var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=93172;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("93172","0","סקילה","25/08/21 17:28","יז אלול","תשפ"א","17:28","גיל ושמחה","משנה: ניסוך המים כיצד?... בהמשך: ורגמוהו באתרוגיהם (וכנראה גם באבנים. המעשה היה הכהן צדוקי שניסך את המים לרגליו בדרך ביזיון. מהו המקור לעונש "סקילה" בשל כך?","363","","1744","True","True","False","","843","141.226.15.203","0","0","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93174","93172","כיצד הגעת למסקנה זו ?","25/08/21 17:41","יז אלול","תשפ"א","17:41","אבי גרינבלט","מי אמר שנהגו נכון ופסלו את המזבח ולמעשה באותו הרגע פסקה העבודה במקדש.
סקילה על דבר כזה ???
המסקנה היחידה שזה קרה בשעות הבוקר כשכולם עם ד המינים.","539","","1744","True","True","False","","192","77.127.28.147","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93190","93172","התשובה נמצאת מפורש במדרש עם רמב"ם","25/08/21 22:07","יז אלול","תשפ"א","22:07","יחיה","מדרש הגדול לפרשת פינחס: שפעם אחת ניסך על רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן, שאמרו מין הוא, שהן אומרין שאין מנסכין מים...

בגמרא עבודה זרה כו, ב: אבל המינין והמסורות והמומרים - מורידין ולא מעלין.

הרמב"ם בהלכות עבודה זרה פרק י: אבל מוסרי ישראל, והמינים, והאפיקורוסין--מצוה לאבדן ביד, ולהורידן עד באר שחת: מפני שהן מצירין לישראל, ומסירין את העם מאחרי ה', כישוע הנוצרי ותלמידיו, וצדוק ובייתוס ותלמידיהם--"שם רשעים, ירקב".

הרמב"ם בהלכות רוצח פרק ד: המינים, והם עובדי עבודה זרה מישראל, או העושה עבירות להכעיס, אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס, הרי זה מין, והאפיקורוסין, והן שכופרין בתורה ובנבואה מישראל--מצוה להורגן: אם יש בידו כוח להורגן בסיף בפרהסיה, הורג; ואם לאו, יבוא עליהן בעלילות עד שיסבב הריגתן.

כיצד: ראה אחד מהן שנפל לבאר, והסולם בבאר--קודם ומסלק הסולם, ואומר לו הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך. וכיוצא בדברים אלו
.","1493","","1744","True","True","False","","166","141.226.162.158","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93202","93172","בבחינת קנאים פוגעים בו","26/08/21 01:03","יח אלול","תשפ"א","01:03","מרדכי דב זינגר","העובר על דברי חכמים, חייב מיתה...

ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה (ערובין כא ע"ב).

ופירש"י: "שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה, יש בהן שאין בהם חיוב מיתה, אבל דברי סופרים חייבין מיתה על כולן, כדכתיב (קהלת י, ח) 'ופורץ גדר ישכנו נחש'".","807","","1743","True","True","False","","132","212.76.117.216","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93210","93172","ומדוע אתרוגים בדווקא","26/08/21 10:53","יח אלול","תשפ"א","10:53","דודב","מבארים המפרשים שאם הצדוקים אומרים שאין מצוות ניסוך המים כי לא מאמינים בתורה שבע''פ א''כ גם אינם מאמינים ש'פרי עץ הדר' הכוונה לאתרוג אולי פרי אחר כי הרי זה גם פרשו חכמים שהכוונה לאתרוג בדווקא
ולכן רגמו באתרוגיהם ...","1407","","1743","True","True","False","","137","147.161.1.254","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93175","93174","אילו","25/08/21 18:04","יז אלול","תשפ"א","18:04","עלי","היו בידיהם עגבניות הם היו זורקים עגבניות...בבר מצוה זורקים סוכריות...בד"כ אנשים זורקים מה שבכו"כ יש להם בידיים, הן כביטוי לשמחה והן כמחאה. ספונטנית.","209","","1744","True","True","False","","133","77.127.37.245","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93183","93174","רש"י","25/08/21 19:21","יז אלול","תשפ"א","19:21","גיל ושמחה","הבנתי שרש"י הוסיף גם אבנים וגם מהגמרא משמע שאגן המזבח נפסל וכו'","363","","1744","True","True","False","","109","141.226.15.203","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93185","93183","אתרוג לבד לא גורם לנזק","25/08/21 19:39","יז אלול","תשפ"א","19:39","אבי גרינבלט","ולכן הוסיף שזה מן הסתם מה שהיה","539","","1744","True","True","False","","109","2.53.172.36","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93227","93183","בענין האבנים","26/08/21 17:41","יח אלול","תשפ"א","17:41","אלף בית רשי","מה שכתבתי בזבחים סב","278","","1743","True","True","False","","139","96.20.220.141","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93204","93202","אבל","26/08/21 01:26","יח אלול","תשפ"א","01:26","יחיה","ניסוך המים אינו מדברי סופרים.

יש לציין עוד משנתינו, סנהדרין ט, ו: כהן ששמש בטומאה, אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין, אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה, ומפציעין את מוחו בגזירין.

התוספתא כלים (בבא קמא) א, ו: נכנסין לבין האולם ולמזבח שלא רחוץ ידים ורגלים, דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים אין נכנסין, אמר שמעון הצנוע לפני ר' אליעזר, אני נכנסתי לבין האולם ולמזבח - שלא רחוץ ידים ורגלים, אמר לו מי חביב, אתה או כהן גדול, היה שותק, אמר לו בוש אתה לומר שכלבו של כהן גדול חביב הימך, אמר לו רבי אמרת, אמר לו, העבודה, אפילו כהן גדול - פצעין את מוחו בגזירין, מה תעשה שלא מצאך בעל הפול.","1493","","1743","True","True","False","","153","141.226.162.158","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93207","93204","ניסוך המים - הלכה למשה מסיני","26/08/21 06:51","יח אלול","תשפ"א","06:51","גיל ושמחה","מעניין שהגמרא לא מציינת שהוא בן נוות וגם לא מזכירה שהרגוהו אלא שרגמוהו באתרוגיהן. גם מדברי התוספתא לא משמע במפורש שפסקו להרגו אפילו אם הוא כ"ג אלא מפצעין את מוחו בגזירין (בלשוננו: מכין אותו מכות נמרצות). יתכן שאף בנדון דנן רגמוהו באתרוגיהן משמע: היכוהו מכות נמרצות על חילול ה' (בזיון מצווה) ואפילו לאו דווקא באתרוגיהן אלא כיוון שסוכות היה לכן משתמשת הגמרא בלשון מליצית.
דברי רש"י באמת לא מובנים לפי זה כי מדוע הוצרך לומר שרגמוהו גם באבנים? ועוד: המזבח נפגם כתוצאה מהרגימה באבנים?! הלוא גם לפי המשנה שלעיל (סנהדרין): פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה. כך נראה לענ"ד.","363","","1743","True","True","False","","108","141.226.15.203","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93212","93204","אם זה לא מד"ס, אלא ד"ת. למה הם לא מודים","26/08/21 11:38","יח אלול","תשפ"א","11:38","מרדכי דב זינגר","גם על הצד שזה הלמ"ס...
זה מגיע דרך הוראת וקבלת חז"ל
ולכן הם לא מודים בניסוך המים.","807","","1743","True","True","False","","122","212.76.115.190","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93226","93207","ערוך לנר","26/08/21 17:05","יח אלול","תשפ"א","17:05","יחיה","וי"ל, דראיתי בירושלמי דסוגין, דפשיטא לי' דהצדוקי מת מהרגימה, ממה דמסופק אם הך צדוקי שנתן קטרת מבחוץ והכניס בפנים שמת, הוי הך צדוקי דהכא, ופשט כיון דאותו הצדוקי מת ביוה"כ, והך דהכא ג"כ מת, ע"כ שנים הוי, ע"ש.

וי"ל, מאין פשיטא כ"כ שמת מהרגימה, הא ר' זירא שרגמוהו ג"כ באתרוגיהן, לא מת מהרגימה, שהרי מחוזא שדרש כן בבבל הוי, ורבי זירא מת בארץ ישראל, כדמוכח מגמרא דמ"ק.

וי"ל, דהנה לקמן אמרינן, ואותו יום נפגמה קרן המזבח, ופי' רש"י, ע"י אבנים שזרקו בו, עכ"ל, וקשה, דהא אמרינן דבאתרוגים רגמוהו, ומאין לרש"י שזרקו אבנים ג"כ, אבל י"ל, דזה ודאי בטבע, שאתרוג, אף שגדול הוא מאוד, מכ"מ, פרי שהוא רך, לא יכול לפגום דבר קשה, וכש"כ שאין יכול להרוג אדם, וא"כ, מה שנפגם המזבח, ע"כ ע"י אבנים הי', שזרקו ג"כ אבנים בו, ועי"ז מת הצדוקי, משא"כ בר"ז, שלא זרקו בו רק אתרוגים, לא מת...

אכן, לפ"ז כש"כ שיקשה, כיון שבהצדוקי ע"כ זרקו ג"כ אבנים, כדמוכח ממה שמת ע"י הרגימה, וממה שנפגם המזבח, א"כ...


פירוש "מפציעין את מוחו בגזירין", היינו הריגה!
וכמפורש שם בתוספות יום טוב: [אלא פרחי כהונה מוציאין אותו] חוץ לעזרה [ומפציעין את מוחו בגזירין] - דבהר הבית מותרין טמאי מתים, ומת עצמו...


פרחי כהונה, הלא זריזים במצוות, והיו מוציאים אותו חוץ לעזרה, ומטפלים בו.
מאידך, בגמרא אצלנו, העם אשר רגמוהו בגמרא שלנו, הם לא בקיאים בהלכות טומאה, ואינם יודעים "חכמות". ממילא עשו מחאה ספונטנית, וסיימו את הסיפור!

כך לעיל מג, ב: פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת, והביאו מרביות של ערבה מערב שבת, והניחום בעזרה, והכירו בהן בייתוסין ונטלום וכבשום תחת אבנים. למחר הכירו בהן עמי הארץ, ושמטום מתחת האבנים, והביאום הכהנים וזקפום בצידי המזבח. לפי שאין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת.
רש"י: תחת האבנים - ויודעים הם בחכמים, שלא יטלטלו למחר האבנים. עמי הארץ - שלא היו בקיאים באיסור טלטול, והם היתה ידם עם הפרושים...","1493","","1743","True","True","False","","215","141.226.162.158","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93211","93210","יפה! ","26/08/21 10:58","יח אלול","תשפ"א","10:58","גיל ושמחה","ישר כוח!","363","","1743","True","True","False","","92","141.226.15.203","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93213","93210","אז למה לא כפות עם הכפות ?","26/08/21 11:40","יח אלול","תשפ"א","11:40","מרדכי דב זינגר","","807","","1743","True","True","False","","109","212.76.115.190","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93223","93211","מה יפה בזה?!","26/08/21 13:59","יח אלול","תשפ"א","13:59","אור חדש","אתרוגים היו להם ביד ולכן זרקו אותם
יש לך מקור לכך שחלקו על אתרוג?!

שאלה ששואלת למה x ולא מציעה שום y אלטרנטיבי עדיף אינה שאלה כלל וממילא תשובה עליה אינה תשובה ובטח לא יפה","458","","1743","True","True","False","","129","147.236.159.194","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93225","93211","באמת","26/08/21 15:41","יח אלול","תשפ"א","15:41","יחיה","אף בשבת לא, א: תנו רבנן: מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. אמר לו: שבכתב - אני מאמינך, ושבעל פה - איני מאמינך. גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב. גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל - גייריה, יומא קמא אמר ליה: א"ב ג"ד, למחר אפיך ליה. אמר ליה: והא אתמול לא אמרת לי הכי? אמר לו: לאו עלי דידי קא סמכת? דעל פה נמי סמוך עלי!
רש"י: אפיך ליה - כגון תשר"ק. לאו עלי קא סמכת - מנין אתה יודע שזו אלף וזו בית - אלא שלמדתיך וסמכת עלי, דעל פה נמי סמוך על דברי.

אף בעניינינו, הכול מודים ב"פרי עץ הדר" שהוא אתרוג.
דווקא לכן, השתמשו באתרוג, להוכיח שהצדוקים לא עקביים בדעתם, אלא סותרים את עצמם: מנין אתה יודע שזהו "פרי עץ הדר" - אלא שהנכם סומכים על מסורת אבותינו ורבותינו, דניסוך המים נמי - סמוך על דברי החכמים!","1493","","1743","True","True","False","","135","141.226.162.158","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93224","93212","לעיל בלשון רש"י","26/08/21 15:25","יח אלול","תשפ"א","15:25","יחיה","מג, ב: והכירו בהן בייתוסין - הרגישו תלמידי בייתוס והן צדוקים, ואינם מודים בערבה, שאינה מפורשת מן התורה.

הוי אומר שאינם מודים אלא במפורש בתורה, וגם לא בנלמד מדרשות, כ"ש לא בהלכה למשה מסיני, כדבריך.","1493","","1743","True","True","False","","122","141.226.162.158","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93228","93213","אתרוגים","26/08/21 18:26","יח אלול","תשפ"א","18:26","יחיה","דומים לאבנים. ניתן לרגום בהם.


בהקדמת הרמב"ם למשנה: גם לא מצאנו מחלוקת במה שאמר הכתוב "פרי עץ הדר", שאחד אמר שהוא האתרוג, ואחר אמר שהוא הפריש או הרמון או זולתם.
גם לא מצאנו מחלוקת ב"עץ עבות", שהוא ההדס
...

מהדוגמאות של הרמב"ם נלמד, כי אם ב"פרי עץ הדר" ו"ענף עץ עבות", אין הפירוש שלהם מבואר בתורה, ובהכרח זקוקים לקבלה, הרי הפירוש של לולב ב"כפות תמרים", לא רחוק הוא מפשוטו של מקרא ממש.","1493","","1743","True","True","False","","106","141.226.162.158","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93284","93223","כמה שאלות","27/08/21 10:37","יט אלול","תשפ"א","10:37","גיל ושמחה","אתרוגים היו להם למצוותם. אז נניח שהיה זה ביום השביעי לאחר שכבר קיימו את המצווה של נטילת ארבעת המינים. חוץ מזה על פי דברי רש"י לא היה בבית המקדש שכן לא צפוי היה שבבית המקדש יהיו אבנים ועוד שישמשו לסקילה. הרגימה באתרוגים על פי מדרש האגדה הייתה סמלית.
ה"ייפה" מתייחסת לתשובת הגולש.","363","","1742","True","True","False","","79","141.226.15.203","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93245","93228","ולולב דומה למטה שהכה בו משה","26/08/21 21:05","יח אלול","תשפ"א","21:05","מרדכי דב זינגר","","807","","1743","False","True","False","","106","212.76.104.1","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93274","93245","הוא היה למעלה על המזבח","27/08/21 01:03","יט אלול","תשפ"א","01:03","יחיה","","1493","","1742","False","True","False","","92","141.226.162.158","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93300","93284","מה?!","28/08/21 22:11","כ אלול","תשפ"א","22:11","אור חדש","האנשים פגמו את המזבח והשביתו את עבודת המקדש!!
נראה לך שהם פעלו בקורוח וחשבו על 4 המינים למחר או על הלכ' סקילה?!? על ראיות מתחכמות נגד המינים?!?

היה כאן תגובה ברברית/קנאית(מה ההבדל?!) של המון אנשים שפעלו בניגוד לכל דעת תורה אפשרית (לא תמצא בעולם ת"ח שיורה לזרוק אבנים במקדש תוך חשש פגימת מזבח גם על הצדוקי הכי מעצבן)

הנסיון ללמוד הלכה או הנהגה מהפורעים הנ"ל משולה לנסיון ללמוד תורה מע"ה, כל האשכול שכאן מנוגד לכל הגיון תורני (גם אם חז"ל לא ראו בביקורת גמורה את המעשה של הע"ה שסה"כ היו עם הפרושים כדברי רש"י)

לגבי אבנים בהר הבית, אומנם יש הבדלים אך בכ"ז מידי קושיה זה מוציא, ראה במצורף","458","png","1741","True","True","False","","98","147.236.159.194","0","93172","סוכה|מח ע"א","0-png"),new Message("93382","93300","באמת יש כאן שאלות רבות","29/08/21 14:08","כא אלול","תשפ"א","14:08","גיל ושמחה","א. האם אתה רוצה שאחלוק על רש"י?
ב. בהחלט יתכן שרש"י פירש את הדברים באופן מטאפורי, כי אחרת - מאין הגיעו אבנים לעזרה? ועוד: כיצד הגיעו למצב של סקילה בתוך העזרה? ואם לא בוצעה סקילה בתוך העזרה, כיצד נפגם המזבח?
המסקנה היחידה המתבקשת היא שאותו כהן צדוקי הוצא מחוץ לעזרה ושם נסקל גם באבנים וגם באתרוגים (שהרי גם רגימה באתרוגים בעזרה היא ביזיון). וכיצד נפגם המזבח? באמת צפוי היה שהמזבח ייפגם מפעם לפעם מרוב שימוש ואין לזה קשר ישיר לאירוע המדובר אולם כיוון שהדברים אירעו בסמיכות הרי זה כאילו נפגם המזבח מהאבנים ששימשו לרגימת הצדוקי.
אין שום תימוכן לדברים הנ"ל אלא רק השערה. אם למאן דהוא יש תשובה משכנעת יותר, אשמח לקרוא.","363","","1740","True","True","False","","92","37.46.46.49","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93388","93382","היכן מצאת בדבריי","29/08/21 15:48","כא אלול","תשפ"א","15:48","אור חדש","רמז לכך שאני רוצה ללמוד כאן שונה מרש"י?!?

אדרבה אני למדתי הסוגיה בשיטתו (בצרוף מה שכבר ביאר על ע"ה שמילאו בזמנם העזרות)
וממילא כל מחשבתכם לנסות ללמוד תורה מהנהגות של ע"ה שעשו איסור דאו' המפורש בתורה מבהילה אותי","458","","1740","True","True","False","","164","77.139.145.160","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93424","93388","אפשר פיענוח ר"ת (ראשי תיבות)?","30/08/21 10:38","כב אלול","תשפ"א","10:38","גיל ושמחה","במחילה","363","","1739","True","True","False","","71","37.46.46.49","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93427","93388","עמי הארץ?","30/08/21 11:26","כב אלול","תשפ"א","11:26","גיל ושמחה","מאן דכר שמיה? הגמרא מציינת אך ורק את העובדה שאחד מן הכוהנים היה צדוקי וניסך המים על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהם. באותו מעמד מצוין שהמזבח נפגם וסתמוהו במלח.
בדבריך הוספת מה שלא כתוב בגמרא וגם לא ברש"י שהיו אלה עמי הארץ. מנין לך זאת?
אונהם מדברי הגמרא וגם מפירוש רש"י עולות שאלות: מנין צצו האבנים? אז הכון שהאבנים שימשו לבניית המזבח אבל האם יעלה בידך שאותם אבנים שהיו מיועדות לבניית המזבח שימשו לסקילה?! רחוק שדבר כזה ייעשה אפילו על ידי עמי הארץ, מה עוד שאי אפשר לחשוד שכל הכוהנים באותה משמרת היו עמי הארץ. ועוד: ישנן הלכות מסוימות לגבי התנהגות בהר הבית ועל אחת כמה וכמה בעזרה. באם יעלה בדעתך שבגלל כהן צדוקי אחד שחילל את ה' כל הכוהנים יפסיקו את עבודתם (או אפילו את מנוחתם) ויבואו לעזרה כדי לרגום את הצדוקי?! האם אין לך חילול הקודש גדול מזה? לכן כתבתי שבוודאי לא בדה רש"י מליבו שרגמוהו באבנים אלא שלא הזכיר שהיה זה מחוץ לעזרה משום שאין זה שייך לעניין שבו עוסקת הגמרא. לעניין פגימת המזבח לא מוזכר שהיה זה כתוצאה מיידוי האבנים אלא ככול מבנה שעשוי היה כצורת המזבח גם המזבח עשוי היה להיפגם מפעם לפעם ואין כל קשר בין פגימת המזבח לבין ידוי האבנים מחוץ לעזרה אלא כפע שמציינת הגמרא במקום אחר ש"כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות". האומנם המזבח בוכה (מוריד דמעות)? אלא הכוונה ברוחניות ואף כאן הכוונה ברוחניות שאומנם המזבח נפגם בלי קשר ליידוי האבנים אך בשל הסמיכות לאירוע מציינת הגמרא את פגימת המזבח כאילו יש לזה קשר לאירוע.
כאמור כל דבריי אינם אלא השערה. אם יש למישהו תירוץ חזק יותר בצירוף אסמכתה מפורשת, אשמח ללמוד.","363","","1739","True","True","False","","104","37.46.46.49","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93425","93424","בבקשה","30/08/21 10:47","כב אלול","תשפ"א","10:47","אור חדש","רש"י= רבנו שלמה יצחקי, גדול הפרשנים שקמו לעם ישראל

ע"ה= עם הארץ, אנשים פשוטים עם רקע בסיסי בתורה ומצוות, בד"כ בתקופת חז"ל התייחסו אליהם בגנאי אך במסכתנו זכו להכרה חיובית בד"כ בזכות שותפותם עם ראשוני חז"ל (הפרושים) במאבקם בצדוקים

דאו'= קיצור של ד'אוריתא, כינוי ל'מצוות שחיובן מתורת משה' בניגוד למצוות'דרבנן'","458","","1739","True","True","False","","107","77.139.145.160","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93432","93427","מרוב שהנחת כאן הנחות","30/08/21 11:51","כב אלול","תשפ"א","11:51","אור חדש","חסרות ביסוס יצרת כאן בלבול כזה שלא אצליח להתייחס מסודר לדבריך אלא אנסה רק להסביר פשט הגמרא עפ"י רש"י

במקרה הקודם שצדוקים עשו שלא כראוי במסכתנו מפורש שם שהע"ה הם שהתערבו לתקן המעשה ובזה משבחם שם רש"י: עמי הארץ. שלא היו בקיאים באיסור טלטול והם היתה ידם עם הפרושים:
כלומר כרגיל בש"ס, הע"ה במסכתנו אומנם לא פעלו כהלכה אך עדיין כיוון שנלחמו בצדוקים לא מיחו בהם חכמים ואדרבה ניצלו המעשה ע"ה לטובתם

במקרה שלנו למד רש"י מסמיכות סיפור הרגימה ופגימת המזבח שהסיפורים קשורים זה בזה כלומר שפגם המזבח נוצר כתוצאה מרגימת הכהן שעמד עליו, מכיון שהיה קשה לרש"י כיצד אתרוגים רכים יכולים לפגום במזבח אבנים נאלץ להוסיף מדעתו שלא הסתפקו הזורקים באתרוגים בלבד אלא היו מהם שגם זרקו אבנים (רש"י שחי לפני שהאספלט והבטון כיסו מעיננו את הארץ לא ראה קושי בהשגת אבנים לזריקתם בעזרה, כפי שהוכחתי לך בצילומים בהר הבית גם כיום המשימה בהחלט ברת ביצוע לכן קושייתך 'מנין מצאו אבנים לזרוק בעזרה' אינה קושיה)
וכן בסיפור הקודם מפורש שהצדוקים כיסו הלולבים באבנים, מנין מצאו אותם? אלא שלא היה בכך כל מניעה מציאותית בזמנם, למה? לא משנה, המציאות ברורה, מי שרצה אבנים בעזרה השיגם!

כלומר, אותם ע"ה שלא ראו בעיה בסילוק האבנים שבהם החביאו צדוקים הלולבים בשבת או יו"ט (כלומר בעצמם לא כ"כ הקפידו בגזרות חז"ל) הם שרגמו הצדוקי באתרוגים מעורבים באבנים, ולמרות שעשו זאת באיסור החמור של 'את מזבחותם תתוצון-לא תעשון כן לה' ' ולמרות שהפסידו בכך 4 המינים והאוכלים ולמרות שפגעו ביהודי טועה למרות שלא ברור שיש דיין שהיה מתיר להם זאת במפורש, בכ"ז עשו כן, למה? כי הם ע"ה!
האם ניתן ללמוד משהו מהנהגתם להקל באיסורים שפרטתי לעיל? ח"ו!! אסור ללמוד תורה מהנהגת ע"ה!

אומנם תוכל לשאול כפי ששאל ר' מרדכי מהמילה 'כל' שלא רק ע"ה היו שם אלא גם חברים ומהם נלמד הקולות?
חלילה לנו מעשות כתועבה הזו כמו שהשבתי לו שם","458","","1739","True","True","False","","98","77.139.145.160","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93438","93432","יפה ענווה לחכמים","30/08/21 12:31","כב אלול","תשפ"א","12:31","גיל ושמחה","הערתי לך הפרטי ולא שמת על ליבך.
יתכן שיש ממש בתשובתך ואף אני לא הסקתי מסקנות חד-משמעיות אלא ניסיתי להשיב על אי תהיות. אתה לעומת זאת ענית ההיפך ממה שאתה רגיל להתוודות ב"סליחות" ("שאין אנו עזי פנים..." וכו'). אי לכך אני ממליץ לשנות את סגנון הכתיבה כיאה לא רק לתלמידי חכמים אלא גם להדיוטות בעלי מידת דרך ארץ.
מראש מתנצל ומבקש סליחה. אין לי כוונה לפגוע אלא רק להוכיח על מידה שאיננה יאה לתלמידי חכמים ולאנשי מידות. מקווה שתקבל דבריי בהבנה מתוך שדברי חכמים בנחת נשמעים.","363","","1739","True","True","False","","96","37.46.46.49","0","93172","סוכה|מח ע"א",""),new Message("93439","93438","באיזו פניה מדובר?","30/08/21 12:39","כב אלול","תשפ"א","12:39","אור חדש","בכ"א מחקתי כמה מילים","458","","1739","True","True","False","","87","77.139.145.160","0","93172","סוכה|מח ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);