נְחוּנְיָא, נְחוּנְיָיה pr. n. m. N’ḥunia, 1) son of one Joseph ben Pakhsas (Paskas). Sifra Emor, beg. (also חוניא); Y. Naz. I, beg. 55ᵈ; a. e. —2) name of several Tannaim. Eduy. VI, 2 נ׳ בן אלינתן.—Ib. VII, 9 נ׳ בן גודגדא (Gitt. V, 5 יוחנן).—Ab. III, 5; Ber. IV, 2, a. fr. נ׳ בן הקנה; Meg. 28ᵃ. Ib. נ׳ הגדול (Ms. M. חנינא, v. Rabb. D. S. a. l. note). —3) Y. Shek. V, 48ᵈ; B. Kam. 50ᵃ נ׳ חופר וכ׳ N. the well-digger. Cmp. חוֹנִי, חוּנְיָא.