מַזְיָא, collect. noun (זא, cmp. מוֹזָא; Syr. pl. מזא, P. Sm. 2064) hair. Targ. Y. Deut. XXI, 12.—Naz. 39ᵃ האי מ׳ וכ׳ (Rashi בינתא) does hair grow from beneath or from above?—Meg. 18ᵃ הוה מהפך במַזְיֵיה was busying himself with his hair; R. Hash. 26ᵇ Ms. M. (ed. בשעריה). Ned. 50ᵃ. Snh. 110ᵃ top סתרתה למַזְיָהּ she loosened her hair. Ib. גייז ליה למִיזְיֵיכוּ he cut your hair off (shaved you all over). Yeb. 116ᵇ סתרי מִזְיֵיךְ loosen thy hair. Ab. Zar. 75ᵃ דמ׳ (filters made) of human hair.—[Targ. Is. III, 20 קולמז מסיא (קולמן ed. Lag.), Var. קלמסמסיא, קול מזמסיא, Ar. קלמזמ׳, read: קוּלְמְסֵי מַזְיָא hair-pins (h. text קשרים; LXX ἐμπλόκιον; cmp. LXX Ex. XXXV, 22.]