|
שם:
קִיטָא קִיטָא, (נְקַט) object held in the hand while making oath. Tosef. Snh. V, 1 בק׳ ובמקטייא, (not בקייטא); Y. ib. III, beg. 21ᵃ קִיטָה; v. מִקְטַיָּא. באדיבות אתר ספריא
|
