סְיָיפוֹת, pl. (v. סִיּוּפָא) late (stunted) fruits. Tosef. Dem. I, 3, v. סוּף II. Gen. R. s. 22 שהיה אוכל … את הס׳ who ate the first fruits and presented the late fruits to the king; a. e.—Constr. (m.) סְיָיפֵי, סְיָפֵי. Midr. Sam. ch. I סְיָפֵי סַיְפָנִים (or סֵיפֵי סֵיפָ׳) the very poorest produces.