שִׁימָּאָה, (שמם; cmp. אַשְׁמַאי) waste, ruined. — Pl. שִׁימָּאֵי, שִׁמָּ׳. Men. 33ᵇ פיתחי ש׳ ‘waste doors’, expl. ib. דלית להו תקרה over which there is no ceiling (upper beam); (oth. opin.) דלית להו שקופי which have no posts; Erub. 11ᵃ (ed. Sonc. שמ׳; Tosaf. to Kidd. 32ᵇ שמ׳).