סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

דיוק וחידוש ברש"י

זבחים דף סב

 

עמוד א

רש"י ד"ה אותו היום. שנסך כהן צדוקי מי החג על רגליו ורגמוהו כל העם כדאמרינן בסוכה:
רש"י כאן משמיט במה רגמוהו אלא שגם מציין למקור דבר זה בסוכה וכתב גם בלשון "כדאמרינן" ולא כדתניא או כדאיתא בסוכה דף מח ע"ב,
אכן בעיון שם נראה שבמשנה שם איתא שפעם אחד נסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן, ובגמרא שם מובאת ברייתא ת''ר מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ואותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של מלח וסתמוהו וכו' וברש"י ד"ה נפגמה קרן המזבח. ע''י אבנים שזרקו בו: ולכאורה אבנים מאן דכר שמייהו, אלא שאכן תימא איך אתרוגים יכולים לפגום את המזבח ועוד בירושלמי איתא שאותו כהן צדוקי נהרג וג"כ פלא שיהרג ע"י אתרוגים, וממילא דייק רש"י לומר שהפגימה נעשית על ידי אבנים שזרקו בנוסף לאתרוגים ובכך גם יובן הירושלמי שנהרג הכהן, ורש"י למד זאת גם מלשון הברייתא ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ואותו היום נפגמה וכו', ואם נכון שנפגם מהאתרוגים היה צריך להיות הלשון ורגמוהו כל העם באתרוגיהם ונפגמה קרן וכו' החלוקה ואותו היום נותנת לומר שזה לא קרא מהאתרוגים בדווקא, והגמרא כאן מחזקת יותר את דעת רש"י שלא מביאה כלל את החלק הראשון של הברייתא שרגמוהו באתרוגים כי אינו ענין לכאן כלל שעיקר הדברים הוא גבי פגימת המזבח משא"כ ב"סוכה" ששם העיקר הוא מעשה ניסוך המים והאתרוגים, ולכן השמיט רש"י במאי רגמוהו כי העיקר כאן היא התוצאה שנפגם קרן המזבח.
 

עמוד  ב

רש"י ד"ה גזירין. שני גזרי עצים צריך לסדר בראש המזבח המערכה לתמיד של שחר בכהן אחד ולתמיד של בין הערבים בשני כהנים כדקיימא לן בסדר יומא (דף כו:):
הנה מה שרש"י הביא פרט זה בדווקא לגבי הגזירין שבתמיד של שחר מסדרן כהן אחד ושל בין הערביים שני כהנים, לכאורה רצה להסביר בזה מדוע צריך שיהא באמה גדומה, שצריך להשאיר את מקום הילוך הכהנים פנוי, וכששני כהנים בתמיד של בין הערביים עומדים משני צידי המערכה להניח את שני הגזירים ביחד תופסים זה בקצה אחד וזה בקצה השני, הרי ניכר יותר מדוע צריך שלא יבלוט מהמערכה, ובפרט לשיטת רש"י ביומא כפי שהסיק השפת אמת ששני הגזירים הם כמלא גודל המערכה, משא"כ להרמב"ם שסובר שגם לדורות היה אורך ורוחב אמה לכאורה בזמן הבית השני ובנין העתיד אין נפק"מ שיהיה אמה גדומה,
בדרך רמז אפשר לומר שתמיד של שחר בכהן אחד זה רמז שלמזבח הראשון - שחר שעשהו משה הספיק למעשה כהן אחד לשני הגזירין שגודלם היה בסה"כ אמה, משא"כ בתי המקדשות שהם בין הערביים שנחרבו והגלויות ביניהם נצרך שני כהנים שהיו ארוכים וכבדים, אמנם גזה"כ שבתמיד של שחר "תמיד" יסדר כהן אחד וזהו נס שהצליח לסחוב את זה, ובתמיד של בין הערביים תמיד שני כהנים וגם שזה בסה"כ גזירים של אמה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר