מִן, (b. h.) from, of; more (or less) than. Ab. Zar. 18ᵃ מן השמים ירחמו from heaven they will have mercy (on me), i.e. I trust in God. Sabb. 21ᵇ המהדרין מן המהדרין v. הָדַר.—מן המובחר, v. בָּחַר; מן המומחה, v. מוּמְחֶה.—Tem. 28ᵃ מן הבהמה להוציא וכ׳ ‘of the cattle’ (Lev. I, 2) intimates the exclusion of &c.; a. v. fr.—Prefix מִ־, מָי־, מֵ־, מֵי־ q. v.—מִנַּיִן, מִנַּיִין, מִינַּיִין (= b. h. מֵאַיִן, v. אַיִן) whence?, whence is it proven?—Yoma 32ᵃ מ׳ לחמש וכ׳ whence is derived the regulation about five immersions &c.? Ib. ומ׳ שכל טבילה וכ׳ and whence is the rule derived that each immersion requires &c.? Ib. 44ᵃ אין לי אלא … מ׳ this would prove to me only in favor of …, whence do you derive that the same applies to …?; a. v. fr.