סָרַח II, Saf. of רוח, cmp. רָוַח; cmp. Arab. saraḥa) to be or to make wide; to extend.—Part. pass. סָרוּחַ; f. סְרוּחָה; pl. סְרוּחִים, סְרוּחִין; סְרוּחות a) overhanging, flapping. Yoma 83ᵇ ואזניו ס׳ and his (the mad dog’s) ears flap.—b) (v. Am. VI, 4; 7) stretched indolently on the couch, banqueting. M. Kat. 28ᵇ; Keth. 69ᵇ; Yalk. Am. 545 נעשה שר לס׳, v. מַר II. Num. R. s. 9, v. סוּר I.—c) emasculated, impotent. Gen. R. s. 32 (ref. to Gen. VII, 16) פרט לס׳ ומחוסרי וכ׳ (ed. Leipz. סרוסים, corr. acc.) to the exclusion of emasculated animals (impotent from old age; ‘Rashi’: animals having overhanging, double, limbs) and mutilated ones. Deut. R. s. 3 (expl. עקר וכ׳, ib. VII, 14) ס׳ ואילוניות (some ed. סריסין) impotent men or barren women.