קָמֵיעַ, (קָמַע) [suspended,] amulet. Kel. XXIII, 1 הק׳ the (parchment) amulet. Sabb. VI, 2, v. מוּמְחֶה. Ib. 61ᵃ ק׳ של כתב a written amulet; ק׳ של עיקרין an amulet containing roots; Y. ib. VI, 8ᵇ top ק׳ … בעשבים. Ib. נאמן … ק׳ זה וכ׳ a physician may be relied upon when he says, this amulet is approved, I cured with it &c. Gen. R. s. 45 ק׳ היא צריכה she (Sarah) needs an amulet (for sterility). Num. R. s. 12 יהא הק׳ הזה עליך וכ׳ wear this amulet that the evil eye may no longer have power over thee; Tanḥ. Naso 17; Pesik. R. s. 5; a. fr.—[Tanḥ. l. c. נתן לה קמיעה, corr. acc.]—Pl. קְמֵיעִים, קְמֵיעִין. Gen. R. s. 77 הוא בא אליך וחמשה ק׳ וכ׳ (not וחמש) he (Jacob) comes to thee provided with five amulets: his own merit, his father’s merit &c.; a. e.