מַרְאָה f. (b. h.; preced.) 1) mirror. Kel. XIV, 6 שעשה בו מ׳ (not שעשאה) one part of which he polished to serve as a mirror. Tosef. Sabb. XIII (XIV), 16; a. fr.—Pl. מַרְאוֹת. Gen. R. s. 4 מ׳ גדולות magnifying mirrors; מ׳ קטנות diminishing mirrors; a. e. —2) picture.—Pl. as ab. Gen. R. s. 73 היה לך מ׳ בתוך ביתך didst thou have pictures in thy house? שחורה … או לבנה of black persons or of white?