סִיסָנָא f. (= סנסנא, v. סַנְסַן) 1) thorn, twig. Gitt. 69ᵇ אס׳ יבישתא on a dry twig.—[Pes. 4ᵃ, v. אֲסִיסְנָא.] —2) basket made of twigs. — Pl. סִיסָנֵי. B. Mets. 67ᵇ. Sabb. 110ᵃ וסימניך ס̇יס̇ני Ms. M. (ed. סִיסָאנֵי) and thy mnemonical catchword be sisâné (i.e. יוס̇ף ס̇ערי R. Joseph mentioned (שערי) barley).