סוּחַ, שׂוּחַ (b. h. שׂוּחַ) [to think,] to talk; to tell. Shebu. VII, 3; 6 איני יודע מה אתה סָח (Y. ed. שָׂח) I do not know what you are talking about. Ber. 51ᵃ סח לי told me. Sot. 44ᵇ שח בין תפילה וכ׳ if one talks between putting on the T’fillin of the arm and of the head; Men. 36ᵃ סח; a. fr.—Ḥull. 27ᵃ, v. חָטָא I.—[Yalk. Ps. 755, read: שָׁח, v. שׁוּחַ.]
    Hif. - הֵסִיחַ, הֵשִׂ׳ same. Ber. 51ᵇ אין מְסִיחִין על כוס וכ׳ you must not converse while holding up the cup of benediction. Sabb. 13ᵇ והיתה מְסִיחָה וכ׳ and she told (me) all that happened to her. Y. Gitt. IX, end, 50ᵈ מסיחין, מש׳, v. סִיחָה. Pesik. R. s. 31 עומד ומֵסִיחַ וכ׳ (the text, Is. XLIX, 8 sq.) stands and speaks (is a standing prophecy) of the king Messiah. Deut. R. s. 1 מי אתה מסיח עמי וכ׳ who art thou that art talking to me &c.?—Gen. R. s. 13, beg. (ref. to שיח, Gen. II, 5) כל … כאילו מְשִׂיחִין אלו וכ׳ all trees speak to one another as it were; מש׳ עם הבריות speak to men; Yalk. ib. 20. Ex. R. s. 1 להָשִׂיחַ עלינו to talk against us. Tanḥ. T’rum. 9; Yalk. Mal. 587, v. קָבַע I; a. fr.—מסיח לפי תומו, v. תּוֹם.—Yoma 75ᵃ (ref. to ישחנה, Prov. XII, 25) חד אמר יִשְּׂחֶנָּה מדעתו וחד אמר יְשִׂיחֶנָה לאחרים one says, let him dismiss it (fr. נָשַׂח = נָסַח; Ms. M. 2 יַסִּיחֶנָּה) from his mind; the other says, let him speak it out to others; Sot. 42ᵇ; Snh. 100ᵇ; Yalk. Prov. 950; v. נָסַח.