אכן לדברי הגר"א הטעם העיקרי בתקיעות הוא המלכת ה'.
ועל הדעה שמותר לצום הקשה מהפסוק בנחמיה ה, י: אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ.

ומה שאמרו: "אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו - וישראל אומרים שירה?" (מסכתות ראש השנה דף לב ע"ב וערכין דף י ע"ב).
יש לפרש כך:
לא שמתבטלת השירה משום חיל ורעדה, אלא שמלכתחילה אין זה אירוע של גאולה ושמחה לומר עליו שירה.

אין לומר שלרבי יוסי ורבי נתן אין אדם נידון ברה"ש, שאם כן נמצאת הלכה סותרת עצמה. במסכתות ראש השנה דף טז ע"א ונדרים דף מט ע"ב: "כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי? כמאן - כרבי יוסי", ואילו במסכת ראש השנה דף כז ע"א: "כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, כמאן - כרבי אליעזר".
אלא על כרחך שאלו ואלו דא"ח ויש בחינה מסוימת של משפט ככל השיטות.