var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32543;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32543","0","מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון","06/01/14 20:54","ה שבט","תשע&quot;ד","20:54","דוד כוכב","על טעם מחלוקתם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9725'>בקישור זה</a> בסעיף לט.","125","","3770","True","True","False","","858","95.86.123.199","0","0","יומא|סא ע&quot;א",""),new Message("32544","32543","ההבחנה המייחדת את ר' שמעון מר' יהודה","06/01/14 22:32","ה שבט","תשע&quot;ד","22:32","יהודי_קדום","קצת קשה לי. הרי מה שכתב &quot;לרבי שמעון <b>הכפרה בכוונת הדיבור </b>אינה פחותה, וגם היא מכפרת בפני עצמה.&quot; אפשר להחליף את השמות ולהגיע למסקנה זו על ר' יהודה, הנה כך טענתי:<br /><br />עובדה היא <span class='bordeaux'><b>ששניהם </b></span>אומרים ש'בשאר עבירות' כולם מתכפרים <span class='bordeaux'><b>רק בוידוי </b></span>. <b>לכל אחד</b> ארבעה וידויים !<br />(מה שנחלקו לא משפיע על השאלה שלי)<br />עובדה היא <span class='bordeaux'><b>ששניהם </b></span>אומרים שבטומאת מקדש וקודשיו הכפרה <span class='bordeaux'><b>רק בדם</b></span>. <b>כאן לא נחלקו כלל</b> !<br /><br />אז היכן הוא ייחוד ה-&quot;הכפרה בכוונת הדיבור&quot; של ר' שמעון על ר' יהודה?<br />אפשר לראות הבדל (לא ייחוד!) ביניהם בדף מ:  אבל לא זכיתי להבין ולראות את אמיתת דבריו בדף סא. אליו הפנה.<br />.","233","","3770","True","True","False","","160","79.176.118.202","0","32543","יומא|סא ע&quot;א",""),new Message("32547","32544","אני לא מבין כך","07/01/14 01:04","ו שבט","תשע&quot;ד","01:04","דוד כוכב","מה שכתבת: &quot;ששניהם אומרים ש'בשאר עבירות' כולם מתכפרים רק בוידוי&quot; - כך ספק אם ניתן לדייק מתוך דברי רש&quot;י. אבל לפי מה שטענתי - לרבי יהודה הכפרה בשעיר המשתלח היא בעיקר משום <b>מעשה </b>שליחתו לעזאזל המדברה.","125","","3769","True","True","False","","99","95.86.123.199","0","32543","יומא|סא ע&quot;א",""),new Message("32548","32547","תמוה מאוד: &quot;משום מעשה שליחתו לעזאזל&quot;???","07/01/14 07:54","ו שבט","תשע&quot;ד","07:54","יהודי_קדום","וכי אין וידוי על השעיר המשתלח לר' יהודה? למה להביא טענה ש&quot;לר' יהודה הכפרה היא &quot;בעיקר משום <b>מעשה שליחתו </b>לעזאזל&quot;?  <br /><br /><span class='lightYellow'><b>כך הפסוק:</b></span><br /> וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי ידו יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי <span class='bordeaux'><b>וְהִתְוַדָּה עָלָיו </b></span>אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְ<span class='bordeaux'><b>נָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר</b></span> וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה:<br /><br /><span class='lightYellow'><b>כך הגמרא: </b></span> <br /><b>וגם דברי ר' יהודה:</b> <span class='lightYellow'><b>&quot;...שכולן מתכפרים בשעיר המשתלח בשאר עבירות&quot; </b></span>פירושו <b>בוידוי </b>עליו - ולא &quot;משום מעשה שליחתו לעזאזל&quot; כטענתו.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>כך רש&quot;י:</b></span> <br />&quot;...מלמד שכולם מתכפרים <b>בוידוי </b>של שעיר המשתלח בשאר עבירות <b>דברי רבי יהודה</b>&quot;<br /><br />השליחה היא לאחר הכפרה והעוונות כבר על ראש השעיר ! ועוד, המשלח יכול להיות זר או <b>טמא </b>! <br /><br /><span class='bordeaux'><b>תמוהה מאוד טענתו !  </b></span><br /><br /><span class='bordeaux'><b>מה האסמכתא שלו </b></span>שלר' יהודה הכפרה היא &quot;בעיקר משום מעשה שליחתו לעזאזל&quot;?  <br /><br />האם יש כזאת?<br /><br />אמנם נכון שסייג את דבריו כבר בתחילתם ואמר: &quot;..<b>לפי מה שטענתי </b>- לרבי יהודה הכפרה בשעיר...&quot; אבל עדיין זו טענה מיוחדת (בלשון המעטה...)  ולא ידועה, לפחות לי.<br /><br />כנ&quot;ל.<br />.","233","","3769","True","True","False","","159","79.176.118.202","0","32543","יומא|סא ע&quot;א",""),new Message("32549","32547","למה נצרך לדיוק ברש&quot;י? הכל מפורש! ואדרבה:","07/01/14 09:51","ו שבט","תשע&quot;ד","09:51","יהודי_קדום","ישים לב: אם נתמצת את מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון הרי שאינה עומדת על (מספר) אמירת וידוי כן או לא - אלא כל מחלוקתם (כאמור בתמצות) היא רק 'בשאר עבירות':<br /><br />שלר' שמעון כהנים מתכפרים <span class='lightYellow'><b>בוידוי הפר</b></span> ואילו <br />לר' יהודה הכהנים מתכפרים <span class='bordeaux'><b>בוידוי השעיר </b></span>המשתלח.","233","","3769","True","True","False","","146","79.176.118.202","0","32543","יומא|סא ע&quot;א",""),new Message("32550","32547","כמובן שאינני מדבר על הבדלי השיטות ככלל","07/01/14 10:11","ו שבט","תשע&quot;ד","10:11","יהודי_קדום","בין ר' יהודה ור' שמעון שהרי הם כתובים בספרים.<br /><br />כל רצוני הוא להבין מניין מה שכתב: &quot;לרבי יהודה הכפרה בשעיר המשתלח היא בעיקר <b>משום מעשה שליחתו</b> לעזאזל המדברה.&quot;<br /><br />את זה חיפשתי ועדיין לא מצאתי.","233","","3769","True","True","False","","145","79.176.118.202","0","32543","יומא|סא ע&quot;א",""),new Message("32553","32550","תשובה","07/01/14 14:29","ו שבט","תשע&quot;ד","14:29","דוד כוכב","טענתי מבוססת על דברי הגמרא לעיל בדף מ ע&quot;ב:<br />&quot;(ויקרא טז, י) יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו, עד מתי יהיה זקוק לעמוד חי - עד שעת מתן דמו של חבירו, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: עד שעת וידוי דברים&quot;.<br />ניכר פה שרבי יהודה לשיטתו שהמעשה עיקר, ולא די בכוונות ודיבורים בעלמא. רבי יהודה דבק בשיטתו זו בארבעים המחלוקות והמקורות שהובאו בקישור דלעיל.<br />משום כך גם אצלינו נראה לפרש שניחא לרבי יהודה לפרש שהכפרה בפר אינה יכולה להתחלק לשנים, כי וידוי לבדו לשיטתו אינו די עבור כפרה.<br />מכאן השאלה ומדוע אם כן בשעיר די בוידוי לבדו? על כך תשובתי היא שאין נכון לחשוב שבשעיר יש רק וידוי, בשעיר יש גם מעשה גדול ורב - השלכתו ממרומי הצוק.","125","","3769","True","True","False","","119","95.86.123.199","0","32543","יומא|סא ע&quot;א",""),new Message("32557","32553","עכשיו שהחליף 'מעשה שליחתו' ב-'השלכתו'","07/01/14 16:07","ו שבט","תשע&quot;ד","16:07","יהודי_קדום","נוח לי יותר ואפשר לחיות עם זה - אף שעדיין אין דבריו מיושבים לי.<br /><br />הסיבה היא כי ההבדל בין:<br /><br />&quot;לרבי יהודה הכפרה בשעיר המשתלח היא בעיקר משום מעשה שליחתו לעזאזל המדברה.&quot;<br /><br />לבין מה שכתב עכשיו:<br /><br />&quot;על כך תשובתי היא שאין נכון לחשוב שבשעיר יש רק וידוי, בשעיר יש גם מעשה גדול ורב - השלכתו ממרומי הצוק.&quot;","233","","3769","True","True","False","","168","79.176.118.202","0","32543","יומא|סא ע&quot;א",""),new Message("32586","32557","ראה עוד","10/01/14 07:19","ט שבט","תשע&quot;ד","07:19","דוד כוכב","אמרו במסכת יומא דף סד ע&quot;א: &quot;אמרי במערבא: דחיתו לצוק זו היא שחיטתו&quot;. אם כן דחיתו לצוק נחשבת כשחיטה גם לענין הכפרה שבמעשה זה.<br />הוספתי הערה זו במאמר דלעיל.","125","","3766","True","True","False","","156","95.86.123.199","0","32543","יומא|סא ע&quot;א",""),new Message("32587","32586","יישר כוח על שתיקן","10/01/14 07:23","ט שבט","תשע&quot;ד","07:23","יהודי_קדום","כמו שהערתי על דבריו : השלכתו ולא שליחתו.","233","","3766","True","True","False","","89","79.179.205.113","0","32543","יומא|סא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);