סְמִיכוּת, (preced.) ordination. Tosef. Snh. I, 1 סמיכה וס׳ זקנים וכ׳ the laying of hands (on the head of a communal sacrifice) and the ordination of elders require the presence of three; Snh. 13ᵇ סמיכה וסְמִיכַת זקנים (v. סְמַךְ I); Y. ib. I, 19ᵃ bot. הס׳ בשלשה, expl. לא סמיכה היא ס׳ s’mikhah is not the same as s’mikhuth, v. מִינּוּיָא.—[In later grammatical writings: ס׳ status constructus.]