var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19486;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19486","0","אינהו מחמירי אנפשייהו","03/06/12 01:49","יג סיון","תשע&quot;ב","01:49","דוד כוכב","אז למה לא שאל אם שייך להחמיר?<br />עדיף לשאול את האישה?!<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16747'>על כך כאן</a>.","125","","4351","True","True","False","","997","213.151.35.4","0","0","נידה|יב ע&quot;ב",""),new Message("19487","19486","לעשרת הצופים הראשונים בהודעה שלמעלה:","03/06/12 04:08","יג סיון","תשע&quot;ב","04:08","דוד כוכב","יש במאמר שבקישור תוספת, ממנהגי רוגוצ'ובער, הסטייפלער בעל ה'קהילות יעקב', והרבי מחב&quot;ד.<br />תודה לחכם כדי על ההפניות.","125","","4351","True","True","False","","194","213.151.35.4","0","19486","נידה|יב ע&quot;ב",""),new Message("19530","19486","האם הוראה לנשים להחמיר לא היתה","05/06/12 07:20","טו סיון","תשע&quot;ב","07:20","קותי","שוללת מהן את הנאמנות הבסיסית והבלעדית שניתנה להן &quot;וספרה לה&quot;?","217","","4349","True","True","False","","161","85.250.169.110","0","19486","נידה|יב ע&quot;ב",""),new Message("19796","19486","עוד תוספת","17/06/12 02:38","כז סיון","תשע&quot;ב","02:38","דוד כוכב","במאמר שבקישור בהודעה הפותחת, החל מהפיסקה &quot;תירוץ נוסף&quot;.","125","","4337","True","True","False","","152","212.76.124.211","0","19486","נידה|יב ע&quot;ב",""),new Message("19494","19487","רוב תודות על התוספת שהיא ממש עיקר","03/06/12 20:43","יג סיון","תשע&quot;ב","20:43","קותי","זאת מידה חשובה מאוד לא להיות חקיין <br />מבחינת המכיר את מקומו","217","","4351","True","True","False","","196","85.250.169.110","0","19486","נידה|יב ע&quot;ב",""),new Message("19495","19494","הנהגתו של מר עוקבא","04/06/12 00:23","יד סיון","תשע&quot;ב","00:23","המכריע","מר עוקבא אמר על עצמו אנא כחלא בר חמרא לגבי אבוה, דאבא כד הוי אכיל בישרא בהאי יומא לא הוי אכיל גבינה עד למחר ואנא אכילנא מסעודה לסעודה. ואמרו על כך רבי המוסר, אם כל כך היתה יקרה בעיניו הנהגה זו של אביו, כלום לא יכול היה ללכת בעקבותיו אף הוא. אלא מכיון שלפי הדין אין צורך בזה, והיתה זו הרגשה פרטית של אביו מרוב יראת חטאו, ומר עוקבא רק מצא בנפשו מקום להצטער על כך גופא שלא זכה להרגשה של אביו, אבל לעשות כמעשהו ללא ההרגשה הזו, מעשה קוף בעלמא הוא, ואין בזה שום ענין.","199","","4350","True","True","False","","191","85.130.221.217","0","19486","נידה|יב ע&quot;ב",""),new Message("19498","19495","האר&quot;י הקדוש והרב מרדכי אליהו","04/06/12 05:58","יד סיון","תשע&quot;ב","05:58","דוד כוכב","גם האר&quot;י הקדוש נהג כאביו של מר עוקבא והיה ממתין מעת לעת בין בשר לחלב.<br />וסיפר הרב מרדכי אליהו ששאל את המקובלים האם ראוי לאחוז בהנהגה זו, כבשאר מנהגי האריז&quot;ל. וענו לו שזו הנהגה מיוחדת רק לאר&quot;י ואין המקובלים האוחזים במנהגי האר&quot;י נוהגים כמותו בזה.","125","","4350","True","True","False","","181","213.151.35.4","0","19486","נידה|יב ע&quot;ב",""),new Message("19504","19498","עוד על מנהג זה","04/06/12 10:16","יד סיון","תשע&quot;ב","10:16","כדי","חומרת רבינו האר&quot;י ז&quot;ל היא לא בדיוק כחומרתו של אביו של מר עוקבא. האר&quot;י לא החמיר אלא שבאותו יום שאכל גבינה לא אכל בשר אבל בערבו של אותו יום אכל ולא המתין מע&quot;ל.<br /><br />ואעתיק את תשובת תורה לשמה (סי' ריב) בזה, שממנה מקור קצת לדברי הגר&quot;מ אליהו זצ&quot;ל:<br /><span class='bordeaux'><b>שאלה: אחד היה נוהג שאחר שיאכל בשר לא יאכל גבינה ושאר חלב אלא עד שיעבור כ&quot;ד שעות וכן נמי כאשר אוכל גבינה אינו אוכל בשר אלא עד אחר כ&quot;ד שעות אם יש לזו החומרא איזה סמך ואם ראוי לנהוג בחומרא כזו כי כ&quot;ד שעות לא שמענו. יורינו המורה לצדקה ושכמ&quot;ה. <br />תשובה: איתא בגמרא דחולין דף ק&quot;ה ע&quot;א אמר מר עוקבא אנא להא מילתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי הוה אכיל בישרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתי אכילנא ופרש&quot;י למחר כי השתא מעת לעת ע&quot;ש הרי יש חומרא כזו של כ&quot;ד שעות בעולם אלא שהוא לא אמר אלא רק באכילת גבינה אחר הבשר ולא להיפך מיהו בדברי רבינו חיים ויטאל ז&quot;ל בשער המצות פרשת משפטים איתא וז&quot;ל מורי זלה&quot;ה נהג שבכל יום שאכל גבינה לא היה אוכל בשר עד הלילה ע&quot;ש הרי לא נהג בזה החומרא של מעת לעת מיהו איירי באכילת בשר אחר הגבינה ולא להיפך ומסתמא נראה דגם בגבינה אחר בשר לא היה נוהג יותר משיעור זה דא&quot;כ היה כותב מנהגו בפירוש ועל כן זה המתחסד שהוא נוהג כ&quot;ד שעות גם בבשר אחר הגבינה לא נמצא סמך לחומרתו דבגמרא לא נזכר כ&quot;ד שעות אלא בגבינה אחר בשר ולא להיפך ולא עוד אלא שנזכר על מרן האר&quot;י זצ&quot;ל להדיא בבשר אחר גבינה להמתין עונה אחת ולא מעת לעת וזה רוצה לעשות חומרא טפי ממרן האר&quot;י זצ&quot;ל הא ודאי זה נחשב חומרא זרה וחיצונית ואין לנהוג בה וגם בגבינה אחר בשר שנמצאת חומרא זו אצל אבוה דמר עוקבא עכ&quot;ז לא שמענו חומרא זו אצל זולתו ועל מרן החסיד רבינו האר&quot;י זיע&quot;א לא שמענו חומרא זו של כ&quot;ד וזה רוצה לעשות עצמו חסיד יותר ממרן האר&quot;י ודאי לא נכון לעשות כן. <br /><br />ואם תאמר ואם האדם רוצה להחמיר עצמו בזה מה בכך והלא יכול להחמיר אפילו בדבר המותר זה אינו ולך נא ראה בתשובות הרמ&quot;א ז&quot;ל בסי' נ&quot;ד שהשיב לחכם אחד שכתב לו שראוי להחמיר בענין השמן הנז' בשאלה וכתב לו פה קדוש כמו מר ירחיק עצמו בזה והשיב לו הגאון רמ&quot;א ז&quot;ל וז&quot;ל כבר אמרו בירושלמי דנדרים די לך במה שאסרה תורה ואמרו ג&quot;כ הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ובירושלמי גבי התרת שמן שהתיר ר&quot;י הנשיא שמואל קבל עליו ואכל רב לא אכל א&quot;ל שמואל אכול או אנא כתב עלך זקן ממרא וכו' ע&quot;ש גם לך נא ראה בטור א&quot;ח סי' ל&quot;ב שכתב שאין צריך לשרטט בכל שיטה ושיטה ואם ירצה לשרטט הרשות בידו והקשה עליו בבית יוסף והלא הפוסקים כתבו דנקרא הדיוט כיון שפטור מן הדבר ותירץ דס&quot;ל לא אמרו הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט אלא כשעושה אותו בדרך חומרא אבל הכא דאינו מכוון לכך אלא כדי לכתוב ביושר וכו' אינו נקרא הדיוט ע&quot;ש וכן תמצא בכמה עניינים פסקו הפוסקים ז&quot;ל דין דכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט בדין הק&quot;ש היכא דפטור מלקרות וקורא ובדין התפילה היכא דאינו חייב להפסיק ומפסיק ובגמרא דחולין דף קי&quot;א איתא רב בר שבא אקלע בי רב נחמן אייתו ליה כבדא שליקא ולא אכל מפני שהחמיר על עצמו וא&quot;ל רב נחמן הגמיאוהו והלעיטוהו בעל כרחו ע&quot;ש והגם כי תמצא במרדכי ז&quot;ל בריש פרק כל הבשר שהביא תשובת מרב&quot;ר ז&quot;ל שכתב בימי חורפי הייתי מתלוצץ בבני אדם שנמנעים שלא לאכול בשר אחר גבינה והיה נראה לי כמו מינות עד שפעם אחת מסעודתא לסעודתא מצאתי גבינה בין שיני גזרתי להחמיר על עצמי בבשר אחר גבינה כמו בגבינה אחר בשר ואין בדבר זה כחולק על התלמוד ולא כמוסיף שהוא גורע דפרק כ&quot;ה אמרינן אנא להא מלתא כחלא בר חמרא וכו' וכל חד מצי להחמיר אנפשיה לעשות משמרת עכ&quot;ל עכ&quot;ז חומרא כזו שאפילו מרן האר&quot;י ז&quot;ל לא היה נוהג בה אינו ראוי לעשות ודי בזה. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי.</b></span>.<br /><br />ולפני כ-3 שנים מצאתי בכלבו (ס&quot;ס קו) שהזכיר שיש שנהגו כמנהג זה של אביו של מר עוקבא ז&quot;ל: ויש נמנעין לאכול מעת לעת. ע&quot;כ.","249","","4350","True","True","False","","311","93.172.29.31","0","19486","נידה|יב ע&quot;ב",""),new Message("19533","19530","אלו שני ענינים שונים","05/06/12 09:13","טו סיון","תשע&quot;ב","09:13","דוד כוכב","אין קשר בין פסק הלכה שצריכה לבדוק מחשש לראיה בימי הטהרה, לבין נאמנות האשה בספירת ימי טומאתה.<br /><br />ואגב, נאמנות האשה בספירה אינה בלעדית, גם הבעל נאמן, כבדף טו ע&quot;ב:<br />&quot;אמר רב שמואל משמיה דרבי יוחנן: אשה שיש לה וסת - בעלה מחשב ימי וסתה ובא עליה&quot;.<br />ולא רק האשה ובעלה, אלא גם אחרות, כמו שאמרו במשנה בדף יג ע&quot;ב:<br />&quot;החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה, אם יש להם פקחות - מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה&quot;.","125","","4349","True","True","False","","130","95.86.79.1","0","19486","נידה|יב ע&quot;ב",""),new Message("19534","19533","נאמנות אחרים","05/06/12 09:31","טו סיון","תשע&quot;ב","09:31","כדי","וכ&quot;כ הגאון חת&quot;ס (חיו&quot;ד סי' קנג) בהדיא, שאין לחלק בין נאמנות האישה עצמה לבין נאמנות אחרות עליה, ודחה שם דברי השואל שרצה לחלק בזה. וזה שנים שעשיתי לו סמוכות ממתני דנדה (יג:) הנ&quot;ל. <br /><br />וז&quot;ל החת&quot;ס שם:<br />ומ&quot;ש הרב השואל דוספרה לה כתיב על האשה עצמה דוקא, דבריו תמוהים לכאורה, שהרי הא דקיי&quot;ל ע&quot;א נאמן באיסורים נפקא לן מוספרה לה כמ&quot;ש תוס' ריש גיטין. האמת, בחידושי רמב&quot;ן מצאתי מי שרוצה לומר דהתם שאני, דמתוך שהאשה נאמנת על עצמה לשמש מהימנת נמי על בעלה, ואין ללמוד מזה לע&quot;א נאמן באיסורים דעלמא. ואין הספר עתה בידי לעיין בו, מ&quot;מ הדבר ידוע שדיעה זאת דחויה היא ופשיטא דע&quot;א נאמן להתיר לברר ספיקא. עכ&quot;ל.<br /><br />וע&quot;ע בדבריו שם בסי' קנג.","249","","4349","True","True","False","","195","93.172.165.97","0","19486","נידה|יב ע&quot;ב",""),new Message("19540","19534","דיני הנאמנות נקבעו ע&quot;י חז&quot;ל ברוחב דעתם","05/06/12 13:51","טו סיון","תשע&quot;ב","13:51","קותי","והם אחידים <br />אבל האישה שונה מכולם כי רק היא יכולה לבדוק <br />ואם נחייבה בדיקה משום שמישהו מחמיר הלכה נאמנותה <br />אם אינה נאמנת על טהרתה מדוע תהייה נאמנת על בדיקתה? <br />בדיוק מטעם זה מדוע עלה על דעתם שמחייבים אותה בדיקה נוספת?<br /><br />להבנתי לא מדובר בבדיקה לטהרות אלא לאישות","217","","4349","True","True","False","","172","85.250.169.110","0","19486","נידה|יב ע&quot;ב",""),new Message("19541","19540","כאן מדובר בהלכה זו","05/06/12 14:49","טו סיון","תשע&quot;ב","14:49","דוד כוכב","רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה ד, ט <br />&quot;הלך בעלה למדינה אחרת והניחה טהורה כשיבוא אינו צריך לשאול לה אפילו מצאה ישנה הרי זה מותר לבוא עליה שלא בעונת וסתה ואינו חושש שמא נדה היא&quot;.<br />- השאלה אינה אם היא <b>נאמנת</b>, אלא שמא היה לה דם והיא עצמה אינה יודעת זאת.<br /><br />ולדעת הרמב&quot;ם, מידת חסידות שתבדוק בכל זאת, כמו שכתב בהלכות איסורי ביאה ד הלכה טז: &quot;הצנועות אין משמשות אלא עד שיבדקו עצמן תחלה קודם תשמיש&quot;.<br />ולפעמים חייבת מהדין, כהמשך לשונו שם: &quot;ואשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק&quot;. וכן ברמב&quot;ם הלכות אישות כה הלכה ז:<br />&quot;הנושא אשה ונמצאת שאין לה וסת קבועה לנדתה אלא לא תרגיש בעצמה עד שתראה דם נדה הרי זו לא תשמש אלא בשני עדים שבודקת בהן עצמה אחד לפני התשמיש ואחד לאחר התשמיש&quot;.","125","","4349","True","True","False","","166","95.86.79.1","0","19486","נידה|יב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);