var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19727;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","44"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19727","0","אין אדם דן גז&quot;ש מעצמו?","12/06/12 21:26","כב סיון","תשע&quot;ב","21:26","הראל","כתב היעב&quot;ץ בסוגייתנו דבר חידוש:<br /><span class='darkYellow'>וייצר לאפנויי. נ&quot;ב תמיהא לי טובא כיון דאין אדם דן גז&quot;ש מעצמו כדאיתא בפרקא דלעיל (דף י&quot;ט ע&quot;ב) א&quot;כ כי קבלה מרבו מאי צריך לאפנויי ואי לא קבלה כי מופנה מאי הוי וכן הא דאמר לקמן כל גז&quot;ש שאינה מופנה וכו' ובמופנה מצד אחד פליגי בה רי&quot;ש ורבנן מכלל דלא בעינן ג&quot;ש קבלה מרבו דוקא דא&quot;כ לא שייך למימר משיבין ואין משיבין לעולם</span> <span class='bordeaux'><b>וכמדומה דלא דכ&quot;ע היא דצריך לקבל ג&quot;ש מרבו </b></span><span class='darkYellow'>וכן משמע לעיל התם בפ&quot;ב דר&quot;מ סבר דלא בעיא קבלה מרבו ומאן דבעי מופנה אה&quot;נ דלא בעי קבלה.</span><br /><br />אך שיטת הרמב&quot;ן [המחודשת?] (בהשגות לספר המצוות, שורש ב) בביאור הדין של &quot;אין אדם דן גזירה שוה מעצמו&quot; פותרת ממילא את הקושי של היעב&quot;ץ באופן אחר:<br /><span class='darkYellow'>והוי יודע שזה שאמרו חכמים שאין אדם דן גזירה שוה מעצמו, אין כונתם לומר שכל גזירה שוה מבוארת להם מסיני ונמסרת להם מפי משה רבינו תלמדו מלה פלונית שבפסוק פלוני ממלה פלונית שבפסוק פלוני ותשוו דין שניהם לענין פלוני, אין הדבר כן שהרי מצינו אותם חולקין תמיד בהרבה מקומות בענין הזה (...)<br />אבל הכוונה בגזירה שוה שהיא מסיני לומר שהיא קבלה שדין שחיטה שאינה ראויה נלמד מגזירה שוה דשחיטה שחיטה, והיתה סברתו של רבי מאיר שהנכון ללמוד אותן משחוטי חוץ ויהיה שמה שחיטה, ורבי שמעון ראה בדעתו שיותר נכון ללמוד אותה מן וטבוח טבח והכן ולא תהיה שחיטה שאינה ראויה נדונית כשחיטה, וכן כלם.</span><br /><br />=========<br /><br />ויש להעיר - <br />י&quot;א הלוי פירש באופן מחודש ושונה מהמקובל את הכלל של &quot;אין אדם דן גזירה שוה מעצמו אא&quot;כ קבלה מרבו&quot; - לדעתו, הפירוש הוא, שרק אם קיבל את ההלכה מרבו רשאי הוא לדרוש לה גזירה שווה (&quot;אדם דן גזירה שווה לקיים תלמודו&quot; – ירושלמי פסחים), אך אין הוא רשאי לחדש הלכה באמצעות גז&quot;ש.","46","","4340","True","True","False","","1829","77.127.123.224","0","0","נידה|כב ע&quot;ב",""),new Message("19728","19727","ולולי דמסתפינא - והמבדיל וכו' -","12/06/12 21:31","כב סיון","תשע&quot;ב","21:31","הראל","אציין בקצרה את שיטתו של י&quot;ד גילת, הפותרת את קושיית היעב&quot;ץ באופן אחר:<br /><br />בספרו &quot;פרקים בהשתלשלות ההלכה&quot;, עמ' 373, כתב:<br /><span class='lightYellow'>מסתבר אפוא שבימים הראשונים היתה הגזירה שווה מידה המיוסדת על הסברה וההגיון, ושימשה (...) כגורם יוצר של ההלכה למציאת פתרונות לבעיות חוק המתעוררות מפעם לפעם על-ידי התפתחות החיים. <br />במשך הזמן התמקדה מידת הגזירה שווה בהשוואה המילולית הפורמאלית שבה, והתרכזה בדיון החיצוני של מלותיה. כתוצאה מזה נתפקפק היסוד ההגיוני שבה, וגבר החשש לניצולה של הגזירה שווה שלא כהלכה. <br />כדי למנוע את השימוש בה בצורה שרירותית נקבע על-ידי ר' ישמעאל ובית-מדרשו הכלל &quot;אין אדם דן גזירה שווה אלא אם כן היא מופנה&quot;.<br />אולם מאחר שכלל מגביל זה לא הפך לנחלת הכל, ועדיין רבו המשתמשים בגזירה שווה בצורות זרות ומוזרות, נקבע במפנה דור התנאים והאמוראים, כי אין להסיק כלל ועיקר הלכות חדשות על-פי הגזירה שווה; דהיינו, אדם דן גזירה שווה מעצמו רק לקיים תלמודו שבידו, ותו לא.</span><br /><br />[וראו עוד במאמרו &quot;להשתלשלותה של הגזירה שווה&quot;, מלאת, ב, עמ' 88-91]","46","","4340","True","True","False","","381","77.127.123.224","0","19727","נידה|כב ע&quot;ב",""),new Message("19731","19727","ויש עוד ליישב עפ&quot;ד ר&quot;ת בתוס' שבת צז.","12/06/12 21:57","כב סיון","תשע&quot;ב","21:57","כדי","","249","","4340","False","True","False","","195","93.173.44.140","0","19727","נידה|כב ע&quot;ב",""),new Message("19740","19727","בשולי הדברים","13/06/12 12:07","כג סיון","תשע&quot;ב","12:07","המכריע","א. הרמב&quot;ן מביא את יסודו בב&quot;מ פז: ומעיד שם שכתב על זה במקומות רבים.<br /><br />ב.כמדומה די&quot;א הלוי אינו אלא הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי בעל דורות הראשונים, שהיה רב נכבד בישראל, וספריו מוכיחין עליו, ולכה&quot;פ תואר רב בל יחסר משמו.<br /><br />ג. אציין רק לשיטת הרב נדל בהבנת עומק הגז&quot;ש, והזכרנוה כאן בעבר עם דוגמה אחת יפה (טו טו מחג המצות).","199","","4339","True","True","False","","213","212.179.87.186","0","19727","נידה|כב ע&quot;ב",""),new Message("19742","19727","מקרים בהם כן דן מעצמו","13/06/12 12:58","כג סיון","תשע&quot;ב","12:58","maruvka","1. לקיים תלמודו<br />2. באגדה","93","","4339","True","True","False","","134","68.173.94.207","0","19727","נידה|כב ע&quot;ב",""),new Message("19747","19727","עלה כעת מאמר בנושא","13/06/12 21:02","כג סיון","תשע&quot;ב","21:02","מנהל האתר","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16851'>כאן</a>","1","","4339","True","True","False","","275","84.229.176.236","0","19727","נידה|כב ע&quot;ב",""),new Message("19732","19731","התלבטתי אם לציין זאת  <img src='/icon/2.gif'>","12/06/12 22:02","כב סיון","תשע&quot;ב","22:02","הראל","עקב חידושו <b>המאוד </b>מופלג, לא?","46","","4340","True","True","False","","299","77.127.123.224","0","19727","נידה|כב ע&quot;ב",""),new Message("19734","19732","אכן כן. אך לא תהא כהנת כפונדקית...","12/06/12 22:07","כב סיון","תשע&quot;ב","22:07","כדי","","249","","4340","False","True","False","","227","93.173.44.140","0","19727","נידה|כב ע&quot;ב",""),new Message("19744","19742","באגדה - קשה משבת צז. הנ&quot;ל.","13/06/12 14:16","כג סיון","תשע&quot;ב","14:16","כדי","","249","","4339","False","True","False","","179","93.172.100.112","0","19727","נידה|כב ע&quot;ב",""),new Message("19746","19744","והינה המקורות","13/06/12 18:15","כג סיון","תשע&quot;ב","18:15","maruvka","אין לי תושבה כעת לשאלתך הטובה.<br /><br />הקלדתי את זה כעת אני מקווה שאין שגיאות בהקלדה<br /><br />הקדמת פירוש המהרז&quot;ו למדרש רבה, מדה ז גזירה שווה<br />הנה אף שאמרו חז&quot;ל אין אדם דן גזירה שווה מעצמו אא&quot;כ קבל מרבותיו אין זה אלא בהלכות אבל במדרשות אין מעצור לחז&quot;ל לדרוש בכמה אפנים ע&quot; גז&quot;ש. וגם לפעמים דורשים סתם ואינם מביאים הפסוקים וסומכים עצמם על איזה פסוק בתנ&quot;ך ע&quot;ד גז&quot;ש. וכמ&quot;ש כ&quot;פ בפירושי ומצאתי אח&quot;כ לראיה מאיזה מדרש או ילקוט. וסמכו חז&quot;ל עצמם על מדת ממעל שלשון תיבה זו נופל על לשון תיבה זו. וכן על מדה י&quot;ז מדבר שאינו מפורש במקומו ומפורש במ&quot;א. ואף בהלכות אמרו בירו' פרק אלו דברים שאדם דן גז&quot;ש לקיים תלמודו. פי' שאם יודע איזה הלכה אך אינו יודע מנין יוכל לדון גז&quot;ש מעצמו. אבל לא להמציא דין חדש ע&quot;פ גז&quot;ש מעצמו. ולפעמים דורשים חז&quot;ל מחמשה מקומות כמו בפסחים ד&quot;ח ע&quot;ב. ולפעמים מז' מקומות עד שימצא דבר הנלמד כמו בעירובין דף נ&quot;א. ואמרו שהוא זכר לדבר והיינו גילוי מלתא וזה ענין אסמכתא שבארנו במקום אחר בס&quot;ד.","93","","4339","True","True","False","","239","129.98.156.86","0","19727","נידה|כב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);