var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34007;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34007","0","אי נמי – תירוצים משלימים או סותרים","09/04/14 22:07","ט ניסן","תשע"ד","22:07","דוד כוכב","בפורום לשון.","125","","3678","True","True","False","","835","95.86.125.189","0","0","ביצה|י ע"א",""),new Message("34009","34007","בדף ט: כותב הרשב"א על ה-"אי-נמי" כך:","10/04/14 09:40","י ניסן","תשע"ד","09:40","יהודי_קדום","חידושי הרשב"א מסכת ביצה דף ט עמוד ב

"האי לישנא דאמרי' הכא א"נ ע"כ לא קאמרי ב"ה התם אינו כשאר אי נמי דאיכא בתלמודא דפירושו כמו איבעית אימא דהכא הא אצטריך לשנויי נמי אליבא דב"ה, ופירושו וכן כלומר וכן לב"ה איכא למימר דהתם משום דשובכו מוכיח עליו."

לפי הרשב"א: אומנם המשמעות הנפוצה של הביטוי "אי-נמי" היא הוספת תירוץ (1) אבל כאן אין הוספה אלא שני תירוצים מחוברים, השני המשך של הראשון ורק שניהם יחד מיישבים את שתי הסתירות א. בדברי ב"ש ב. בדברי ב"ה.

(1) וכפי שהביא הרב כוכב: "דרך הגמרא להשתמש בביטוי אי נמי כאשר התירוצים השונים כולם אמת ואינם חולקים זה על זה"","233","","3677","True","True","False","","133","79.176.133.52","0","34007","ביצה|י ע"א",""),new Message("34012","34007","על דף י: כב' מביא את המשמעות בגרסת רש"י","10/04/14 18:27","י ניסן","תשע"ד","18:27","יהודי_קדום","כך:
"יש משמעות בדברי רש"י שהגירסה היא "אי נמי", והפירוש הוא שתי האפשרויות תתכנה, בין שהשמנים יימצאו כחושים ובין שלא יימצאו כחושים כלל."

ולענ"ד אין זה עיקרו של ה-"אי נמי".

עיקר גרסת רש"י כאן אינה הכחושין והשמנים כשתי האפשרויות לתירוץ מדוע ב"ה לא מסתפקים ב-"מכאן אני נוטל" ומצריכים לומר: "זה וזה אני נוטל".

הכחושין והשמנים אכן נדונים בסוגיה אך עיקר דברי רש"י לענ"ד מתמקדים סו"ס כך:

האפשרות השניה היא:"אי נמי ... וקא ממנע משמחת י''ט"
השונה אך הנוספת על
האפשרות הראשונה "....וקמטלטל מידי דלא חזי ליה "","233","","3677","True","True","False","","147","79.176.133.52","0","34007","ביצה|י ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);