שַׁקָּרָא, = h. שַׁקָּר, liar; faithless, faithless man. Yeb. 55ᵇ או איהו שקראי או אנא שַׁקְרִי either he is a liar, or I lied (misreporting R. Johanan).—Pl. שַׁקָּרִין, שַׁקָּרֵי, שָׁקְ׳. Targ. Zeph. III, 4 (ed. Wil. שָׁ׳). Targ. Jer. IX, 1 (not שִׁקְרִין). Targ. Is. XXVI, 10 (ed. Wil. שַׁקְ׳).—Lev. R. s. 26, v. preced. Sot. 35ᵃ מרגלים ש׳ הוו the spies were liars (drew on their imagination). Snh. 29ᵃ סהדי ש׳ אאוגרייהו זילי false witnesses are despised by their own employers; Yalk. Kings 222. Yalk. Ps. 688 מרי סהדי שקרין אנן my lord, we are false witnesses; Y. Snh. VI, 23ᵇ bot. מרי שיקרין (corr. acc.).