צִינָּא II, (צְנַן) = h. צִנָּה II, [stinging] palm, stone-palm (of great endurance).—Pl. צִינִּין. Targ. Y. I Num. XXXIV, 11 צִינֵּי טור פרזלא, v. צִנָּה II. Targ. Am. IX, 2 בצינין (ed. Lag. בינונין, cler. error; ed. Wil. בטורין; prob. to be read: בצ׳ דטורין).–B. Bath. 69ᵇ הוצין וצ׳ Ar. a. Rashb. (v. Rabb. D. S. a. l. note 10; ed. וציצין, corr. acc.), v. תָּאלָא.—V. צִינְּתָא II.