רִיפְדָּה, reclining, seat, rest. Meg. 10ᵇ (play on הס̇̇̇̇ (Is. LV, 13, with ref. to רפידתו, Cant. III, 10) Nebuchadnezzar ששׁרף רִ֗֗ בית ה׳ who burnt the seat of (God in) the house of the Lord; [Ms. M. בית מַרְפֵּידוֹ של וכ׳ the house of the seat of the Lord; v. Rabb. D. S. a. l. note; Yalk. Is. 345 ביתו מרפידו (corr. acc.)].