מַטָּעָה, מַטַּעַת f. 1) same. Gen. R. s. 15, beg.; Midr. Till. to Ps. CIV, 16 ישבעון מַטָּעֲתָן they (the cedars) shall enjoy their transplantation. Gen. R. s. 30 מַטָּעַת כרמים plantation of vineyards. Cant. R. to II, 3 כמטעת של כרם (prob. כמַטָּעוֹת pl.) like the rows of plants in a vineyard. Midr. Sam. ch. XXVIII מַטָּעָתָךְ מהיכן היא whence is thy origin? —2) cultivated state, opp. חורבן. Y. Kil. IV, end, 29ᶜ יותר ממַטָּעָתוֹ more than when it is cultivated. Midr. Sam. ch. XXV שהיה רואה מטעת שלו נקצצת וכ׳ he saw his (Saul’s) plantation cut down (his descendants put to death, v. II Sam. ch. XXI), and did not worry about it &c.; Yalk. Ps. 765 מעיל (corr. acc.).