פְּרַן, Af. אַפְרַן same, esp. (of the husband) to endow the wife, settle the dowry (מוֹהַר or כְּתוּבָּה). Targ. Y. I Ex. XXII, 15 מִפְרָנָא יַפְרִין (Y. II יִפְרָן; h. text מהר ימהר׳). Targ. Y. Deut. XXI, 13 (h. text ובעלתה).