מַנְגָּנָא, (v. next w.) any means of charming; art, contrivance. Tanḥ. Lekh 15 (play on מִגֵּן, Gen. XIV, 20) מ׳ עשה הקב"ה וכ׳ (ed. Bub. ib. 19 מגינה, corr. acc.) the Lord made a charm …, for Abraham took dust &c. Zeb. 116ᵇ Ms. M. מַגָּאנָא; Yalk. Lev. 579 מַגָּנָה = מַנְגָּ׳, v. מָרָא II.—Pl. מַנְגְּנָאוֹת. Gen. R. s. 43 כמה מ׳ עשיתי וכ׳ (Ar. מַגָּנִיּוֹת) how many arts did I not contrive to bring them under thy power?; Yalk. ib. 74 מנגיאות (corr. acc.).—Esth. R. end (ref. to Ps. LXVI, 3) מה דחילין אינון מַנְגָּנוֹת שלך וכ׳ (corr. acc.) how fearful are thy contrivances; those to be slain slay their slayers &c.; Midr. Till. to Ps. XXII מַנְגָּנַיָּא דילך; Yalk. Ex. 225; Yalk. Ps. 790; Pesik. B’shall., p. 81ᵃ מַנְגָנַיָּיה.