפילה שתיקנו לנו חז&quot;ל בעשי&quot;ת) וממילא מצאנו יישוב לסתירה בין ההלכות","458","","3631","True","True","False","","139","212.76.98.80","0","34614","ראש השנה|ח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);