מְצוֹפוֹת, (צָפָה; cmp. b. h. מכורות, fr. כרה) (also used as sing.) a tube for measuring distances, a sort of telescope. Y. Erub. V, 22ᵈ top [read:] מביא מ׳ ומשער וכ׳, v. מֵישַׁר (cmp. Tosef. Erub. VI (V), 13). Y. ib. IV, 21ᵈ bot. מ׳ היו לו וכ׳ (not מצודות) he had a telescope &c. (Bab. ib. 43ᵇ שפופרת), v. מֵישַׁר.