פָּלֵט, (preced.) escaping, spared. Hor. 8ᵃ ממונן פ׳ their property is spared (from destruction); Yeb. 9ᵃ. Tanḥ. Kor. 5 שכולן אובדין ואחד פ׳ that all will perish and one will escape; Num. R. s. 18; a. e.—Pl. פְּלֵטִים, פְּלֵטִין, פְּלֵי׳. Num. R. s. 19; Yalk. ib. 765, v. פָּרִיץ. Cant. R. to VII, 8. Snh. 108ᵃ שבחוצה לה פ׳ the property outside of the city is spared; a. e.—Fem. פְּלֵטָה, פְּלֵיטָה; pl. פְּלֵטוֹת, פְּלֵי׳. Tosef. Maasr. I, 6 שיבלים הפ׳ מן וכ׳ (Var. הפולטות) ears which escaped the storage.