לוּפָר, (prob. corrupted fr. λογχοφόρος or δορυφόρος; cmp. דָּרְבְּנָאָה) spear-bearer, guardsman, satellite. Num. R. s. 10 ובא הל׳ ותפשם and the guardsman came and arrested them (the revellers).—Pl. לוּפָרִים, לוּפָרִין, לוֹפִי׳. Gen. R. s. 61 (ref. to Gen. XXV, 3, which verse must be inserted in the Midrash text.) [read:] אע"ג דאינון מתרגמין ואומרין תגרין ל׳ ורישי אומתא שמות אומות הן although they render (the words ashshurim &c.) by ‘merchants’, ‘satellites’ and ‘chiefs of tribes’, yet they are all names of tribes; Yalk. Chron. 1073; v. אַמְפּוֹרִין. Pesik. V’zoth, p. 196ᵇ רמז ללופירין שלו he motioned to his guardsmen, and they stabbed him; Yalk. Deut. 950 ללובירים (corr. acc.); Yalk. Sam. 151 ראו ללוכידין (corr. acc.).