קַיָּימָא, (v. קיָּים) existence, duration, permanence (used in Hebr. dict.). Y. Yeb. IV, 5ᶜ בן ק׳ a viable child. Ḥull. XII, 3 (ref. to Deut. XXII, 6) מה אפרוחים בני ק׳ אף בצים בני ק׳ as ‘the young’ means having vitality, so ‘the eggs’ must have vitality (by hatching). Gitt. II, 3 (19ᵃ) דבר שהוא של ק׳ (Var. רושם) any ink which lasts (v. קוּם h.); a. fr.